יעקב מודיע לעשיו: העולם מוכן לגאולה!

לקראת הפגישה המתוחה עם עשיו אחיו, יעקב שולח מלאכים לשעיר כדי להביא בפני עשיו מסר של פיוס, וכדי לגשש האם גם ידו מושטת לשלום.

המדרש מפרש את הפסוק "ויהי לי שור וחמור" כך: "חמור - זה מלך המשיח" שעליו נאמר "עני ורוכב על חמור". יעקב הודיע לעשיו שהוא מצידו כבר מוכן ללכת ולקבל את פני המשיח, מתוך הנחה שגם מצדו של עשיו הסתיימה עבודת הבירורים והכל מוכן לגאולה, אלא שהמלאכים ששבו משליחותם, הודיעו ליעקב שעשיו עדיין אינו מוכן לכך.

יש לשאול ולהבין, מדוע יעקב בחר לרמז את הגאולה דווקא עם "חמור"? השאלה מתחזקת לפי דברי הגמרא שביאת המשיח על חמור תהיה רק באם עם ישראל יהיה במצב רוחני נמוך, אבל באם יזכו, יבוא המשיח על עננים, ומדוע בוחר יעקב - שכבר היה מוכן לגאולה - להשתמש דווקא בחמור כרמז לביאת המשיח?

חמור אחד, שלושה מקרים

כדי להבין זאת נצטרך לעקוב מקרוב אחרי עברו ההיסטורי של החמור: בספרים הקדושים מופיע שהחמור עליו יבוא המשיח הוא אותו חמור שהיה לאברהם אבינו ולמשה רבינו. אלא שאם נתבונן, נמצא הבדל בין המקרים לגבי השימוש בחמור.

אברהם אבינו השתמש בחמור רק כדי להניח עליו את הכלים והעצים שישמשו לעקידת יצחק, אבל הוא ונעריו הלכו ברגליהם ולא רכבו על החמור; משה רבינו לא השתמש בו רק לסחיבת הכלים אלא הרכיב עליו גם את אשתו וילדיו; אבל המשיח ירכב בעצמו על החמור, כמפורש בפסוק "רוכב על החמור".

ההבדל הדק בין שלושת המקרים אינו סתמי, ה"חמור" מסמך את החומר והגשמיות של העולם, ושלושת המקרים רומזים לשלושה שלבים של זיכוך העולם לקראת הגאולה האמיתית והשלימה:

תהליך של שינוי

עד מתן תורה הייתה הפרדה מוחלטת בין הגשם והרוח, ולא הייתה שום אפשרות לשימוש בדברים גשמיים אלא רק כסיוע למטרה הרוחנית, אבל לא היה שייך להפוך חפץ גשמי לקדוש בעצמו. זו הסיבה שאברהם אבינו הניח על החמור רק את הכלים והעצים, כי בזה הסתכמה כל המהות של גשמיות העולם באותו הזמן.

בימי משה רבינו כבר החלה ההכנה למתן תורה, ואז כבר החלה להיווצר האפשרות להעלות את הגשמיות לקדושה על ידי קיום מצוות. למשל: כאשר לוקחים עור של בהמה ומעבדים אותו לעשיית תפילין, העור עצמו הופך להיות קדוש. אבל גם לאחר מתן תורה הגשמיות טפלה לרוחניות, ולכן משה לא רכב בעצמו על החמור אלא רק הרכיב עליו את אשתו ושני בניו.

בימות המשיח תתגלה המציאות האמיתית של העולם הזה הגשמי, שהחומר בעצמו הוא אלוקות ממש, ולכן מלך המשיח ירכב בעצמו על החמור, בתור סימן לגילוי מציאותו הפנימית של החומר.

עשיו כבר מוכן

זוהי המשמעות של דברי יעקב לעשיו "ויהי לי שור וחמור": יעקב שלח לעשיו שהוא מוכן לביאת המשיח דווקא על ידי עיסוקו עם ה"חמור", עם החומריות והדברים הגשמיים בבית לבן, ודווקא על ידי גילוי מציאותו האמיתית של החומר הצליח יעקב להשלים את עבודתו ולהיות מוכן לביאת המשיח.

ובדורנו זכינו, שגם עשיו כבר התברר ועבודת הבירורים הסתיימה ונשלמה, וצריכים רק לפתוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש - שיושבים לסעודת הלוייתן ושור הבר ויין המשומר יחד עם משיח צדקנו.

(על פי לקוטי שיחות חלק א' עמוד 70)