ההבדל בין השבטים ליוסף ולוי

נשיאת מיטתו של יעקב ממצרים הייתה על פי סדר מיוחד. יעקב ציווה על השבטים לשאת את ארונו, שלושה אנשים מכל צד, חוץ מלוי ויוסף שלא ישאו את הארון ובמקומם יהיו אפרים ומנשה. ומדוע? מסביר רש"י: לוי - משום שבני בניו עתידים לשאת את ארון העדות, ויוסף - משום "שהוא מלך".

אבל יש להבין: נשיאת ארון העדות תהיה על ידי בני בניו של לוי מאות שנים לאחר מכן, ומדוע ניטלה ממנו האפשרות להשתתף בנשיאת ארונו של אביו?

הביאור הפשוט הוא שמנשה ואפרים היו שלוחים, ומכיוון ש"שלוחו של אדם כמותו" זה נחשב כאילו לוי (ויוסף) בעצמו נשא את הארון. אבל עדיין יש להבין מהי הסיבה הפנימית לכך שהוא לא נשא בעצמו את ארון אביו?

לחיות מעל השיעבוד

ההסבר לכך הוא: ידוע שהשיעבוד במצרים לא החל עד לפטירתו של יעקב, כי עצם נוכחותו מנעה כל אפשרות של גלות ושיעבוד, וכל עוד יעקב היה במצרים, עם ישראל חי ונהנה מכל טוב ארץ מצרים. אך על ידי שנשאו את מיטתו של יעקב מחוץ למצרים, פתחו בכך שלב נוסף ואפשרות לשיעבוד עם ישראל.

לפי זה מובן מדוע לוי (ויוסף) לא נשאו את ארונו של יעקב: לוי היה מעל לשיעבוד, וכל עוד הוא חי השיעבוד לא יכל להתחיל לגמרי, ומכיוון שהוצאת יעקב ממצרים הייתה פתיחת הדרך לשיעבוד, לכן לא היה מתאים שלוי (ויוסף) ישתתף בפעולה זו.

גם לאחר מות לוי (שנותר האחרון בשבטים), בני לוי לא היה כפופים לשיעבוד אלא הם נותרו למעלה מזה, כי הם ידעו שבבוא העת יגיע תפקידם לשאת את ארון העדות, ולכן הם לא יכלו להיכנס תחת השיעבוד.

הכח לשרוד

בניגוד לנשיאת ארונו של יעקב שהייתה הפתח לגלות, לגבי ארונו של יוסף אנו רואים שלא רק ששבט לוי לא נמנע מלשאת אותו, אלא משה (משבט לוי) היה הראשון שנטל עימו את עצמות יוסף, והסיבה היא משום שפעולה זו הייתה שלב ותנאי בגאולה ממצרים, ולכן כאן היה משה בראש נושאי ארונו של יוסף.

אך עדיין יש להבין: באם לוי (ויוסף) היה למעלה מהשיעבוד, מדוע היה צורך בשלוחים במקומו שישאו את ארון יעקב? ובכלל איך ייתכן שלמרות הגזירה שעם ישראל ישועבד בארץ מצרים, יהיה שבט שלם שלא יישא בנטל השעבוד?

הביאור הוא: כדי להבטיח שעם ישראל לא ישקע חלילה בקושי השעבוד היה מוכרח שסוג מסוים של יהודים לא יהיה כפוף לגלות ויישאר מעל לשיעבוד, ובכך ייתן לעם ישראל את הכח לשרוד ולצאת מהגלות.

להפוך את החושך לאור

זה היה תפקידו של שבט לוי: מצד אחד הוא היה נבדל משאר העם ולא היה נתון למרותם של המצריים, אבל מצד שני הם היו מורי הוראה ומלמדי תורה לכל עם ישראל, והם נתנו את הכח לא לשקוע לגמרי בתוך גלות מצרים.

כך גם היה בנשיאת הארון של יעקב, שעם היות שלוי היה מעל הגלות ולא היה שייך שייקח חלק בנשיאת יעקב מחוץ למצרים, הרי שיחד עם זאת היו לו שלוחים שסייעו לשאר השבטים בנשיאת הארון.

מיוסף ולוי אנו למדים כי לכל יהודי יש את הכח להתעלות מעל המצב של הגלות, כך שלא רק שהיא אינה שולטת עליו, אלא שבכוחו לשלוט עליה, עד שבכוחו של כל אחד להאיר את החושך ולהפוך אותו לאור - אור הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק כ' עמוד 235)