• ב"ה ימות המשיח!
  • י"א ניסן התשפ"ד (19.04.2024) פרשת מצורע

מעל סך כל חלקיו!

כשרוברט המלומד האמריקאי הגיע למדינה האפריקאית הנחשלת הוא רק רצה לעזור למקומיים וללמד אותם מהי טכנולוגיה מתקדמת, אלא שהם לא הבינו להיכן הוא חותר...
מעל סך כל חלקיו!
את התדהמה שאחזה בהם פשוט אי אפשר היה לתאר
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

כשבלבו של רוברט - המלומד האמריקני - גמלה ההחלטה להעתיק את מקום משכנו מזרחה ודרומה לעבר מדינת זימבבואה השוכנת ביבשת השחורה, זה לא היה לצורך מחקר מדעי מעמיק או לשם עבודת דוקטורט מקיפה שתסייע לו בקידומו האישי.
רוברט החליט הפעם קצת לצאת מגבולות הקופסא ולנסות לבצע פעולה וולנטרית - מנקודת ראותו כמובן - בקרב השבטים הפרימיטיביים ששכנו שם, הוא החליט פשוט שבאם יצליח להנחיל להם מידע בדמות יסודות החיים המודרניים והטכנולוגיה המשוכללת, אזי, מעבר לנסיון לשדרג את העליבות והעוני שהם היו נתונים בו, יש כאן בהחלט גם רצון חזק להנחיל אינפורמציה, שלטווח הרחוק תעזור להם הרבה יותר, לדעתו, מאשר אם יעסוק רק בחלוקת מזון, בגדים ותרופות.

האתגר ההתנדבותי

לא, הוא לא זלזל חס ושלום בנחיצות שלהם - של אותם מצרכי יסוד בסיסיים - של כל יצור חי אבל הוא חש שדווקא אם ישקיע יותר את מרצו בפתרון הבעיה מן השורש הוא ישיג תוצאה הרבה יותר מועילה ואפקטיבית, בדיוק כפי שהענקת חכה תורמת, לזה שזקוק לה, הרבה יותר מהענקת הדגים גם אם הם כבר מטוגנים...
אז זהו, רוברט הרים את הכפפה, ולקח את האתגר על שכמו.
כשהגיע אל היבשת ונפגש עם הילידים המקומיים הוא כינס אותם והודיע להם באמצעות המתרגם שהוא מתכנן לערוך להם מידי יום ביומו מפגש קהילתי ולספר להם על דבר מאד מענין שיכול, כמובן מנקודת ראותו, לעזור להם בהמשך חייהם, כשהוא מבטיח במקביל לחלק בכל מפגש תגמולים שונים החל ממצרכי יסוד נחוצים וכלה במיני מתיקה וכיוצא בזה.
זה התחיל ממש מהבסיס: הקניית האותיות, השפה השימושית, מושגי היסוד המדעיים במתמטיקה ופיזיקה וכו' שיהוו בהמשך רקע נאות אל משימת הדגל שלו: פרוייקט הספינה האוירית.

החזון ה"שמיימי"...

כן. רוברט החליט שהם, אותם קבוצות המנותקות מהציוויליזציה, יצעדו עמו לאט לאט, בצעדים מדודים, שלב אחר שלב עד לשלב שבו הם יכירו ויבינו את הדרך לבניית ואופן הפעלת - לא פחות ולא יותר - מטוס נוסעים חדיש.
יכול להיות, הוא הרהר לעצמו, שלימודים כאלו באמת אינם נחוצים להם לצורך הקיומי שלהם במצבם הנוכחי, אך לטווח הרחוק זה בטח יאפשר להם להיפתח לאופקים חדשים ולהגברת התיאבון והסקרנות המובנית של כל יצור אנוש.
וכך ממצב של נתוני אפס וחוסר ידיעה מוחלט הוא החל להקנות להם את מושגי היסוד עד לשלב יצירת ויציקת הפלדה של החלקים והפריטים המרכיבים את כל הקומפלקס השלם, ובהמשך, בשיטת הסרט הנע, לדרך החיבור של כל הפריטים מרכיבי המטוס עד למוצר המוגמר.


