• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אדר א' התשפ"ד (28.02.2024) פרשת כי תישא

חתונה אחת שקבעה את העתיד

בחתונה שכזאת, משקיע אברהם את כל ממונו. זהו הקיום המעשי הראשון בעולם לשליחות חייו, לגלות קדושה בעולם. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח לפרשת השבוע - חיי שרה
חתונה אחת שקבעה את העתיד
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

פרשתנו מתארת בהרחבה כיצד שולח אברהם את עבדו אליעזר למצוא כלה עבור בנו יחידו - יצחק.

אליעזר, מזרע כנען, שקל להציע את בתו שלו כשידוך ליצחק, אך אברהם דוחה אותו בתוקף - "בני ברוך ואתה ארור".

עם זאת, אליעזר הוא אכן עבד מסור מאוד. הוא שומר על פקודותיו של אברהם בקפידה. כאשר מורה לו אברהם "לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני"... אליעזר ממלא את רצונו באופן מושלם. מבחינה מסויימת, אליעזר אינו סתם עבד, עבודתו היא מתוך ביטול.

שדכן או שליח?

בסיפור התורה על נישואי יצחק ורבקה, נראה שאליעזר מצד אחד - מגלם דמות של שדכן גרידא. 'גורם שלישי' מן הצד, שמשתמש בשיקול הדעת האישי ומקבל החלטות לפי ראות עיניו. אברהם לא נותן לאליעזר הוראות מפורטות. אליעזר הוא זה שמתפלל על השידוך, קובע סימנים, ומתמקח עם בני משפחתה של רבקה.

אך מצד שני, אליעזר מתנהג כשליח, עד כדי "שלוחו של אדם כמותו". הוא "זקן ביתו והמושל בכל אשר לו", ולא רק את הנכסים הרבים הוא מנהל, אלא הוא אף המפרסם הגדול של תורתו וחוכמתו של אברהם אבינו. גם מבחינה נפשית אליעזר פשוט 'מקושר' לאברהם אבינו. המילים הראשונות היוצאות מפיו בבית בתואל הארמי הם "עבד אברהם אנוכי"!

אז מיהו אליעזר עבד אברהם - שליח? או אולי שדכן?

בהתבוננות בפרטי שליחותו של אליעזר, נוכל להגיע למסקנה הנכונה. את אליעזר מצייד אברהם ב'שטר מתנה' בו מובטחים כל נכסיו של אברהם ליצחק בנו. כל נכסיו, בלא להשאיר לעצמו דבר. מדוע?

השידוך שקבע את הכל

נוכל להבין זאת אם נתבונן בחשיבות נישואיהם של יצחק ורבקה. נישואין שהקימו את העם כולו, היסוד שממנו יצא כלל ישראל. מצד אחד, יצחק - בנו של אברהם, אשר גדל בקדושה ובטהרה, סמל לרוחניות מושלמת. לעומתו רבקה - גדלה בבית בתואל ולבן הארמיים, בסביבה של טומאה וניכור לקדושה. חתונתם מסמלת את האיחוד המוחלט של הרוחניות והקדושה עם העולם הגשמי. מחתונה זו ניתן הכח לכל יהודי לחבר את הרוחני עם הגשמי, כח שמוביל לתכלית הבריאה.

בחתונה שכזאת, משקיע אברהם - היהודי הראשון - את כל נפשו ואת כל ממונו. זהו הקיום המעשי הראשון בעולם לשליחות חייו של אברהם, לגלות קדושה בעולם. על כן, גם האדם שנשלח לבצע את המשימה של חיבור הרוחניות עם המציאות הגשמית צריך בעצמו להיות כזה: מצד אחד אדם לעצמו, ומצד שני להעמיד את מציאותו בביטול מוחלט.

זהו 'שליח' - מי שבטל למשלח. כזה היה אליעזר, שמסוגל היה לבטל את כל מציאותו בפני אדונו.

הגענו לסיום

מאז השליחות הראשונה בתורה, עברו עוד שנים שבהן עמלו יהודים בשליחות הבורא יתברך, לחבר את הקדושה עם העולם.

כעת, הגענו לקו הגמר. העולם שלנו מוכן לקבל את המשיח. יותר מכך, מלך המשיח כבר קיבל את המינוי מהבורא ויצא לדרכו לגאול אותנו.

אנחנו מוכרחים להיכנס לתמונה - ובשום אופן לא להשאר שדכנים ונפרדים. כמו אליעזר, עלינו להיות שלוחים המסורים למטרת השליחות. בכל פעולה ופעולה שלנו תודגש נקודת החיבור של הרוחניות עם הגשמיות, משיח עם העולם.

(על פי דבר מלכות שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב)

מדוע עושים את הברית ללא הסכמת התינוק?

האור שבתוך מכת החושך

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...