עם כלביא - בכל מצב

אחרי שגם ממלכות אדירות כמו סיחון ועוג נפלו לפני עם ישראל, הבין בלק מלך מואב שהוא הבא בתור. מתוך פחד וחוסר אונים הוא גייס את בלעם בן בעור כדי לקלל את עם ישראל, קללות שב"ה הפכו לברכות מופלאות, ביניהם גם הנבואה אודות מלך המשיח.

אחד הפסוקים המיוחדים בנבואת בלעם הוא: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו". הנבואה מתארת את מצבו של עם ישראל כמו אריה השוכב ורובץ במקומו. חז"ל מסבירים שפסוק זה מתאר את המצב הרוחני לאורך כל התקופה מזמן המלך צדקיהו - המלך האחרון של ימי בית המקדש הראשון - ועד מלך המשיח שיבוא ויגאל אותנו בקרוב ממש.

האריה השוכב

למה עם ישראל נמשל לאריה שוכב? מאז חורבן בית המקדש הראשון החל מצב של ירידה וחושך בעולם, ועם ישראל - האריה - נמצא במצב של שכיבה וירידה. אמנם בינתיים היה גם את בית המקדש השני, אבל זה לא היה חזרה מושלמת למצב הקודם, וכמו שאומרים חז"ל ש"חמישה דברים חסרו בו" - בבית המקדש השני.

ה"שכיבה" הזו, מסביר הרבי ה'צמח צדק' (האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד), היא כמו אדם שנרדם - הוא לא מת, אלא נח. יש כאן "אריה", שהוא בעל כוח ועוצמה, עם כל התכונות והיכולות של אריה, אלא שהוא רק נח לרגע. גם בגלות - על כל הצרות והקשיים שבה - הכוח הפנימי של עם ישראל לא כבה מעולם. עם ישראל הוא "כארי וכלביא" - עם אמונה וכוחות שאי אפשר לכבות.

רק מנוחה

אפשר היה לחשוב שהגלות פוגעת לא רק בחיים הגשמיים לשם היהודי, אלא גם - חלילה - בנשמה. אבל בדיוק כאן הפסוק בא ללמדנו: "כרע שכב כארי" - זו לא חולשה אמיתית אלא רק "מנוחה". האריה לא הפסיק להיות אריה - הוא רק נח. ובעצם, השאלה היא רק (כהמשך הפסוק) "מי יקימנו?" - מי ירים את האריה ממנוחתו ויחזיר אותו למצבו הטבעי והרגיל.

והתשובה היא - "מי יקימנו", "מי" זה הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, והוא יקים את עם ישראל מהמצב הזה. אבל, גם לפני שזה יקרה צריך לדעת שאין לאף אחד באמת שליטה על האריה, וכמו שנפסק להלכה שאסור לאדם לגדל בביתו אריה, משום שאי אפשר לשלוט עליו.

אותו הדבר אצל עם ישראל בזמן הזה. כל מצב הגלות אינו שייך לפי כל היגיון כי אי אפשר לשלוט על עם ישראל, אלא רק ייתכן מצב שבו ה"אריה" נח, אבל אין באמת אפשרות לשלוט עליו כי ברגע אחד הוא קם על רגליו וחוזר להתנהג כמו אריה חזק וגדול.

לקלוט שיש מנהיג

אמנם, מצד אריכות התקופה הזו, יש אנשים שמתרגלים לשגרה, ויכולים לחשוב שאולי בכל זאת אפשר לשלוט חס ושלום על האריה.

לשם כך עושה הקדוש ברוך הוא ניסים ונפלאות וכל מי שמתבונן אפילו מעט מסביבו יכול לראות אותם בעיניו. הניסים 'שוברים' את ההתרגלות לטבע וחיי היום יום כדי שכל אחד יוכל לקלוט ולהבין שיש מנהיג לעולם, וגם כשנדמה שהעולם שולט, הרי באמת "אין עוד מלבדו".

בכוחו של הנס להחזיר אותנו לנקודת המוצא: יהודי, גם בגלות, הוא תמיד אריה. אנחנו רק צריכים לזכור את זה, ולהזכיר גם לעולם כולו, שהכוח האמיתי שייך לקדוש ברוך הוא שתיכף ומיד ממש מקים את האריה על רגליו לגאולה האמיתית והשלימה - על ידי משיח צדקנו.

(על פי לקוטי שיחות חלק ב', עמוד 337)