כל פרט חשוב


מיצירת מנועי הסילון העוצמתיים וכנפי המטוס הענקיות וחיבורם זה לזה עובר אל מרכיבי תא הטייס והנווט – הקוקפיט, כולל הידיות, הלחצנים, השעונים והמחוגים שבלוח ההפעלה העמוס לעייפה ועד לגוף המטוס וחללו הפנימי מהמדור התחתון של תאי המטען עד למדור העליון על אלפי מושבי הנוסעים שלו ומחלקותיהם השונות, חדרי האספקה, המטבחים, חדרי השירותים, המיזוג, החלונות משני הצדדים, המעברים, מדפי האיחסון העליונים וכמובן יציאות פתחי החירום.


שעת המבחן

ואז, זה הגיע, "היהלום בכתר של הדובדבן שבקצפת", הוא קרא לחברי הקבוצה וקבע להיפגש עמם לשעה מסוימת שיש בה יכולת ראות בהירה ומיקום בעמדת תצפית מוגבהת המשקיפה היטב על כל המרחב האוירי.
ואז זה הופיע, המראה המדהים של כנפי יונה נחפה בכסף ואת התדהמה שאחזה בהם פשוט אי אפשר היה לתאר:
חלקם עצרו את נשימתם בהתפעלות. חלקם שיפשפו את עיניהם בתדהמה וכמובן היו גם, כמו תמיד, את הקבוצה הסקפטית שהיתה עסוקה בהכחשה הטוענת שמדובר כאן בתחבולה מתוחכמת של אחיזת עינים ותו לא.
הצד השווה, המכנה המשותף שאיפיין את כ-ו-ל-ם הוא הקושי לקבל ולהתחבר להרגשת העוצמה הטכנולוגית הזו.


גם יתאחד וגם יעוף?


"למה?" זעק רוברט כלפי חברי הקבוצה הפרימיטיביים שבהם הוא השקיע את מירב מאמציו בשנה האחרונה, "מה קרה? מהיכן נובע הקושי שלכם לקבל את המידע הזה? הרי שעות על גבי שעות, במאמץ איטי וממושך ניסיתי להנגיש את המידע הזה עבורכם, אז למה כשמגיעים לקטע המוחשי אתם חשים פיק ברכיים ומתקשים לקבל את התוצאה המתבקשת? מה עוד לא עשיתי?"
"אני אענה לך" התייצב אחד מחברי הקבוצה, דווקא מאלו שכן השקיעו מאמץ בהבנת הנלמד: "כולנו הצלחנו להבין באמת ולקלוט את כל המידע הקשור לשלבי ההכנה והתיפעול של הפרוייקט שניסית להנחיל לנו, אך לרגע לא דימיינו בחלומות המטורפים ביותר שבאמת יהיה אפשר לחבר את הפרטים אחד לאחד ובטח לא ראינו איך ציפור הברזל הענקית הזו עם כל סירבול משקלה המאסיבי עוד תעוף באויר..."


הצד השני של המטבע!


