• ב"ה ימות המשיח!
  • כ"ח ניסן התשפ"ה (26.04.2025) פרשת שמיני

האור שהאיר ליהודים במכת חושך

במכת חושך מתגלה עומק תהליך הגאולה: האם האור שבלב החושך הוא נס גלוי או תוצאה של דרך טבעית? רש"י והמדרש מציעים גישות שונות לבירור הניצוצות ולמשמעות האור לישראל. כך נחשף הדיון בשאלה – כיצד מביאים אור לעולם ומקדשים את החושך עצמו
האור שהאיר ליהודים במכת חושך
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

בליל הסדר אנו מספרים על הניסים הגדולים שאירעו לעם ישראל בעת שהוציא אותם הקב"ה ממצרים מבית עבדים. היציאה ממצרים לוותה בעשרת המכות שהביא הקב"ה על המצרים, אותם אנו מונים בליל הסדר.

אחת מאותם מכות, היא מכת חושך. בסיפור מכת חושך, התורה מספרת כי במשך שלושה ימים שרר חושך כבד במצרים: "לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים, ולכל בני ישראל היה אור במושבותם". המדרש מרחיב ומספר כי באותם ימים נכנסו בני ישראל לבתי המצרים, ראו את רכושם וידעו היכן מצויים כלי הכסף, הזהב והשמלות. כאשר לאחר מכן ביקשו ממצרים להשאיל להם את הרכוש, יכלו להצביע במדויק על מקומו, וכך זכו ישראל ברכוש גדול בעת יציאתם.

בתוך החושך

רש"י בפירושו על תורה, בפסוק זה, מביא את הדברים בקצרה ומציין שני טעמים למכה: האחד - עונש למצרים, והשני - כדי לאפשר לישראל לראות את רכוש המצרים מבלי שהם ירגישו.

קיים הבדל מהותי בין רש"י לבין המדרש, בשאלת מהותו של האור: המדרש רואה בכך נס מיוחד - אור אלוקי שהאיר לישראל והראה להם גם את מה שטמון בתיבות ובמחבואים. לעומת זאת, רש"י אינו מציין שהיה כאן אור ניסי, אלא רק שישראל יכלו לראות כיוון שהמצרים היו שרויים בחושך גמור.

הבדל זה נובע משאלה עמוקה יותר: האם יש להעדיף את הדרך הטבעית גם כאשר מדובר בהכנה למצווה?

בירור הניצוצות

על פי רש"י, כאשר בני ישראל מצווים לשאול את רכוש המצרים, עדיף שהתהליך יהיה טבעי ולא בדרך נס. כלומר, בני ישראל חיפשו וראו את הרכוש באור טבעי, ולא נזקקו לאור ניסי. המדרש, לעומת זאת, רואה בכך תהליך ניסי מהותי - כחלק מתהליך "וניצלתם את מצרים", שבו ישראל מוציאים את ניצוצות הקדושה מתוך המצרים.

כך גם ניתן להבין את משמעות הפסוק "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם". לפי המדרש, זהו חלק ממכת החושך - האור לישראל היה חלק בלתי נפרד מהעונש למצרים. לעומת זאת, לפי רש"י, הפסוק אינו קשור ישירות למכה, אלא מציין שגושן, מקום מושב בני ישראל, נותר ללא שינוי ולא נפגע מהמכה.

ברובד עמוק יותר, ההבדל משקף שתי גישות בעבודת ה': האם יש לראות את עבודת בירור הניצוצות (שחלק ממנה היא הוצאת הרכוש ממצרים) כחלק מעבודת הקודש עצמה, או שמא זו פעולה נפרדת? לפי המדרש, עבודת הקדושה והוצאת הניצוצות הן חלק ממערכת אחת, ולכן האור שהאיר לישראל הוא חלק מהמכה. לפי רש"י, מדובר בשני שלבים נפרדים: קודם הייתה מכת חושך, ולאחר מכן, בנפרד, היה אור לישראל.

להביא את האור

בנוסף, ניתן לראות את ההבדל גם ביחס לתכלית הסופית: לפי רש"י, התהליך של בירור הניצוצות מוביל לתכלית גבוהה יותר - "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" מסמל את העלייה של בני ישראל לאחר גמר העבודה, כאשר האור מאיר בשלמותם האישית. לפי המדרש, הדגש הוא על הצורך להאיר גם בתוך החושך, כדי להוציא את הניצוצות ולהביאם לקדושה.

שני הפירושים מעניקים לנו מבט מעמיק על התהליך הגאולי: בין אם רואים בו נס גלוי ובין אם פועלים בדרך הטבע, התכלית היא להביא אור לתוך החושך ולהפוך את העולם למקום של קדושה וגילוי אלוקי.

(על פי לקוטי שיחות חלק לא עמוד 46)

שמחת מביאי העצים לבית המקדש

חטאם של שני בני אהרון הצדיקים

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...