לצאת ממעגל הטעויות

החודש ציינו יובל שנים לאחד הרגעים שנחרטו בלב רבים. מבצע אנטבה לא היה רק פעולה צבאית נועזת, אלא נקודת מפנה תודעתית. מול עולם שדיבר הרבה אך עשה מעט, הבינה ישראל כי כאשר חיי יהודים מוטלים על הכף - אין לה את הפריבילגיה להמתין לחסדי אומות העולם. היא חייבת לקום ולעשות את המעשה בעצמה.

הרבי שליט"א מלך המשיח התייחס למבצע אנטבה  וגילה כי אחרי המבצע, בבדיקות שנעשו בבתי החטופים נמצאו המזוזות - פסולות. מכאן מובנת חשיבות בדיקת המזוזות לפחות פעם בשנה, כסגולה לשמירה והגנה על כל יהודי.

ולצד מאורעות הימים ההם, ופעולותיו השמיימיות של הרבי שליט"א מלך המשיח להצלת החטופים. אסור לנו לשכוח את הלקח המכריע מאותו מבצע: אין לבסס את ביטחון ישראל על הבטחות מבחוץ. יהודים צריכים לעמוד בתוקף על זכותם ועל חובתם להגן על עצמם, מבלי לחשוש מלחצים בינלאומיים או משיקולים של דעת הקהל העולמית.

לא לשגות באשליות

חמישים שנה חלפו, והמציאות חוזרת על עצמה. שוב אנו שומעים הצהרות תמיכה חמות ממנהיגי העולם, ושוב מתברר כי ברגעי ההכרעה כל מדינה פועלת לפי האינטרסים שלה. גם מי שמוגדרים "ידידיה הגדולים" של ישראל, וגם אותו אחד היושב בבית הלבן, אינם מחויבים באמת לביטחונם של אזרחי ישראל. לכל אחד מערכת השיקולים שלו, ולכל אחד סדרי עדיפויות משלו.

זו אינה רק ביקורת אלא בעיקר הבנת המציאות. כך היה באנטבה וכך גם היום. מדינות אינן נלחמות את מלחמותיה של ישראל, ואינן מקבלות את ההחלטות מתוך אחריות לגורלו של העם היהודי. כאשר ישראל פועלת מתוך עוצמה - היא מצליחה. כאשר היא ממתינה לאישור, לגיבוי או ללחץ מבחוץ - היא משלמת מחיר יקר וכואב.

דווקא מבצע אנטבה מלמד כי ההצלחה באה כאשר חדלים לחשב כיצד יגיב העולם ומתחילים לעשות מה שנכון.

אין עוד מלבדו

הלקח של מבצע אנטבה איננו רק שאין לסמוך על אומות העולם. הוא שגם בתוך המערכת הפוליטית אין לצפות לפתרון אמיתי. ממשלות מתחלפות, קואליציות קמות ונופלות, תוכניות מדיניות נכתבות ונגנזות, הסכמים נחתמים ומתבטלים - ואילו הבעיות היסודיות נשארות כשהיו.

הרבי שליט"א מלך המשיח מורה במשך שנים כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל, וכי כל ויתור וכל הסתמכות על גורמים זרים אינם מביאים שלום אלא מעודדים את אויבי ישראל. המציאות של כל השנים האחרונות רק ממחישה שוב ושוב עד כמה הדברים מדויקים.

חמישים שנה אחרי אנטבה, המסר איננו נוסטלגיה אלא קריאת כיוון. אין לנו על מי להישען - לא על מעצמות העולם, לא על הבטחות מדיניות ולא על פוליטיקאים, מוכשרים ככל שיהיו. הישועה האמיתית לא תבוא מוושינגטון, מפריז או מכל בירת עולם אחרת, ואף לא ממסדרונות השלטון בירושלים.

עם ישראל צריך להפנות את מבטו אל המנהיג האמיתי של הדור - הרבי שליט"א מלך המשיח, המורה את הדרך הבטוחה על פי התורה ומבשר את הגאולה האמיתית והשלימה, או אז ישרור השלום המיוחל כאשר "לא ישא גוי אל גוי חרב" - ותיכף ומיד ממ"ש.