את המשל הזה זכיתי לשמוע מהרב ברוך נחמיה שיחי' שניאורסון מעמנואל ואם במאמרנו הקודם בגליון שעבר (הראשון מתוך השלושה) היכרנו תופעה מדהימה המשקפת זוית ראיה מסוימת אז כרגע, אנו מציגים בפניכם את המקבילה הסימטרית ההפוכה בדיוק:
כי אם בפעם שעברה היה לייזרק'ה, ניצול השואה האומלל שזוכה, אמנם, מלמעלה לשפע של חסד שמורעף עליו בלי הגבלה אך כיון שאין בו את היכולת להפריט לנווט ולתעל אותו למקומות הנכונים על-כן כתוצאה מזה - הוא לא באמת זוכה להנות מההשפעה המבורכת הזו ולחוות על בשרו את התועלת שהוא היה אמור להפיק ממנה, אזי הפעם אנו מתוודעים לתופעה ההפוכה בדיוק כשכאן יש אכן פרטים המסודרים להפליא במשבצותם ויש כאן גם לימוד הדרגתי ואיטי שלב אחר שלב המותאם בהחלט ליכולת הקיבול של התלמיד אלא שכאן הבעיה מופיעה בדיוק מהכיוון הנגדי שהוא חוסר הרצון של התלמיד להתרומם מעל כמות קופסאות הידע המאורגן אל קליטת והבנת הדבר עצמו,
אפשר להגדיר זאת - לצורך הענין - שאם במקרה הראשון המצב התאפיין בכך שמרוב ה"יער" של ההשפעה הכללית על לייזרק'ע הוא לא הצליח להבחין ב"עצים" או אפילו בעץ פרטי שממנו יכל להפיק תועלת אישית לעצמו הרי שבמקרה השני מרוב ה"עצים" הפרטיים – זאת אומרת כל החומר הנלמד המפורט ומוסבר שנקלט בצורה הכי בהירה אצל עדת ילידי-זימבבואה (=הרי שבכל זאת) למרות הכל כל המידע הנ"ל לא יכל ולו לרגע לגרום להם לראות את ה"יער" - התמונה השלימה של כל מרכיבי הפאזל בשל הקושי להבחין במתנה האדירה שהיא – ודווקא כשהיא במצב הכולל שלה - הרבה מעל ומעבר לסך כל חלקיה!


משיח זה כאן!

גם אנחנו נוכחים לפעמים בתופעה המענינת הזו כשלפעמים אפשר לשקוע בכל מיני פרטים שאולי הם חשובים לכשעצמם ולאו דווקא כשמדובר על כשל נקודתי כאן, פאשלה מביכה אחרת שם או מחדל מצער במקום אחר אלא אפילו כשמדובר בפרטים המתוקים המובילים אל הגאולה שמהם אנו נהנים גם כשהם כל אחד בפני עצמו הן באלו הקשורים למצבם הפיזי הכלכלי של כל עם ישראל והן באלו המורים בוודאות על גרף עולה של הכרה באמונה, חזרה בתשובה וקבלת עול מצוות = תרי"ג במקרה שלנו, 7 כשמדובר באומות העולם, בכל זאת אי-אפשר להתעלם מהתמונה הכוללת זו שאותה חזה מלך המשיח כבר לפני כמה עשורים ובקש מאיתנו כבר אז - להפסיק לטמון את הראש באדמה, לפקוח את העינים ולהתחיל להביט נכוחה אל המציאות כפי שהיא לאמיתה כשכבר אי אפשר יותר להתכחש אליה או להתעלם בעקביות מקיומה.
כי כשנמצאים בעיצומה של תקופה של זריחה מדהימה מתנת בורא העולם ומנהיגו - לא ניתן להישאר אדיש ולהפטיר כדאשתקד.
כל מי שיתבונן - בצורה בלתי משוחדת בחייו הפרטיים ובניסים שמתחוללים עמו דבר יום ביומו לא יוכל שלא להבחין בשלבי ההתקדמות המשמחת שלנו לעבר אותם חיים טובים ומאירים - אותם "מתנות קטנות" המוענקות לנו בשעות החסד הנינוחות של היום (=האלף) השישי רגעים ספורים לפני היום שכולו שבת ומנוחה לחי עולמים!


לשחרר!

הרגעים המתוקים האלו של הנחמה המלטפת והמפייסת, של ההבנה שאבא תמיד איתנו ולא עזב הרועה את צאן מרעיתו, של היכולת לפרוץ את מגבלות הקופסא ולהתרומם מעליה - מוליכים אותנו ברוב שירה וזמרה אל התקופה המופלאה והמאושרת של החזרה אל אבא האוהב - אותו המפגש המיוחל עם "המלך בשדה"!

שקוף שזה הפיתרון!

שלום בבית

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...