• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ח ניסן התשפ"ד (26.04.2024) פרשת מצורע

גאולה אחת, שתי תקופות

מוכרחים לומר שהרמב"ם סובר שישנם שתי תקופות בימות המשיח. בתקופה הראשונה אכן לא יתרחש שום שינוי במעשה הבריאה והנהגת העולם, אלא "עולם כמנהגו נוהג". אך לאחרי תקופה זו תגיע תקופה נוספת בימות המשיח, שבה יתרחשו בוודאי שינויים לרוב בטבע העולם, ואז יקרו כל אותם ייעודים נפלאים הכתובים בתורה
גאולה אחת, שתי תקופות
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

בפרשת השבוע מופיע רמז על אחד מיעודי הגאולה: ב'תורת כהנים' נאמר על הפסוק "ועץ השדה יתן פריו": "ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות? תלמוד לומר ועץ השדה יתן פריו".

פסוק זה מציב שאלה על שיטתו של הרמב"ם בכל הקשור לימות המשיח, שכן הוא כותב בהלכות 'מלכים ומלחמות ומלך המשיח' כי: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג".

במילים אחרות: הרמב"ם סובר שבימות המשיח לא יתחולל בעולם שום שינוי, אלא הטבע ימשיך להתנהל בדיוק כפי שהיה, אם כי בצורה טובה ומתוקנת ללא מלחמות, גזל ושחיתות. ונשאלת השאלה: כיצד יכול הרמב"ם לסבור כך כאשר ישנו פסוק מפורש בתורה המעיד על כך שעצי סרק עתידים לתת פירות, שזהו ללא ספק שינוי בטבע העולם?

מתי יחיו המתים?

השאלה על דברי הרמב"ם מתחזקת עוד יותר לאור דברי הרמב"ם בעצמו בנוגע לתחיית המתים: לפי שיטת הראב"ד והרמב"ן (וכך גם נפסקה ההלכה), תחיית המתים תתרחש בשלב מאוחר יותר, לאחר תקופת ימות המשיח, ואז תהיה תכלית ושלימות השכר של הגאולה.

אך לפי שיטת הרמב"ם, תחיית המתים תתרחש מוקדם יותר, בימות המשיח, כי לשיטתו תחיית המתים היא לא התכלית ולאחריה יעלו כולם לעולם הבא, שבו יש רק נשמות ללא גוף, ואז - בעולם הבא - יזכו כולם לשכר והתכלית של הגאולה.

לפי זה לא מובן כיצד אומר הרמב"ם שבימות המשיח הטבע ימשיך להתנהל כרגיל ללא שינויים בשעה שהוא עצמו סובר שהמתים יקומו אז לתחיה?

כל דבר בזמנו

לפי כל זה מוכרחים לומר שהרמב"ם סובר שישנם שתי תקופות בימות המשיח. בתקופה הראשונה אכן לא יתרחש שום שינוי במעשה הבריאה והנהגת העולם, אלא "עולם כמנהגו נוהג".

אך לאחרי תקופה זו תגיע תקופה נוספת בימות המשיח, שבה יתרחשו בוודאי שינויים לרוב בטבע העולם, ואז יקרו כל אותם ייעודים נפלאים הכתובים בתורה, כמו "ועץ השדה יתן פריו" המופיע בפרשתנו, תחיית המתים וכן הלאה.

אך עדיין נותר להבין: תיאור הגאולה לפי שיטת הרמב"ם הוא התיאור ההלכתי ה'יבש', זה שיקרה בכל מקרה אפילו ללא הנהגה רצויה מצד עם ישראל. מה אם כן מחייב שלאחר התקופה הראשונה של ימות המשיח (שבה לא יתרחש שום שינוי בעולם), תבוא תקופה נוספת של ניסים ונפלאות?

זכינו או לא?

והביאור: בגמרא מופיעים שני מצבים של ביאת המשיח - "זכו", ו"לא זכו". זאת אומרת, כאשר עם ישראל יהיה במצב ראוי עם מספיק זכויות, הגאולה תתרחש בצורה ניסית והמשיח יבוא על "ענני שמיא", אך באם עם ישראל לא יזכה, הגאולה תבוא בצורה טבעית, והמשיח יגיע על חמור. כך הוא גם בנוגע לשאר ענייני הגאולה, שכאשר עם ישראל יהיה זכאי, הם יתרחשו בצורה ניסית.

לפי זה מובן מדוע מוכרחת להגיע התקופה השניה של ימות המשיח, כי לאחר ביאת המשיח (אפילו אם ח"ו "לא זכו") כאשר עם ישראל יהיה פנוי מכל טרדותיו ויהיה עסוק בתורה ובחכמתה, הרי שזה מיד יביא אותם למצב של "זכו" שזה מיד יביא את התקופה השניה שתהיה מלווה בהנהגה ניסית ובהתממשות כל יעודי הגאולה האמיתית והשלימה – והעיקר שכל זה יהיה תיכף ומיד ממש.

(על פי לקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 191)

פסח שני - לכל יהודי?

אפר של אהבת ישראל

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...