מאמינים ומחכים!

כמעט כל יהודי שתפגשו ברחוב יגיד לכם בביטחון: "אני מאמין". אנחנו מאמינים בה', מאמינים בתורה, וכמובן - מאמינים שיום אחד יבוא המשיח. זוהי ירושה מאבותינו, "מאמינים בני מאמינים". אבל אם נפתח את ספר ה"יד החזקה" של הרמב"ם, נגלה דבר חידוש: לא מספיק להאמין.

הרמב"ם פוסק להלכה שמי שאינו מחכה לביאתו של מלך המשיח, נחשב לכופר בתורה ובמשה רבינו. שימו לב לדיוק: יהודי יכול להאמין בביאת המשיח בלב שלם, אבל אם הוא לא מצפה למשיח באופן פעיל, חסר לו בעיקר האמונה.

מה ההבדל בין אמונה לציפייה?

אמונה יכולה לפעמים להישאר "מלמעלה", כעניין מופשט. אדם יכול להאמין שמשהו יקרה בעתיד הרחוק, וזה לא ישנה לו במאומה את סדר היום. הוא יאכל, ישן וילך לעבודה כרגיל. אבל "לחכות" - זה כבר סיפור אחר לגמרי.

תחשבו על אב שמחכה לבנו האהוב שחוזר מהשבי או מהמרחקים. האם הוא יכול לשבת בנחת ולאכול ארוחת ערב? הוא יעמוד ליד החלון, יביט בשעון בכל דקה, וכל רעש של מכונית יקפיץ אותו. זהו ההבדל: אמונה היא ידיעה, אבל ציפייה היא הרגשת חסרון.

יהודי שבאמת מחכה למשיח מרגיש שהחיים שלו כרגע פשוט לא "שלמים". הוא מבין שבלי בית המקדש, בלי גילוי אלוקות ובלי שהעולם יגיע לתכליתו - חסר לו משהו בסיסי בחיים האישיים שלו. זו הסיבה שאנו אומרים בתפילה "כי לישועתך קיווינו כל היום", זהו צורך קיומי שמלווה אותנו בכל רגע ורגע.

הנשמה של המצווה

חז"ל מלמדים אותנו ש"מצווה בלא כוונה היא כגוף בלא נשמה". הגוף הוא המעשה היבש, והנשמה היא זו שנותנת לו חיות ותנועה. כך גם בנושא הגאולה: האמונה היא ה"גוף", אבל הציפייה היא ה"נשמה" – היא זו שהופכת את האמונה למשהו חי ותוסס שמשפיע על כל הנהגת האדם.

למה הציפייה כל כך קריטית?

הרבי מלך המשיח שליט"א מסביר שתי סיבות מדוע התורה מחייבת אותנו לא רק להאמין, אלא גם לחכות:

1. כדי שהאמונה תחדור לפנימיות: אמונה לבד יכולה להיות מנותקת מהמציאות המעשית. כמו הדוגמה הידועה על ה"גנב" שמאמין בה' ובכל זאת מבקש עזרה מה' לפני שהוא פורץ לבית. הציפייה, לעומת זאת, היא רגש שחודר ללב וגורם לאמונה להפוך לחלק בלתי נפרד ממי שאנחנו.

2. כדי שנפעל לזירוז הגאולה: כשמישהו באמת מחכה למשהו, הוא לא יושב בחיבוק ידיים. הגעגוע והצורך גורמים לו להתפלל מעומק הלב, לבקש "עד מתי?", ולהוסיף עוד מעשה טוב ועוד לימוד בענייני משיח כדי לזרז את התגלותו.

כשאנחנו מדברים על משיח, זה לא יכול להיות "עוד נושא". זה צריך לעורר בנו מיד את השאלה הכואבת: "מתי זה כבר יקרה?". הציפייה הזו, שבוקעת מעומק הלב, היא הכלי האמיתי שדרכו אנו מביאים את הגאולה בפועל ממש, בביאת הרבי מלך המשיח שליט"א תיכף ומיד!

(נערך על־פי שיחותיו הקדושות של הרבי מלך המשיח שליט"א)