- כ' תשרי התשפ"ד, 20:06
הריקוד עם התורה מגלה את המהות
בשמחת תורה אנו חוגגים את סיום מחזור הקריאה והלימוד בתורה לאורך השנה. מדוע חגיגה זו באה לידי ביטוי דווקא בריקוד עם הרגליים כשבידינו ספרי תורה סגורים ולא בלימוד והעמקה בדברי התורה?
- י"ד תשרי התשפ"ד, 13:19
המצווה שמחברת את כולם
האחדות של ארבעת המינים מגלה את האחדות האלוקית בעולם, כך שלמרות היותו גשמי וחומרי ומסתיר על האור האלוקי, הרי שהמציאות האמיתית היא שהעולם עצמו הוא אלוקות
- ו' תשרי התשפ"ד, 21:43
ללמד את כל הנדרש
על אב בישראל מוטל - לא רק לדאוג לצרכיו הגשמיים של הילד כדי שהוא יוכל לגדול ולהתפתח, אלא גם - לדאוג וללמד את הבן תורה ולחנך אותו בדרך התורה והמצוות
- כ"ב אלול התשפ"ג, 08:20
השם נמצא עם היהודי בכל מצב
התורה אומרת ש"ושב ה' אלוקיך את שבותך", זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא נמצא ביחד עם היהודי בכל מקום היכן שהוא נמצא, אפילו בחושך הכי גדול
- י"ד אלול התשפ"ג, 20:38
היום שמביא חיות בעבודה של אני לדודי
"ישנו פתגם חסידי עתיק בשני נוסחאות: א) ח"י אלול הוא היום שהביא ומביא חיות באלול. ב) ח"י אלול נותן חיות בעבודה של אני לדודי ודודי לי".
- ח' אלול התשפ"ג, 12:59
מלחמה של ניצחון מובטח
"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו". כאשר בוחנים את יחס הכוחות אל מול האויב מנקודת מבטו של הפסוק רואים דבר והיפוכו
- א' אלול התשפ"ג, 13:19
למה עם ישראל צריכים מלך?
תפקיד המלך בעם ישראל אינו רק להשליט סדר בממלכה, אלא גם לפעול בעם ישראל יראת שמים. על ידי שבטלים למלך ומתקשרים אליו, מתבטלים ממילא לקדוש ברוך הוא. רעיון שבועי מתורתו של משיח
.jpg)
- י"ז אב התשפ"ג, 15:40
תנועה הופכית, כיוון אחד
העליה הנעלית ביותר של הנשמה, והתגלות הכחות האין סופיים שה' נתן בה, נעשית דוקא ע"י ביצוע המשימה של העלאת התחתון, שמתאפשר באמצעות ירידת הנשמה לעולם בהתלבשותה בגוף
- י' אב התשפ"ג, 05:38
מתחילים עם העבודה הנעלית
המושג "תפלה" במובן הרחב, מורה על כללות עבודת הנברא הנמצא למטה ומתייגע להתעלות למעלה. מושג הידוע בתורת החסידות במילים - "אתערותא דלתתא" - התעוררות הבאה מלמטה, מצד הנברא
- ג' אב התשפ"ג, 04:22
הכוונה הפנימית של הירידה
ב"שבת חזון" מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי, כדי לעורר אצלו את הגעגועים והתשוקה, ולשפר את מעשיו כדי לזכות מהר ככל האפשר לראות בבניין הבית. רעיון שבועי מתורתו של משיח
- כ"ד תמוז התשפ"ג, 22:40
שתי הדרכים והחיבור ביניהם
השלימות היא בשילוב שני הענינים יחד. מצד אחד אור גדול אבל מצד שני אור שאינו מתעלם מהרע אלא מתעסק ומברר אותו. כך גם יהיה בית המקדש השלישי. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
- י"ח תמוז התשפ"ג, 10:39
הכח לעבודה האישית של כל אחד
יום השמחה של י"ט תמוז אינו תוכן הפוך מימי שלושת השבועות, אלא אדרבה, יום זה מגלה ומדגיש את התוכן האמיתי של ימים אלו. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
- י"א תמוז התשפ"ג, 10:25
החודש עם המסר המסתתר
כיצד ייתכן שאותו החודש מכיל שני הפכים כה קיצוניים - חג של גאולה ויום של אבל וחורבן? מצד אחד ביום י"ז בתמוז הובקעה חומת ירושלים ועל כן חודש זה מסמל אבל וחורבן; אך מצד שני בדורות האחרונים התגלה שחודש תמוז נקרא "חודש הגאולה" על שם חג הגאולה י"ב בתמוז
- ד' תמוז התשפ"ג, 13:19
הפרה האדומה שמזכירה את הבקשה
הרמב"ם מלמד אותנו שאפילו כאשר עוסקים בנושא אחר, ונושא המשיח מובא רק בדרך אגב, מיד צריכה להתעורר אצל יהודי התפילה התביעה והבקשה "מהרה יגלה אמן כן יהי רצון"!
- כ"ו סיון התשפ"ג, 22:22
הפרשה שנקראה על שמו של אדם שלילי
כשקוראים את פרשת קרח מתעוררת שאלה פשוטה: כיצד ייתכן שפרשה שלימה בתורה תיקרא על שמו של אדם רשע? רעיון לפרשת השבוע, פרשת קורח, מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
- כ' סיון התשפ"ג, 15:48
לגלות את הטוב אצל כל אחד
המצוות שבתורה נועדו אך ורק להיטיב עם האדם, שעל ידם הוא יחיה כמו שצריך להיות גם בגשמיות. ולאידך, כל העונשים אינם באים חלילה בתור נקמה, אלא הם דרך לאדם לתקן את מעשיו
- ד' סיון התשפ"ג, 08:34
שלשת השלבים של מנהיגי הדורות
לאחר שני השלבים שבהם "העליונים ירדו למטה" ו"התחתונים עלו למעלה" יש צורך בשלב שלישי שבו שני הדברים נעשים כמקשה אחת, ואת השלב הזה התחיל הבעל שם טוב על ידי תורת החסידות שגילתה שהמציאות האמיתית של הנברא היא לא הנברא עצמו אלא דבר ה' המחיה את כל אחד ואחד
- כ"ח אייר התשפ"ג, 12:29
גם מלך וגם רב
ההכנה לקראת מתן תורה בשבוע הקרוב באה לידי ביטוי גם באמירת פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות. השבת נקרא את הפרק השישי והאחרון לסבב זה, ועלינו ללמוד מתוכנו על הכנות אלו
- כ"א אייר התשפ"ג, 12:19
יהודי ותורה - חיבור שאי אפשר לנתק
"בחוקותי" מלשון "חקיקה". חקיקה מבטאת חוזק ותוקף בלתי רגיל, שכן אותיות הכתובות בדיו על קלף יכולות להימחק מן הדף, ולמעשה הדיו והקלף הם שני מציאויות נפרדות זו מזו, אך בשונה מכך כאשר אות חקוקה על אבן, היא מאוחדת בתכלית עם האבן
- י"ד אייר התשפ"ג, 12:18
מאחורי הטענה 'למה נגרע?!'
כאשר עם ישראל יצא ממצריים וערך את חג הפסח במדבר באו אל משה מספר יהודים ובפיהם טענה: מאחר והם טמאים ואין להם אפשרות להיטהר קודם חג הפסח "למה נגרע מהקריב קרבן ה'"
