איסור כלאיים מבטא את שלמות הבריאה האלוקית, אך בבגדי כהונה וציצית הכלאיים מותרים, כי בהם מתגלה כבוד ה' גם מתוך ההעלם. דווקא החיבור האסור מבטא את היכולת להפוך חושך לאור. זו מהות הגאולה – גילוי האלוקות גם במקומות הנמוכים ביותר, בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח
חיזוק העם בקיום התורה והמצוות שבא כתוצאה ממעמד ה"הקהל", אינו טעם למצווה זו, וגם לא תוצאה שבאה בעקבותיה, אלא זוהי תוכן המצווה - לחזק את העם בדת האמת
בנוגע לדין ומשפט, אומרת התורה שהדין צריך להיות באופן של "ושפטו העדה והצילו העדה", זאת אומרת שיש לדאוג לכך שכתוצאה מהדין והמשפט ינצלו ויזכו ככל היותר – "והצילו העדה"
תחילת הפרשה עוסקת במצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. בכל שנה מצווה היהודי להביא את הפירות הראשונים - הטובים והמובחרים ביותר - ולהניחם לפני ה', ובכך להודות לו על כל הניסים שעשה עם אבותינו, ועל שהביאנו לארץ ישראל
פרשת כי תצא פותחת ביציאה למלחמה, ואילו פרשת כי תבוא פותחת במצב של מנוחה ושלום - "כי תבוא אל הארץ", כאשר עם ישראל יושב לבטח בארצו ובית המקדש עומד על מכונו. כיצד נקראות שתי הפרשות באותה השבת, זו בשחרית וזו במנחה?
השבת נקרא בתורה את פרשת שופטים. פרשה זו הנקראת בחודש אלול, יש בה הקשר ברור לזמן בו היא נקראת, כפי שניתן ללמוד זאת מנצחות עגלה ערופה המופיעה בה
הייתכן שישנם יהודים הסוברים שכעת הוא לא הזמן המתאים לבניית בית המקדש?! כיצד קיימת בכלל טענה שכזו? הנבואה של חגי הנביא שנאמרה בראש חודש אלול רלוונטית יותר מתמיד
מה יותר חשוב ומה קודם למה, קיום מצווה מהתורה, או הקפדה על מנהג או הנהגה רוחנית? פרשת השבוע נותנת את התשובה מיד בפתיחתה ומורה לאדם שעליו להקפיד על קיום כל דבר, גם אם הוא נראה בעיניו כדבר קל שאינו ראוי לשימת לב מיוחדת
אחד הניסים הגדולים המתוארים בפרשתנו, פרשת ואתחנן, שהיו במתן תורה הוא שקולו של הקדוש ברוך הוא לא פסק, כלשון הפסוק: "קול גדול ולא יסף". מה המשמעות של נס זה?
יום תשעה באב הוא יום לידת משיח צדקנו, ועניין זה שב וחוזר על עצמו בכל שנה ושנה, ובתשעה באב מתגבר המזל של המשיח, ולכן מובן כמה יום זה מסוגל במיוחד לגאולה האמיתית והשלימה. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
החטא של "מכה נפש" ברוחניות העניינים מצביע על השלב הכי נעלה ביציאה מ'מצרים' הפרטית, שכן לאחר כל הדרגות שיהודי עולה, נרגש אצלו שלגבי שלימות האמיתית נחשבת עבודתו הנוכחית כ'חטא'
מדוע הומשלו ימי שלושת השבועות ל'מקל שקד' בדברי הנביאים? מה הקשר בין הדברים? מה המזל השקד ומה המסר אלינו להבאת הגאולה האמיתית והשלימה
מדוע אנו קוראים לתקופה זו שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, בשם שלשת השבועות ולא בשם עשרים ואחד הימים? מה מסתתר מאחורי הכינוי?
נשאלת השאלה בנוגע לפרשת השבוע, פרשת בלק, הכיצד זה שפרשה שלימה בתורה נקראת על שמו של רשע, אדם שכל העת ניסה להזיק ולפגוע בעם ישראל?
אחד הסוהרים הודיע לרבי שבאם הוא לא יסכים לנסוע עכשיו הוא לא ישוחרר כלל מהכלא, אך הרבי לא התרשם והשיב שהוא מוכן להישאר בכלא כמה שיידרש והעיקר שלא לנסוע בשבת. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
שתי פרשות, זו אחר זו ,מספרות סיפור דומה אך שונה על אותם אלו שחלקו על דרכו ודעתו של משה רבינו. כיצד קורח יצא לדרכו המפלגת, בשעה שנוכח לראות מה עלה בגורלם של המרגלים?
בפרשת השבוע, פרשת שלח, אנו שומעים על סיפור המרגלים ששלח משה רבינו ועל תוצאות המעשה כאשר הם הוציאו את דיבת הארץ רעה. מדוע משה רבינו בכלל החליט לשלוח אותם ללא הוראת הקב"ה?
ההבדל בין לחם רגיל הגדל כאן בארץ לבין לחם מן השמים הוא שבעבור הכנת לחם דרוש תהליך ארוך ומאמץ רב: לחרוש, לזרוע, לקצור וכן הלאה, וגם לאחר שמברכים על המוגמר הלחם מותיר אחריו פסולת. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
כל יהודי הפך במתן תורה למלך, וכל יהודי גם צריך להתנהג בהתאם למעמדו - מלך. איך יכול כל אחד להתנהג כמו מלך? על ידי ההתקרבות לנשיא הדור שמתנהג כמו מלך - כפי שניתן לראות על מנהיגי ישראל הגדולים: משה, דוד המלך והבעל שם טוב
השבת, שבת מברכים בה מתכוננים לקראת מתן תורה. סיפור מתן תורה אינו נחלת ההיסטוריה בלבד אלא הוא אירוע בעל משמעות והשלכות עכשוויות, ועל כן ראוי להתבונן כיצד יש להתכונן אליו
מוכרחים לומר שהרמב"ם סובר שישנם שתי תקופות בימות המשיח. בתקופה הראשונה אכן לא יתרחש שום שינוי במעשה הבריאה והנהגת העולם, אלא "עולם כמנהגו נוהג". אך לאחרי תקופה זו תגיע תקופה נוספת בימות המשיח, שבה יתרחשו בוודאי שינויים לרוב בטבע העולם, ואז יקרו כל אותם ייעודים נפלאים הכתובים בתורה