הקמת המשכן, כשרות האכילה והקשר ביניהם

כל פרשה מחמישים ושלוש פרשיות התורה כוללת בתוכה נושאים רבים, ולעיתים כאלו שלא קשורים זה לזה בגלוי, ולמרות זאת, כל הנושאים מכונסים תחת אותו שם – שם הפרשה, המצביע על נקודה משותפת ותוכן זהה בין שלל הנושאים.

לעיתים אף יוצא שתחילת פרשת השבוע עוסקת בהמשך ישיר לנושא המדובר בסיום הפרשה הקודמת, ובהסתכלות ראשונית נראה שהקשר ביניהם חזק יותר מאשר (לדוגמא) תחילת וסיום אותה הפרשה, אך למרות זאת, מכיוון ששמו של כל דבר מבטא את התוכן שלו, מוכרחים לומר שיש קשר ונושא משותף לכל הפרשה, קשר שלא קיים עם הפרשה הסמוכה.

ההמשך הטבעי ל-7 ימי המילואים

פרשת השבוע – פרשת שמיני – מהווה דוגמא טובה לכך: תחילת הפרשה עוסקת ב"יום השמיני למילואים", כהמשך ממש לסיום הפרשה הקודמת, פרשת צו, המספרת על שבעת הימים שקדמו לאותו יום השמיני. לעומת זאת סיום הפרשה שלנו עוסק בכלל בסימני החיות הטהורות ורשימת החיות הטמאות האסורות באכילה. אך גם כאן: למרות שהנושא של סיום פרשת צו ותחילת פרשתנו נראים קשורים יותר, מוכרחים לומר שיש קשר ושייכות בין פרשת החיות הטהורות והטמאות לראשית הפרשה, כי שניהם מופיעים בתורה תחת אותו שם "פרשת שמיני".

ההסבר הוא: המילה "שמיני" מאחדת בתוכה מיזוג הפכים: מצד אחד זהו המספר השמיני שקשור ובא בהמשך לשבע שקדמו לו, ולאידך – בבריאה נחשב המספר שמונה למנותק ונעלה מהשבע, כי השבע מסמל את המחזוריות הטבעית של העולם (שבוע ימים, שבע שנים וכו'), ואילו שמונה היא הדרגה שנעלית מהעולם.

שמיני - מאחד ארץ ושמים

אלא שזהו החיבור הטמון ב"שמיני": מצד אחד הוא מצביע על דרגה אלוקית גבוהה מהעולם, ומצד שני דרגה זו חודרת בתוך העולם, ונהיית חלק ממנו - כשם שלאחר הספרה שש מגיעה הספרה שבע, כך גם מגיע שמונה, כדבר רגיל, שגרתי וטבעי.

זהו גם הקשר בין המספר שמונה וימות המשיח, כמו שכתוב בספרים ש"כינור של ימות המשיח יהיה בעל שמונה נימין": החידוש של ימות המשיח הוא גילוי ה' בעולם בצורה הכי פשוטה וטבעית, בצורה כזו שהעולם מצד טבעו - מבלי תכונה חדשה שתתווסף בו – יוכל לקלוט ולראות ממש את גילוי ה' בעולם - כמו המספר שמונה: גילוי אלוקי, אבל הכי טבעי שיש.

גם העולם מסוגל

הדרך לגילוי מיוחד זה בקרוב ממש, עוברת דרך קיום התורה והמצוות של בני ישראל המכינים את העולם לקראת הגילוי המיוחד. העולם מצד עצמו הוא מעלים ומסתיר את ה', אך על ידי זה הוא מעורר את גילוי מסירות הנפש אצל בני ישראל שעל ידי זה העבודה מתבצעת טוב יותר.

כעת יובן מהו המכנה המשותף בין שלל הנושאים המדוברים בפרשת השבוע: פרשת שמיני מבטאת את המטרה הסופית - שהעולם מצד עצמו – עם כל ה"בעיות" שלו – יוכל לקבל את אור ה' ללא ממוצעים ובאופן טבעי, וכאן טמון החידוש, שאפילו בעולם נמוך שבו יש מושג של "חיות טמאות" ו"חיות טהורות", גם שם מתגלה ה' ובכל הבריאה כולה על ידי קיום התורה והמצוות.

ומכל זה העיקר הוא שבקרוב ממש זוכים לכל יעודים אלו, ואור ה' יתגלה בעולם בפשטות "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה" בגאולה האמיתית והשלימה.

(על פי לקוטי שיחות חלק יז ע' 92)