האור הנצחי של נשיאי ישראל

חודש ניסן נפתח במנהג מיוחד למדי. לאחר התפילה נוהגים לומר בכל יום, מראש חודש ועד י"ב ניסן, את "פרשת הנשיא" - קטע המתאר את ימי הקמת המשכן, שבהם הקריב בכל יום נשיא של שבט אחר קרבן לכבוד חנוכת המזבח.

נשאלת השאלה: התורה מלאה בסיפורים ואירועים, וכולם בוודאי נצחיים ורלוונטיים בכל זמן ובכל מקום, אבל בפועל, לא על כל אירוע קבעו חכמים זיכרון מיוחד בסדר התפילה. בדרך כלל מציינים רק אירועים כלליים ויסודיים, כמו יציאת מצרים - שאותה אנו מזכירים בכל יום, או מנהגים שונים כ"זכר למקדש".

מה כל כך מיוחד בקרבנות הנשיאים, שלזכר אותו מעמד נקבע קטע מיוחד שנאמר בכל שנה? השאלה מתחזקת לאור העובדה שמדובר באירוע שהתרחש באופן חד פעמי, בחנוכת המשכן.

חידוש מיוחד

יתירה מכך: לאחר קריאת פרשת הנשיא נוהגים לומר תפילת "יהי רצון" הכוללת בקשה מיוחדת מאוד עם ביטויים בלתי רגילים. כל יהודי מבקש: אם אני מאותו שבט שקראתי את פרשת הנשיא היום - "אזי יאירו נא עלי כל ניצוצין קדישין וכל האורות הקדושות". כלומר, מבקשים לקבל את ההארה הרוחנית המיוחדת של אותו שבט. ולא רק הארה רוחנית כללית, אלא השפעה שתשפיע על החיים: "להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך . . אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם".

מכך עולה חידוש גדול: קריאת פרשת הנשיא איננה רק זיכרון לאירוע מן העבר, אלא פעולה שממשיכה בפועל השפעה רוחנית מאותו שבט לכל יהודי. זה חידוש גדול אפילו ביחס לדברים אחרים שתיקנו חכמים כזכר. גם כשאנו מזכירים את יציאת מצרים אנו מתחברים במידה מסוימת לגאולה, אבל כאן מדובר בהמשכה רוחנית שמאירה על יהודי ומשפיעה על חייו.

השורש הפנימי

ועדיין ישנה שאלה נוספת: הרי כל יהודי שייך לשבט אחד בלבד, ואילו את פרשת הנשיא והתפילה שלאחריה אנו קוראים שנים עשר ימים.

הביאור לכך הוא שבשורש הפנימי כל נשמות ישראל קשורות זו בזו. בכל יהודי יש נקודה השייכת גם לשאר השבטים, ולכן הוא יכול לקבל הארה מכל אחד מהם. מכך יוצא שכאשר יהודי קורא את פרשיות כל הנשיאים, הוא מקבל את ההארות הרוחניות של כל שנים־עשר השבטים!

ההסבר לכל זה - מדוע קרבנות הנשיאים קיבלו משמעות חזקה כל כך - נעוץ במשמעות המילה "חנוכת המזבח" מלשון "חינוך". כמו שחינוך הוא הנחת היסוד לכל משך החיים, כך גם חנוכת המזבח הייתה הנחת היסוד לכל עבודת המשכן האישית הנוגעת לכל יהודי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", לעשות משכן לה' בתוך החיים הפרטיים.

נצחיות לעד

מכל זה יוצא שחודש ניסן מדגיש לנו את הנצחיות של נשיאי ישראל. קרבנות הנשיאים אינם אירוע חולף, אלא נוגע לכל אחד ואחד. בכל דור יש את נשיא הדור המנהיג את הדור ומעניק לו כוח בעבודת ה'. קדושתו של הצדיק נובעת ממקור הקדושה - הקב"ה, ולכן הקדושה של הנשיא נצחית, וקדושה זו חודרת בכל פרטי הצדיק, בתורתו ואפילו בחפציו הגשמיים.

מקרבנות הנשיאים אנו למדים שכאשר מתקשרים לנשיא הדור, זוכים לקבל ממנו את הנצחיות של הנשיא, נצחיות והמשכה שמשפיעה על החיים בפועל ממש, ומסייעת לפעול את העבודה של הקמת המשכן הפנימי, ועד לבניית בית המקדש השלישי בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק לב עמוד 19)