לא לחזור על הטעות

בסיום פרשת השבוע מופיע סיפור מפתיע: משה רבינו שולח מרגלים לעיר יעזר, אבל הם, לא מסתפקים רק בריגול אלא פשוט כובשים את העיר! רש"י מסביר שאותם מרגלים אמרו לעצמם: "לא נעשה כראשונים, בטוחים אנו בכוח תפילתו של משה להילחם". כלומר, הם ראו בכך הזדמנות לתקן את חטא המרגלים הקודמים. אבל כאן עולה השאלה: האם אין פה חזרה בדיוק על אותה טעות? הרי כל חטאם של המרגלים היה זה שהם שינו מהשליחות והוסיפו על דעת עצמם!

זהו דור חדש

סיפור נוסף בסיום הפרשה מעורר את אותה שאלה: בני ישראל (משבט ראובן, גד וחצי שבט המנשה) מתיישבים בערי האמורי הנמצאים בעבר הירדן המזרחי. בפרשת מטות מסופר שהם ביקשו ממשה רבינו שגם כשכולם ייכנסו לארץ, הם יישארו שם, מחוץ לארץ כנען - הארץ המובטחת.

גם כאן לא מובן: הרי כל החטא של דור המדבר היה זה שהם לא רצו להיכנס לארץ, איך יכול להיות שבני גד וראובן לא למדו לקח וחוזרים על אותה טעות בדיוק?

אמנם הייתה להם סיבה לכך, כי היה להם צאן רב, ולכן הם רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי שהיו שם שטחי מרעה גדולים, אבל עדיין, האם הגיוני שלטובת המרעה הם יוותרו על הכניסה לארץ ישראל?

המפתח להבנה טמון בעיתוי. כל הסיפורים הללו התרחשו בשנת הארבעים למסעות בני ישראל במדבר, רגע לפני הכניסה לארץ. זהו דור חדש, שראה את תוצאות חטאי העבר ונזהר מהם מאוד, ולא רק שנזהר - אלא גם ביקש לתקן אותם.

תיקון על העבר

הדרך הטובה ביותר לתקן את הפגם, הוא כאשר חוזרים על אותו מעשה אבל באופן רצוי. כאשר מרגלי יעזר רצו לתקן את הכישלון של קודמיהם - שהוסיפו ושינו מהשליחות באופן בלתי רצוי - שינו והוסיפו גם הם על דברי משה, אבל באופן רצוי, על ידי כך שלא הסתפקו רק בריגול אלא כבשו את העיר, תוך שהם סומכים על כוחו של משה.

גם בקשתם של ראובן, גד וחצי המנשה להתיישב מחוץ לארץ לא נבעה לא טוב, אלא להפך:

ב'ברית בין הבתרים' הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו את ארץ ישראל, הכוללת גם את השטחים של עבר הירדן המזרחי, אלא שבפועל בכניסה לארץ, עם ישראל קיבל רק את שבע הארצות שבעבר הירדן המערבי, ואת שלושת הארצות הנותרות יקבלו בזמן הגאולה.

כוונת בני ראובן וגד הייתה להתחיל כבר אז לרשת את שלושת הארצות הנוספות שהובטחו לאברהם אבינו, ובכך הם רצו לזרז את הגאולה השלמה.

מתכוננים לירושת הארץ

כל החטא של הדור הקודם היה שהם לא רצו להיכנס לארץ ישראל - מסיבה שלילית, ואילו כאן באו בני ראובן וגד לתקן את החטא, ולכן גם הם לא רצו להיכנס לארץ ישראל, אבל מסיבה טובה ומתוך רצון להשלים את ירושת הארץ בשיא שלימותה, כולל שלושת הארצות הנוספות.

הדברים מקבילים גם לימינו אנו, שהרי עכשיו אלו הם הרגעים האחרונים ממש לפני הכניסה לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלימה, כמו אותו דור.

כחלק מההכנות לירושת הארץ בגאולה, נכללת גם השמירה על ארץ ישראל ברגעים שלפני הגאולה, בהם עומדים בתוקף ומכריזים לעיני כל העולם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, והעיקר שתיכף ומיד זוכים להיכנס לארץ השלימה בגאולה על ידי משיח צדקנו מיד ממש.

(על פי שיחת שבת פרשת חוקת תש"נ)