נדמה שמת, אבל חי באמת

לגבי חייו של יעקב, אומרת הגמרא: "יעקב אבינו לא מת", אמנם נאמרו עליו הספדים, הייתה חניטה וקבורה, אבל - ממשיכה הגמרא ואומרת - כל זה אינו משנה את העובדה שיעקב אבינו לא מת, משום שכך כתוב בתורה - "מקרא (פסוק) אני דורש . . מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".

עניין מיוחד זה לא ראינו שייאמר, לא אצל אברהם ולא אצל יצחק, אלא רק אצל יעקב, והטעם לכך הוא משום שרק אצלו ניתן לומר ש"זרעו בחיים", כי מאברהם ויצחק טמנם יצאו בנים צדיקים כיצחק ויעקב, אך גם יצאו ישמעאל ועשיו, ואילו על יעקב נאמר ש"מיטתו שלימה" - שכל בניו הלכו בדרכו, ולכן רק עליו נאמר "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".

נדמה להם

אבל לכאורה יש מקום לשאול: כאשר אומרים "זרעו בחיים" זה כולל את כל זרעו של יעקב עד סוף כל הדורות, והרי בכל הדורות היו כמה וכמה מבני ישראל שלא ראו אצלם בגלוי הנהגה על פי התורה בחיי היום יום, ואם כן איך ניתן לומר ש"זרעו בחיים"?

התשובה לכך מפורשת בדברי הגמרא הנזכרים לעיל: לאחר שהגמרא אומרת שיעקב אבינו לא מת, שואלת הגמרא - הרי בפועל כן ראו ספדנים, חנטים וקברנים, אז איך אפשר לומר שיעקב אבינו לא מת? ועל כך משיבה הגמרא "נ", כלומר כיוון שכך נאמר בתורה, הרי שכך היא האמת, ש"הוא בחיים", ומה שספדו, חנטו וקברו, הרי זה רק מפני ש"נדמה להם שמת, אבל באמת חי הוא".

זרעו בחיים

מכך מובן גם בנוגע לשאלה לגבי זרעו של יעקב: כיוון שמפורש בתורה שזרעו של יעקב בכל הדורות הרי הוא "בחיים", בוודאי שכך הוא האמת, ומה שיש טוענים שבפועל נראה אחרת, הוא זה רק מפני ש"נדמה להם", אבל באמת "זרעו בחיים", וההסבר לכך הוא על פי דברי חז"ל "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", וכמו שפוסק הרמב"ם: "מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצווה או לעשות עבירה . . הוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות את כל המצוות ולהתרחק מן העבירות, ויצרו הוא שתקפו".

זאת אומרת שגם אם חס ושלום יהודי מתנהג הפוך מציווי התורה, הרי זה רק עניין חיצוני שקרה משום שהיצר הרע שבו תקפו לעשות כך, אבל באמת רצונו האמיתי של יהודי הוא לקיים את כל המצוות ולשמור על התורה, ולכן המציאות היא ש"זרעו בחיים" וממילא "הוא בחיים" ויעקב אבינו לא מת.

ההוראה הנלמדת מכל זה היא שהדרך היחידה לחזק את עם ישראל היא רק על ידי ההכרזה ש"ויחי יעקב" ו"יעקב אבינו לא מת - מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", זאת אומרת על ידי גילוי מציאותם האמיתית של בני ישראל - שכל יהודי מצד רצונו האמיתי הרי הוא חי על פי התורה והמצוות.

רק בדרכי נועם

רק על ידי לימוד זכות על עם ישראל ניתן לחזק ולעודד עוד יהודים ולקרבם להתנהג על פי רצון ה' באופן גלוי, ולא חלילה על ידי הפחדות ואיומים על עונשים קשים וכיוצא בזה, אלא רק בדרכי נועם ובדרכי שלום ומתוך אהבת ישראל.

והעיקר הוא - לימוד זכות בנוגע לגאולה השלימה, שמכיוון שכבר "כלו כל הקיצין" וכבר בני ישראל עשו תשובה, הרי בוודאי ובוודאי שמשיח צדקנו צריך לבוא תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א)