• ב"ה ימות המשיח!
  • ח' ניסן התשפ"ד (16.04.2024) פרשת מצורע

מאורע היסטורי: חוויית העומק הגדולה של האנושות

חוויית הצפייה באמצעות כח הראייה, היא כח שאין שני לו בחיי האנושות. למה אנחנו כל כך משוכנעים במה שאנחנו רואים, ואיזה חוויית צפייה כולנו נראה בקרוב
מאורע היסטורי: חוויית העומק הגדולה של האנושות
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

מה יש בו, במסך. שממגנט אליו עיניים כיסים וארנקים כה רבים?

אם נשפוט סוגיה זו בראי תורת החסידות, נידרש להבחין ראשית בייחודיותה של הראייה על שאר החושים.

בוא נניח שיישבו ויסבירו לך במשך שעה ארוכה, סיטואציה מסויימת שהתרחשה. הסבר ברור ומפורט לפרטי פרטים, עד לרזולוציות ולדקויות הכי קטנות, עד שיהיה מסודר במוחך היטב וברור מה בדיוק התרחש בסיטואציה המדוברת.

אבל אם יבוא מאן דהו, ופשוט ישלוף תיעוד ישיר של אותו מעמד, זה יהיה עוצמתי וברור פי אלף מערימות ההסברים והפרטים על כיצד ההוא אמר מה שאמר ומה סימן חברו שסימן מה שסימן.

גם מבלי להשתמש בקלישאה המוכרת "טובה תמונה אחת מאלף מילים", ברור כי ראייה ויזואלית ומוחשית שרואות עינינו לא דומה לאף הסבר ותיאור מפורט וברור ככל שיהיה שיישמעו אוזנינו.

אני ראיתי, לא יעזור כלום

כח הראייה הוא החוש העיקרי בו משתמש האדם ללמוד והתנהל בסביבתו, ולא לחינם שגור ביטוי חז"ל "עיוור חשוב כמת". כח השמיעה גם הוא חשוב וחיוני, וכמוהו יתר החושים, אך אין שני לחוויית הראייה, ולעוצמת ההתאמתות והחדירה בנפש שהיא גורמת.

המשפט הכי קשה לפיצוח והכחשה בעולם הוא "אני ראיתי". ולא יעזור כמה יסבירו וישכנעו ויתחננו, ויביאו הוכחות חותכות הסברים מדעיים ופרופסורים מלומדים מכל כיוון אפשרי שרק יכול להיות, ברגע שאדם ראה משהו מסויים - נסתם במוחו הגולל על אפשרויות הכחשת האירוע.

וזאת, מסבירה תורת החסידות, בשל כך שהראייה מגיעה עד עצם הנפש. ולכן ברגע שראיית האדם מתחברת עם משהו מסויים, באותו רגע כבר לא נשאר מקום פנוי לעניין זה בנפשו, על מנת לקבל הכחשה כלשהיא ככל שתהיה.

חוויית עומק

כמו כן גם עוצמת חוויית הראייה גורמת לה להיחשב החוש החשוב ביותר. אתם תוכלו לשמוע רבות על אירוע מסוים, לקרוא ספר טוב או לדמיין לעצמכם סיטואציה, אבל ברגע שהעיניים יראו את זה צבעונית ויזואלית - זה כבר משהו אחר אחר לגמרי. החווייה הרגשית תהיה עוצמתית ברמות אחרות, ותמלא את מעמקי הנפש עד תומם.

בשפת תורת החסידות זה נקרא "כלות הנפש". כינוי זה ניתן לחוויה הממלאת את כלל חלקי ומעמקי הנפש, עד שכוחות הנפש כולם 'מתכלים' בשל התאחדותם עם עוצמת החוויה. החסידות מסבירה גם מדוע זה קורה דווקא בראייה, משום שבשמיעה לדוגמה, ניתן אומנם לשמוע על מציאות מסויימת, ולהבין עליה, ולדעת שקיימת כזו מציאות, אך מבלי להבין זאת לעומק.

דווקא בראייה, ניתן לתפוס את המהות של אותה המציאות ששמענו עליה, וכך להבין אותה הרבה יותר לעומק. ועקב העובדה שהראייה תופסת את מהות הדבר הנצפה בעיניים, לכן בצידו השני של אפקט הפרפר היא תמלא את מהות הנפש בעוצמת החוויה הידע והרגשות.

היבטי העוצמתיות ועיקר יחיד

סוגיית עוצמתיות הראייה והיבטיה השונים היא בעלת השלכות רבות מספור, בכל תחומי החיים. לנו כיהודים מאמינים - ועל פי חסידות חב"ד יהודי בעצם היותו הוא מאמין, ואין מציאות של יהודי שאינו מאמין, רק שלעיתים האמונה מכוסה ונדרש לגלותה.

אז כיהודים מאמינים שכמונו, אחד העיקרים בחיינו אם לא היחיד שבהם היא עבודת הבורא. גם בנושא זה אנחנו רוצים לצפות באמת האלוקית בצורה ויזואלית. כמה שלא נשמע ויסבירו לנו אלף פעמים הלוך וחזור, זה לא יתקרב למבט ראייתי אחד חד וממוקד - בו יסורו כל הקושיות והתירוצים שרק חשבו אי פעם להעלות בדעתם לעלות בדעתנו.

וכפי הפתגם המיוחס לסנגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדישטוב: אם כל תאוות וניסיונות העולם הזה הגשמי היו  מצויים בספרים באותיות הקטנות, ואת הגן עדן והטוב והקדושה והאלוקות הייינו רואים במציאות מול עינינו - אזי עבודת השם שלנו הייתה נראית שונה לחלוטין..

בקרוב: במבט אחד

אז היכן כיצד ומתי ניתן לראות את המחזה המופלא הזה, שבמבט אחד ישכנע את הכופרים הגדולים ביותר שיש אלוקים, הוא נמצא בכל פרט בבריאה ואין דבר יותר טוב מלהתחבר ולהתקרב אליו על ידי התורה והמצוות?

כל עוד מפני חטאינו גלינו, וטרם נבנה בית המקדש במקומו בירושלים, ראיית האלוקות האמת והטוב עדיין נראית רחוקה מאיתנו. ונראה כי נדרש מאיתנו להסתפק בידיעת מציאות הבורא, ולעבוד אותו ככל יכולתנו והשתדלותינו האפשריות.

אבל בקרוב ממש, כל זה הולך להשתנות. אחד הדברים שאנו אומרים בקטע התפילה הידוע "ומפני חטאינו" הוא "ואין אנו יכולים . . להשתחוות". בזמנים בהם היה קיים בית מקדש, ואוטוטו כשהשלישי תיכף ירד משמים, גילוי האלוקות המוחשי, הצבעוני והויזואלי לא השאיר מקום לצל של ספק. את כל מי שרק היה באזור חוויית הצפייה האלוקית הזו הייתה תופסת וממלאת את כל נימי הנפש, חוויה הנמשלת להשתחוואה שהמטפורה שלה היא התבטלות מוחלטת והכרה מוחלטת באלוקות.

את חוויית הצפייה הזו - אתם לא תפספסו. כולנו נהיה שם, בקרוב בהר הבית.

מציאות מדומה, הסוף: מהרו בטרם יהיה מאוחר

עיקרי האמונה בסיום ספר הרמב"ם

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...