המסר לכל יהודי מיוסף הצדיק

נאמר בספר התהילים "רועה ישראל האזינה, נוהג כצאן יוסף". המפרשים מסבירים שכל יהודי נקרא על שמו של יוסף הצדיק, כי בימי הרעב הגדול במצרים הוא כילכל את בני ישראל וסיפק להם אוכל, וחייהם היו תלויים בו.

אך צריך להבין: מדוע בגלל פעולה של יוסף שהייתה לפני כל כך הרבה זמן, ולמשך תקופה קצרה, נקרא כל יהודי עד היום על שמו של יוסף? מה מיוחד כל כך בעובדה שהוא דאג בימי הרעב לבני ישראל במצרים?

יש לזה מקור. רוחני.

ההסבר לכך יובן בהקדמת הכלל הידוע שכל דבר שקורה בעולם משתלשל ממקורו הרוחני, וכך גם בנוגע לרעב ששרר במצרים, שגם הוא השתלשל מהרעב הרוחני.

רעב רוחני הוא מצב שבו האלוקות אינה מאירה בגלוי, כפי שהיה אז במצרים - שיא הטומאה של אותם ימים. במצב זה זקוקים לכוחות מיוחדים בכדי להישאר חזקים ולהתגבר על הרעב.

יוסף הצדיק, הוא זה שנתן לבני ישראל את הכח והכלים כיצד להתמודד עם אותו רעב רוחני. למעשה, זו הייתה המיוחדות של יוסף על פני שאר אחיו:

רובם ככולם של השבטים בחרו להעביר את חייהם במרעה צאן, כי העבודה במרעה, הרחק מההמולה של העולם, מנותקת מחיי החומר ומאפשרת להקדיש יותר זמן עבור לימוד התורה והתקרבות לקדוש ברוך הוא.

בשונה מהם, יוסף הצדיק היה שקוע כולו בתוך העולם, ועד שהוא היה המשנה למלך מצרים, ולמרות הכל, דווקא שם, הוא נשאר בצדקתו ולא הושפע לרעה.

המשביר לכל הארץ

זו הסיבה שדווקא יוסף נתן את הכוחות לבני ישראל להתמודד עם הגלות והרעב הרוחני במצרים, כי רק בדרכו של יוסף אפשר להמשיך להיות דבוק בה', למרות כל הטרדות והבלבולים של ענייני העולם.

דרכו של יוסף הייתה המשך ישיר לדרכו של יעקב אבינו, שגם הוא – בשונה מאברהם ויצחק – היה טרוד רבות בתוך ענייני העולם:

מבין שלושת האבות, יעקב היה היחיד שעברו עליו שנים רבות של גלות, כאשר הוא עבד אצל לבן הארמי, ולמרות הכל הוא נשאר איתן וחזק, וכפי שהוא שלח לומר לעשיו "עם לבן גרתי, ו(למרות זאת) תרי"ג מצוות שמרתי".

להיות שקוע בלי להתבלבל

ברם, החידוש של יוסף היה גדול יותר מזה של יעקב, כי יעקב, למרות היותו בגלות הוא לא היה שקוע שם, וגם כאשר הוא עבד את לבן הרשע, הוא עסק במרעה צאן, ובכלל, הוא היה מרומם ונעלה מכל מה שקשור לחושך וגלות או לבלבול מענייני העולם.

לעומת זאת, יוסף ירד לתוך מצרים, ושם הוא היה בגלות ותחת שליטתם של פוטיפר, ו(לאחר מכן של) פרעה, ולמרות הכל הוא נשאר דבק לחלוטין בקדוש ברוך הוא מבלי שכל זה הפריע לו.

זהו הכח שהחדיר יוסף הצדיק בבני ישראל, שגם כאשר נפגשים עם העולם, במצב שבו אין גילוי אלוקי מוחשי, אפשר להתגבר על הכל ולהחדיר בתוך העולם עצמו קדושה, ולכן עד היום נקרא כל יהודי על שמו של יוסף הצדיק,

זוהי למעשה התכלית של הבריאה. שהעולם עצמו יזדכך ויגיע לשלימותו הרוחנית, על ידי עבודתם של בני ישראל בתוך העולם, שכך תבוא הגאולה האמיתית והשלימה, על ידי משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

 (על פי לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 252)