לצאת ממצרים גם עכשיו

חג הפסח, לו אנו קוראים בקידוש בשם 'זמן חירותנו', אינו רק חג המציין את מאורעות העבר - המזכיר לנו את נס יציאת מצרים, אלא הוא מהווה שיעור נצחי על החירות האמיתית. גאולת מצרים לא הייתה רק שחרור פיזי מעול שעבוד, אלא יצירה של עם חופשי באמת - עם שאינו כפוף להשפעות זרות, אלא מכוון כולו לעבודת ה'.

בני ישראל במצרים היו בבחינת ״גוי בקרב גוי״ - מצד אחד אמנם היו הם עם בפני עצמו, אך בד בבד היו שקועים עמוק בתוך תרבות זרה ומשעבדת. לכאורה, הייתה להם אוטונומיה מסוימת – הם חיו בארץ גושן, שמרו על שפתם, לבושם ומנהגיהם. אך בפועל, הם היו משועבדים לא רק בגופם אלא גם בתודעתם. בדיוק כפי שעובר ברחם אמו נראה כישות שלמה אך עדיין תלוי לחלוטין באמו, כך היו בני ישראל - עם, אך ללא עצמאות אמיתית.

לצאת מהמיצרים

הגאולה לא הייתה רק היציאה ממצרים אלא בראש ובראשונה שבירת התלות הרוחנית והתרבותית. כאשר לקחו בני ישראל את השה שהיה העבודה זרה של המצרים, ושחטוהו לעיניהם, הם הוכיחו שהחירות מתחילה בשחרור פנימי, ביכולת לעמוד מול השפעות זרות ולבטל אותן לגמרי.

אומר הרבי שליט"א מלך המשיח כי גם היום המסר הזה חיוני ואקטואלי מתמיד. רבים מאיתנו משלים את עצמם שאנו בני חורין, שיש לנו שליטה מלאה על חיינו, אך למעשה אנו כבולים לתכתיבי החברה, להשפעות תרבותיות חיצוניות, לרדיפה אחר קריירה, מעמד וכבוד. אנו עשויים לחשוב שאנו פועלים מתוך בחירה חופשית, אך למעשה אנו מונעים על-ידי גורמים חיצוניים, בדיוק כמו העובר ברחם שאינו מחליט דבר בעצמו.

כיצד יוצאים מזה? חג הפסח נותן לנו את התשובה: רק כאשר אנו מכירים בכך שהחירות האמיתית היא בעבודת ה', ורק כאשר אנו מוכנים לשחוט את ה״שה״ - את האלילים של התרבות הסובבת אותנו - נוכל להשתחרר באמת. זהו המסר שנמצא בתוך הפסוקים המורים על אופן עריכת קרבן פסח: ״ושחטו אותו... ראשו על כרעיו ועל קרבו״ – שחרור מכל סוגי השעבוד: השכלי (״ראשו״), התאוותני (״קרבו״) והגשמי (״כרעיו״).

התורה מורה לנו אשר יש לזכור את יציאת מצרים מדי יום לא רק כזיכרון היסטורי, אלא מתוך קריאה מתמדת לחירות - כל הזמן להמשיך ולצאת מתוך המיצרים המגבילים אותנו. חירות אמיתית היא ההכרה בכך שאנו עבדי ה׳ "ולא עבדים לעבדים״. כשיהודי מבין זאת, הקב״ה מסייע לו לצאת ממצריו הפרטיים - בין אם זה הרגל מגביל, מחשבה מעכבת או השפעה חיצונית.

להיות בני חורין

בחג הפסח הזה, ננצל את ההזדמנות על מנת לצאת מכל המיצרים. נעריך את מצבנו האישי: האם אנו באמת בני חורין, או שאנו עדיין משועבדים בדרכים נסתרות? נתבונן כיצד נוכל ליישם את הלקח של יציאת מצרים בחיי היומיום, להעלות את עצמנו בקודש ולהתמסר מחדש למשימת חיינו - הבאת הגאולה האמיתית והשלימה.

וכך, נזכה לקיום ההבטחה האלוקית: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", "ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים" בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח, נאו!