שימוש בברזל, הפעם באופן חיובי

בעשרה בטבת סמך מלך בבל את צבאו האדיר למצור על ירושלים ומאז החלו להתגלגל האירועים עד לבקיעת החומה בי"ז בתמוז וחורבן בית המקדש בתשעה באב.

כמו כל אותם ימים, גם את יום זה קבעו חז"ל ליום של תענית, ובשל היותו הפתיח של אירועי החורבן הוא חמור יותר אפילו מתשעה באב, כך שאפילו אם הוא היה חל בשבת לא היתה התענית נדחית, וזאת מאחר וההתחלה של כל דבר היא משמעותית וגורלית יותר אפילו מהעניין עצמו, וכך גם בתהליך החורבן היה המצור קשה וגדול יותר אפילו מהחורבן עצמו.

יום רצון לה'

בפנימיות העניינים ידוע שימי הצומות הם ימים נעלים ומיוחדים ביותר, ונקראים בפסוק "יום רצון להשם", כי באמת תכלית ימים אלו אינה ציון החורבן והאבל אלא ההתעוררות של עם ישראל לתשובה שתביא את הגאולה השלימה, ותהפוך את הימים האלו לימי ששון ושמחה.

לפי זה יוצא שעשרה בטבת הוא נעלה ביותר מכל שאר ימי הצומות, שכן בדיוק כשם שבפן השלילי הוא היום החמור ביותר, כך ואף יותר לאידך - במובן החיובי - יום זה הוא הנעלה ביותר מבין כל הצומות, שכן "מרובה מידה טובה ממידת פורענות".

התוכן הפנימי של ימי הצומות מודגש במיוחד בעשרה בטבת, בגלל מה שאירע בו - המצור:

כאשר מלך בבל צר סביב ירושלים, הוא לא פגע כלל בעיר עצמה ובטח שלא בבית המקדש השוכן בתוכה, ואפילו לא בחומה שמקיפה את העיר, אלא רק סגר את דרכי הגישה אליה כך שאין יוצא ואין בא ממנה (ומשום כך נקבעה אז התענית, ע"י חז"ל).

הברזל כחלק מהבניה

על פי ההסבר לעיל, שהכוונה הפנימית של כל זה הייתה רק כדי לעורר את עם ישראל לחזור בתשובה, רואים כיצד בעשרה בטבת היה זה במוחש ממש, כי לא קרה שום חורבן בפועל ביום זה, ואם היו שבים בתשובה מיד היה מתבטל כל החורבן מתחילתו.

עניין נוסף: בנבואה אודות המצור נאמר "ואתה קח לך מחבת ברזל ונתת אותה על קיר ברזל . . והייתה במצור". ואכן הברזל היה החומר שמאפיין יותר מכל את החורבן, עד כדי כך שהקדוש ברוך הוא ציווה שלא להשתמש כלל בברזל בבניין בית המקדש בשל היותו חומר המשמש להרג ולמוות.

אך התכלית האמיתית היא שגם הברזל יוכל להתעלות ממקומו השלילי ולשמש לבניית בית המקדש, ומכיון שבית המקדש השלישי לא ייחרב לעולם אלא יהיה בית ניצחי אין חשש שהצד השלילי של הברזל יוביל לחורבן, וממילא מובן שבית המקדש השלישי יכול וצריך להיבנות גם מברזל, כדי להדגיש את ההפיכה שלו לטוב.

הכל כבר מוכן

לפי כל זה מובן שהתוכן האמיתי של עשרה בטבת הוא תחילתו של בניית בית המקדש השלישי, כי למרות שאז החלו אירועי החורבן, הרי הכוונה הסופית היא שמיד לאחר מכן ייבנה בית המקדש השלישי!

כל זה היה נכון תמיד בכל הדורות, אבל בדורנו, זה מודגש עשרות מונים כיוון שבדור שלנו כבר סיימו את כל העבודה, וכבר עשו תשובה והסתיימו כל ההכנות לקראת הגאולה, והכל מוכן לסעודת הגאולה של הלווייתן ושור הבר ויין המשומר.

ובפשטות שתיכף ומיד זוכים לקיבוץ עם ישראל מכל המקומות אל ארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו - מיד ממש.

(על פי דבר מלכות ויחי תשנ"ב)