הפאצ' שהצית את סערת האמונה

זה התחיל מיד לאחר שנפתחה המערכה מול המחבלים הנתעבים בעזה. המתקפה הנוראית שהציתה בלב כל יהודי את הניצוץ... הרגעים בהם נראו יהודים בקיבוצים הזועקים ועונים בקריאת 'שמע ישראל' לחיילים שבאו לחלץ אותם, כסימן מוסכם וידוע לפתיחת הדלתות בפני האחים, העירו משהו שהיה קיים, אך חבוי במשך זמן רב.

כמה חיילים ביקשו להצמיד למדים פאצ' קטן — פיסת בד עם הכיתוב: "משיח" כביטוי לאמונה העתיקה שקיבלה לפתע חיים חדשים בשדה הקרב. תוך זמן קצר הפך ה"פאצ' משיח" לתופעה של ממש. מדגלים על טנקים, נגמ"שים, ועד לוסטים וכובעים, הופיע שוב ושוב אותו סמל שהזכיר לחיילים, גם בתוך האבק והעשן, שיש לעם הזה ייעוד ויש לו תקווה.

מי שראה את התמונות מעזה ומלבנון, התקשה להתעלם. חיילים מכל הסוגים — דתיים, מסורתיים וגם כאלו שנראים רחוקים לגמרי מחיי תורה ומצוות — ביקשו את הפאצ'. אלפים עטו אותו בגאווה. דווקא בשעה שבה עם ישראל חווה חוסר ודאות, פרצה מתוך הלבבות הזעקה הפשוטה ביותר: אנחנו רוצים משיח.

בד קטן, לב ענק

ואז הגיעה הסערה. במהלך ביקור של הרמטכ"ל בצפון השומרון לפני כשלשה שבועות, נענש לוחם נח"ל לאחר שנראה עונד את הפאצ'. ההחלטה להעמידו לדין ולשלוח אותו למחבוש הציתה ויכוח ציבורי סוער. הורים ללוחמים, משפחות שכולות, אנשי מילואים ואזרחים רבים שאלו כיצד דווקא סמל של אמונה ותקווה הופך לעילה לענישה כה חריפה (יצויין כי הענישה החמורה אף לא עומדת בחוקי צה"ל).

אמנם לצבא יש כללים, וצבא חייב משמעת. אך הציבור הישראלי חש שמשהו עמוק יותר התרחש כאן. משום שהדיון האמיתי לא היה על פיסת בד — אלא על הזהות היהודית הפועמת בלב הלוחמים.

איש לא היה נלחם כך עבור סמל ריק מתוכן. העובדה שפאצ' קטן הצליח לעורר תגובה כה עוצמתית, מלמדת עד כמה האמונה בגאולה האמיתית והשלימה, והצפיה להתגלותו המלאה של הרבי שליט"א מלך המשיח - חיה וקיימת בתוך העם. דווקא הדור שמרבים להציג אותו כמרוחק מאמונה, מגלה פעם אחר פעם שבשעת מבחן הוא מתחבר לשורשים העמוקים ביותר שלו.

דווקא מתוך הסערה

והתוצאה? הפוכה לחלוטין. במקום להעלים את הפאצ', הסערה רק העצימה אותו. חנויות לציוד טקטי דיווחו על זינוק חד במכירות. המלאים אזלו. אנשים מכל רחבי הארץ ביקשו לרכוש דווקא את אותו פאצ' שהפך לסמל. מה שנתפס כניסיון להשתיק — הפך למסע פרסום אדיר.

זה הסיפור כולו. אי אפשר להשתיק אמונה של עם שחי אלפי שנים עם הציפייה לגאולה האמיתית והשלימה. אי אפשר למחוק את הכמיהה לרבי שליט"א מלך המשיח מלב יהודי. והבד הקטן הזה, שנתפר על מדי לוחמים בעיצומה של מלחמה, חשף אמת גדולה: מתחת לכל הכותרות, הוויכוחים והפילוגים — עם ישראל מאמין. מאמין בגאולה האמיתית והשלימה, ומאמין כי הרבי שליט"א מלך המשיח הוא המנהיג שמוביל אליה.

כעת זה הזמן להניף בגאון את דגל משיח בחזית הבית, על כל בנין, ומעל כלי הרכב. להכריז בקול רם: אנחנו מוכנים! ותיכף ומיד זוכים להיגאל גאולת עולמים.