הגאולה שבתוך נגע הצרעת

פרשת השבוע מחברת בין שני שמות בעלי משמעויות הפוכות לגמרי, וזה לא במקרה. כמו כל עניין בתורה גם חיבור הפרשיות "תזריע" ו"מצורע" הוא מדוייק, ואם כן, עלינו להבין כיצד מתחברות להן שתי פרשיות שלכאורה מנוגדות זו לזו בשמן ובתוכנן:

השם "תזריע" מסמל גאולה, לידה והתחדשות ("אישה כי תזריע וילדה זכר"), ואילו השם "מצורע", המדבר על נגע הצרעת, מסמל טומאה, ואת צער ומכאובי הגלות.

אם נצלול לעומק יותר, נגלה שגם בכל פרשה בפני עצמה עולה אותה השאלה: כאמור, שמה של פרשת תזריע רומז על גאולה, אבל עיקר הפרשה עוסקת דווקא בדיני נגעים, הרומזים על הגלות. ולאידך, פרשת מצורע, ששמה רומז על גלות, עוסקת בדיני טהרת המצורע, הרומזים על גאולה?

צרעת בעור = אור

התשובה לשאלה זו תתבהר על ידי הבנת המשמעות הפנימית של נגעי הצרעת: אדמו"ר הזקן מבאר שאדם המקבל צרעת - "אדם כי יהיה בעור בשרו נגע צרעת", רומז על מי שנמצא בדרגה רוחנית גבוהה מאוד, ולכן הוא נקרא בפסוק בתואר "אדם", אחד שהשלים ותיקן את כל מעשיו, ומה שנשאר בו הוא רק פסולת חיצונית בלבד - "בעור בשרו". בנוסף, מבאר אדמו"ר הזקן, שנגע הצרעת בשורשו הוא אור גבוה מאוד, אלא שכאשר הוא יורד ומשתלשל לעולם הגשמי שלנו, הוא מתלבש בדמות נגע בעור הבשר.

לפי זה מובן שבפנימיות הדברים הנגע אינו מצב הפכי לחלוטין ממצב של טהרה, כי בשורשו הוא בא ממקור גבוה ונעלה, ולכן דרך ההתמודדות איתו אינה על ידי דבר חדש לגמרי, אלא על ידי גילוי הטוב האמיתי הטמון בו בעצמו.

גילוי התוכן הפנימי

אותו דבר הוא לגבי הגלות והגאולה הרמוזות בצרעת ובטהרה ממנה: הגלות כשלעצמה נובעת משורש גבוה ביותר, אלא שבעולם שלנו היא באה בצורה של קושי והסתר על אלוקות. משום כך מובן שהדרך להביא את הגאולה היא על ידי גילוי התוכן האמיתי והפנימי של הגלות, שהיא עצמה בעצם גאולה.

לכן מובן מדוע הצרעת והטהרה ממנה שלובות יחד בחיבור הפרשיות "תזריע-מצורע", כי למעשה מדובר באותו עניין, אלא שרק צריך לגלות זאת בפועל בעולם.

זה גם מסביר כיצד בגמרא נקרא המשיח עצמו בשם מצורע - משום שהמשיח אינו צריך לבוא לעולם ממקום אחר, אלא הוא נמצא וקיים כבר עכשיו בתוך העולם שלנו, וכמסופר בגמרא, שהמשיח חובש את פצעיו בסדר שונה, משום שהוא ממתין ומצפה בקוצר רוח ובכליון עיניים להתגלות ולגאול את עם ישראל.

הדרך הישרה

בכל יהודי קיים ניצוץ של משיח, ומכיוון שכיום עומד עם ישראל בסיום העבודה של זמן הגלות, כאשר הכל כבר הסתיים והושלם, נשאלת השאלה: מהי הדרך הישרה, הקלה והמהירה ביותר שבה יכול לצעוד כל יהודי, כדי לפעול את התגלות וביאת המשיח בפועל ממש?

והתשובה לכך היא: לימוד התורה בענייני משיח וגאולה. כל יהודי - אנשים, נשים וטף, בעלי עסק ועמלי תורה, צריכים להוסיף בלימוד ענייני משיח וגאולה כפי שנתבארו בתורה, בגמרא ובמדרשים, ובמיוחד בפנימיות התורה, ובפרט בתורתו של משיח - הרבי שליט"א, שזוהי הדרך הישרה, הקלה והמהירה, מבין כל דרכי התורה, לפעול את התגלות משיח והגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

 (על פי דבר מלכות פרשת תזריע-מצורע ה'תנש"א)