כולנו משתתפים בסעודת משיח

שביעי של פסח. היום שבו התרחש נס קריעת ים סוף. באותו לילה ארוך, בני ישראל צמאו את עצמם עומדים על שפת הים - מאחוריהם המצרים המשעבדים הרודפים אחריהם, משני הצדדים המדבר המאיים עם חיות הטרף, ולפניהם ים סוער. רגע כזה מעמיד את האדם במבחן - לא רק גשמי, אלא גם נפשי ורוחני.

חז"ל מספרים לנו שבני ישראל נחלקו באותו זמן לארבע קבוצות. אחת רצתה לקפוץ לים ו'לסיים את הסיפור'. שנייה הציעה להכנע ולחזור לידי המצרים. שלישית דרשה להילחם. ורביעית בחרה להתפלל. ארבע תגובות, כולן מוכרות גם לנו, מהמציאות הנוכחית: יש מי שמעדיף לברוח, יש שמעדיף לוותר, יש שרוצה להיאבק ויש שבוחר לשבת ולהתפלל. לכל אחת מהן משה השיב תשובה שונה - הקב"ה ביטל את כל הארבע. במקום זה, בא הציווי האלוקי: "דבר אל בני ישראל - ויסעו".

התשובה האלוקית

הרבי שליט"א מלך המשיח מבאר שסיפור זה אינו רק זיכרון מאירוע היסטורי, אלא תבנית שמלווה אותנו תמיד - ובמיוחד בתקופתנו, בעמדנו על סף הגאולה האמיתית והשלימה. גם היום, ישנם כאלו הבוחרים להתנתק מהמציאות ולהתכנס בתוך עצמם או בתוך לימוד התורה בלבד. אחרים מיואשים מהמצב ובוחרים לחזור למקום הישן והמוכר. יש את הלוחמים - בכל מחיר. ויש את המתפללים, שממתינים שה' יעשה את כל העבודה.

אבל התורה דורשת מאיתנו תגובה אחרת ושונה לגמרי מכל אלו - לא לברוח, לא להיכנע, לא להיאבק ולא רק להתפלל - אלא להתקדם. גם כשהדרך חסומה, ממשיכים ללכת. זו האמונה שמובילה ומניעה  לפעולה ממשית. אם ה' אמר "ויסעו" - אז פשוט נוסעים. מתקדמים אל הר סיני, אל קבלת התורה, אל הגאולה האמיתית והשלימה, גם אם בנתיים נראה שיש ים העומד בדרך, והמצרים ממש נושפים בערפנו, כשאנו בתוך מדבר שממה.

שביעי של פסח הוא הזמן להחלטה אישית של כל אחד ואחת, השואל את עצמו איפה אני במסע? האם אני תקוע על שפת הים, או שאני מתקדם קדימה עם ביטחון בה' ובשליחו - הרבי שליט"א מלך המשיח?

כל אחד משתתף

ביום האחרון של פסח (בארץ ישראל בשבת זו, שביעי של פסח, ובחו"ל ביום ראשון יום אחרון של פסח), מתקיימת "סעודת משיח", ממש בשעה שלפני צאת החג. סעודה  זו הונהגה על ידי הבעל שם טוב ומודגשת במיוחד על ידי הרבי שליט"א מלך המשיח בדורנו. סעודה זו היא טעימה מוחשית מהעולם של הגאולה האמיתית והשלימה, והיא ההזדמנות שלנו להתחבר לאמונה ולוודאות ש"הנה זה בא", להרגיש ולחוש אותה בצורה ממשית.

סעודת משיח מתקיימת בבית הכנסת, או למי שאינו יכול להגיע (לדוגמא, נשים וילדים) אפשר לעשות אותה בבית. נוטלים ידיים ואוכלים מצה, שותים ארבע כוסות של יין. לצד האכילה חשוב גם לעורר אצל עצמנו את האמונה גם בדיבור, על ידי דברי תורה, חזרה על השיחות העוסקות בנושא משיח וגאולה וניגונים הקשורים בכך, כנהוג.

אז אל תישארו על שפת הים. הצטרפו לסעודת משיח – בבית הכנסת או בביתכם. זה הזמן לקום ולנוע קדימה - אל הגאולה האמיתית והשלימה, בהתגלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, לעין כל, בבית המקדש השלישי, תיכף ומיד ממש ומתוך שמחה וטוב לבב.