תכנית ארוכת טווח בערב הגאולה

יש משהו מדהים במסעות בני ישראל במדבר. בפרשת בהעלותך מסופר כיצד כל המסעות והחניות התנהלו באופן ישיר על פי רצון הקדוש ברוך הוא. בכל פעם שהענן עלה מעל אוהל מועד, הבינו כולם שהגיע הזמן להתקדם במסע אל ארץ ישראל והחלו בפירוק המשכן ובהעמסת הכלים והקרשים על גבי העגלות, וכאשר הענן נעצר, החלו מיד במלאכת הרכבת והעמדת המשכן עבור כל משך זמן החניה.

העמדת המשכן לא הייתה מלאכה פשוטה בכלל. היו צריכים לפרוק את העגלות, להעמיד את הקרשים הענקיים בתוך האדנים (בסיס לקרשים), למתוח יריעות, לסדר את כלי הקודש ולהעמיד מחדש את המשכן על תילו, והכל תוך דיוק מוחלט. אבל כאן מגיע החלק המפתיע באמת: איש לא ידע למשך כמה זמן זה יהיה.

השקעה מקסימלית

לפעמים הענן היה שוכן על המשכן "ימים רבים", והמשכן עמד במשך תקופה ארוכה בת כמה וכמה שנים, אך לפעמים זה היה רק למשך "ימים מספר", או אפילו ללילה אחד בלבד "מערב עד בוקר". בקושי הספיקו להתמקם, וכבר עם אור ראשון הענן מתרומם, ושוב מתחילים את הכל מחדש: פירוק, אריזה ומסע.

אי הוודאות הזו לא גרמה לבני ישראל להשקיע פחות בדיוק ובביצוע או לעגל פינות. הם לא עשו שום חשבונות של כדאיות ולא חישבו את גודל המאמץ וההשקעה לפי משך הזמן הצפוי במקום. גם כאשר היה מדובר בעצירה קצרה וחולפת, המשכן הוקם בשלמות, בדייקנות ובמלוא ההדר, כמו שראוי להשראת השכינה.

לבנות ולהאמין

זהו בדיוק הרעיון שעמד בבסיס תשובתו של הרבי הקודם (רבי יוסף יצחק מליובאוויטש), כאשר נשאל כיצד ייתכן שבאותה שעה ממש הוא מרעיש ומדבר ללא הרף על כך שביאת המשיח יכולה וצריכה להיות בכל רגע, ובמקביל הוא עוסק ודורש לפעול בתוכניות רחבות וארוכות טווח - הקמת ישיבות, בניית מוסדות חינוך ועוד, דברים שיכולים לקחת כמה שנים טובות.

על כך ענה הרבי הריי"צ שאין כאן שום סתירה, שהרי כך בדיוק נהגו בני ישראל במסעות המדבר: הם הקימו את המשכן על כל פרטיו ודקדוקיו, עד הפרטים הקטנים ביותר, מבלי לדעת אם יישארו במקום שנים ארוכות או שעות ספורות בלבד. ומדוע? משום שכאשר מדובר ברצון ה' - עושים את הדבר בשלמות, בלי קשר לשאלה כמה זמן הוא יישאר במקומו.

אותו הדבר אמור גם לגבי שליחותו של יהודי כאן בעולם הזה. העובדה שמשיח מגיע תיכף ומיד אינה מפריעה לו לבצע את השליחות שלו ברמה המקסימלית, גם אם מדובר על תכניות ארוכות טווח ועל שאיפות שיארכו זמן רב. אדרבה: דווקא הנהגה באופן כזה, היא היא שתביא את המשיח מהר עוד יותר.

מה כל כך דחוף?

מצד שני, ישנם אמנם כאלו שיכולים לזלזל ולשאול מה כל כך חשוב לפעול להבאת המשיח רגע אחד קודם, והלא הגלות התארכה כל כך הרבה שנים ומדוע כל כך 'קריטי' שמשיח יבוא רגע אחד קודם?

התשובה לכך היא שבאותו רגע שהגאולה מתעכבת, אין זה רגע בודד של היהודי בגלות אלא גם הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו נמצא יחד איתו בגלות, יחד עם כל רבבי רבבות המלאכים, ולכן אין מדובר ברגע כמותי אחד אלא ברגע גורלי מאין כמוהו, ולכן ברור ופשוט כמה חשוב לפעול בכל הכח כדי להביא את המשיח מיד ממש.

(על פי שיחת ט"ו בשבט תשמ"א)