תחשוב טוב יהיה טוב

לבטוח בה' - משיח מגיע עכשיו!

ולכן אפשר לומר לכל-אחד-ואחד, שגם אצלו מאיר הארה זו, שהרי גם בבית-המדרש שלו קראו ההפטרה עם ברכה לפניה ולאחריה, וכל-אחד-ואחד ענה אמן אחריהם, ושם הרי מדובר על-דבר ביאת המשיח ועניניו. ובמילא גם הוא צריך להרגיש ענין זה, וגם אצלו פועלת הארה זו לבטוח בבטחון גמור בה' בלי שום פקפוק כלל וכלל, שאף של-פי דרך הטבע אינו רואה מראה מקום לזה, מכל-מקום בוטח בה' שיקיים הבטחתו למעלה מדרך הטבע.

והבטחון צריך-להיות באופן המדובר אצל חזקיה, שבטח בה' לגמרי, עד שאמר להקב"ה: "אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ו[אפילו] לא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה", מבלי הבט על כך שסנחריב הקיף את ירושלים עם כל חילו, והבטיח לעשות שלום בתנאים מיוחדים, ואף ששבנא וסיעתו, שהם היו הרוב בסנהדרין, אמרו שעל-פי תורה צריכים לעשות שלום, ולילך בדרך הטבע, מכל מקום, מאחר ששמע מישעיה נביא ה' בשם הקב"ה: "כה אמר ה' אל תירא וגו' והפלתיו בחרב בארצו" – בטח בה' לגמרי, עד שהלך לישן על מטתו, וערבה לו שנתו מצד בטחון זה (לא כאדם הדואג, שאי אפשר לו לישן), והקב"ה עשה המלחמה, כמו-שכתוב "ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו'",

ועל-דרך-זה צריך כל-אחד-ואחד לבטוח בביאת המשיח בבטחון גמור בלי שום פקפוק, ובאופן ד"אחכה לו בכל יום" שמחר ממש יבוא משיח – גם כשמצד "חשבונות" של שכל [וטבע] אינו רואה שום מקור לזה, ובטחון זה עצמו ימהר ויחיש את ביאתו, בקרוב ממש.

משיחת אחרון של פסח תשל"ב, נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ז

עם ישראל - למעלה מחוקי הטבע

אף שבני-ישראל הם ככבשה אחת בין שבעים זאבים, בכל-זאת אין מקום לפחד ח"ו, ולחשוב איך יכולים לישון ולהמשיך לעסוק בעניניהם מתוך מנוחה, בשעה שמוקפים ומסובבים בשבעים זאבים – כי, מהברכות של עם ישראל הוא "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" – מובדלים מכל העולם והגויים אשר בו, כאילו שאין עולם כלל מסביבם, והם למעלה מכל חוקי הטבע ומכל הנהגות הטבע, ובמילא אי אפשר אשר מי שהוא יוכל לנגוע בהם ח"ו, ואפילו לא באיש אחד מבני-ישראל...

ודברים אלו נאמרו לא לשם "הרגעה" בעלמא, אלא כן הוא אמיתית הדבר: ע"י שה"ישכון" דבנ"י הוא מ"ראש צורים אלו האבות" ו"גבעות אלו האמהות", ע"י הליכה בדרכם בקיום התורה-המצוות מבלי להתחשב עם הגויים שמסביבו (דוגמת האבות והאמהות, אף שהיו מתי מספר) – על-ידי-זה הוא שוכן בטח מבלי שום פחד מה"שבעים זאבים"...

ענין הנ"ל נוגע הוא לכל-אחד-ואחת מבני-ישראל, ובכל מקום שהם. ולכן כדאי להשתדל לפרסם זה ככל האפשרי בכדי שיגיע לכל-אחד-ואחת מבני-ישראל.

ועל-פי מה-שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עז גו' להשבית אויב ומתנקם", מובן שזה שייך ונוגע גם לקטנים וקטנות כו'. ולכן יש להשתדל במיוחד לפרסם ולהסביר כל הנ"ל גם לקטנים וקטנות – בסגנון המתאים להם.

משיחת ערב ר"ח מנחם אב תשל"ד, נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק יג