"שידוך הזוי לגמרי" היו אנשי-העיירה נדים בראשם בתמהון מהול בלעג, כלפי האינטראקציה הזו של שני הקווים המקבילים שלעולם לא היו אמורים להיפגש...
קהילת "מאניינה אור ושפע" היתה קהילה פתוחה, שאופיינה בהמון שמחה ומאור פנים, ובהנהגה של חסד ורחמים בלתי מוגבלים. לוח זמנים עקבי, רהיטים מצוחצחים וספרים מסודרים בקפידה בארון לא היו תכונות כוס התה שלה.
דווקא על רקע זה הגיעה ההצעה הכל-כך לא קונבנציונלית, למנות לגבאי את הטיפוס הכי לא מתחבר לתופעה את... עוקשי פונקט-נערוויס .
עוקשי בדמותו היווה בעצמו תוצאה של שידוך מאתגר שכלל אבא ממוצא יקי טיפוסי ואמא שהיתה בתו של המורי חכם מדמון עם הפיאות המסולסלות.
בתחילה הם התקוממו, חשו שהוא כלל לא מתאים להתנהלות המקובלת שם, סוג של חפרן נודניק קטנוני שיורד לפרטים ורזולוציות בלתי נתפסות של סדר ונקיון.
וזה לא שהייתה כאן איזו שריטה או פגם בייצור, ישמרנו הא-ל, להיפך מדובר בסוג של שלימות על אנושית, של טיפוס שלא יהיה מוכן לקבל שום תוצאה שהיא פחות מהכי יותר שיש.
לאט - לאט, לעתים ברוגע ולעיתים בצורה יותר מטלטלת - עוקשי תפס פיקוד ואיש מחבורת האינדיבידואליסטים, מתעבי המסגרות הזו כבר לא יכל להרשות לעצמו שלא לכבד את בקשותיו.
את הצורך הקריטי כל כך, למקום הזה, לאיש מעשי-טכני עם שני רגליים יציבות על הקרקע, כזה שידאג לתחזוקה השוטפת של הרהיטים והספרים, לשימוש חסכני ויעיל בתאורה, במיזוג האויר וכו', לשמירה ונעילה הדוקה של המקום כולל ארון הקודש על תכולתו, לנקיון חדרי השירותים וסידור הספסלים - היה זה עוקשי האיש הנכון במקום הנכון .
לא שהוא לא היה טרחן, מעצבן וקטנוני אבל כולם ידעו והפנימו שזהו המחיר המתבקש עבור מילוי משימתו הנחוצה ומחויבת המציאות. גם הם ידעו שעל כל דבר טוב צריך לשלם, ומדובר בקהילה שהמילים - "תשלומים בזמנים קבועים" לא היוו חלק מלקסיקון המושגים שלהם...
בכל זאת מידי פעם, כטוב ליבם בעראק של קהילת "ילדי הפרחים" הזו, הם היו נוהגים לשלוח הערות עוקצניות ולעגניות על חשבון עוקשי המרובע שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של ד' אמות.
עד... עד לאותו הרגע המכונן שגרם לכל האסימונים שלהם להשתחרר בצניחה חופשית היישר אל מרכז בימת תשומת הלב המרכזית עמוק-עמוק לתוך תיבת תובנות - התודעה שלהם, לפתע התגלו להם במלוא עוצמתם נפלאות ההשגחה העליונה שהועידה להשתיל את עוקשי דווקא כאן ודווקא עכשיו:
זה קרה בדיוק באותה שנה שבה החליטו גורמים מהדרגים הגבוהים בעירייה להטיל ביקורת משמעותית על בתי הכנסיות והמדרשות כמו שאר מוסדות הציבור המשרתים את תושבי העיר, הן על הניהול הכספי המתרחש בחדרי חדרים והן על התיפעול החיצוני הגלוי של תחזוקת המקום תשתיות הביוב וכו', הרחקת מפגעי התברואה ומוקדי עזובה שונים המהוים, בין השאר, גם כר נרחב לפעילות מגוונת של מזיקים מסוימים מכל הגדלים והצבעים וכמובן תקינות ובטיחות המבנים ממסד עד טפחות ומה שביניהם.
או אז התגלתה בעליל, לעיני כל, סגולתו ומעלתו של עוקשי -"האיש שלך לכל ענין תיפעולי" הוא שלף מיד במיומנות את הקלסרים של חשבונות-הקהילה המסודרים כדיווח צבאי מודיעיני מדוקדק על כל מתקן גלוי וסמוי ענק או זעיר במדינה עוינת שמסוגל ברגע האמת להמיט אסון על כל הארץ ויושביה.
הוא לקח אותם למסע מאלף בינות למבני המוסד כשהוא מגלה בקיאות מדהימה בכל הפרטים, וכמובן לא שוכח לציין בגאווה ובסיפוק את כל השיפוצים והשידרוגים שהוא אישית היה אחראי עליהם.
או אז התברר ללא ספק כי יש שכר לנרגנות המעצבנת של עוקשי הפנקסן הקטן.
וככל הדברים והמשל המאלף הזה כך בדיוק הוא לגבינו חודש חשוון האפרורי, חסר הברק והמעוף המקורקע בכבדות אל אדמת המציאות העגומה.
מפני שמבחן נייר הלקמוס של חודש תשרי מתבצע דווקא, מה לעשות? - בחשוון:
• אם ליהגת מילים על אהבת ישראל ללא גבולות בין דפנות הסוכה זה אמור להתבטא גם בהחזרי החובות וההלוואות שאחיך דאגו לזקוף לטובת חשבון הבנק שלך בעת הצורך.
• אם אחזת בהתלהבות בזמן ההקפות בספר התורה ושרת "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" אז זה פשוט לא יתכן שתבטל שיעור תורה בעבור חופן עיסקת נחושת זולה.
• אם בתפילת הנעילה זעקת, בהתלהבות, שבע פעמים, "ה' הוא האלוקים" אז איך יכול להיות שאתה מיד, רגעים ספורים לאחרי זה, נכנס ללחץ מאיזה ידיעה חדשותית מאיימת שאבו-קטיושה זועם כלפיך.
• אם ביקשת לפני התקיעות שהוא הקב"ה, ורק הוא, ימלוך עליך, אז ממתי אתה מתחיל להעניק משמעות מסוימת לדברי מי שאינו צינור אמיתי וטהור להעברת המסרים שלו לבני ישראל ולכל יושבי תבל?
כן!! חודש חשוון החפרן הוא לא האויב המנגד של תשרי, כזה מהסוג שמחכה לו בפינה, להיפך-
הוא ודווקא הוא, האוהב הכי גדול של החודש הזה, זה שדואג לפארו במסגרות זהב ומשבצות חן, הוא זה שאכן יוכיח לעיני כל את ה"אין עוד מלבדו" - של חודש האיתנים.
כן, למטה בארץ הלזו הגשמית-כאן ועכשיו!!
אלוקים נמצא דווקא בפרטים הקטנים - אומר העולם.
כל מי שזוכה להביט בחייו הפרטיים של נשיא ונביא דורינו רבינו מלך המשיח שליט"א שחי וקיים גם עכשיו בגוף גשמי כפשוטו ממ"ש, יכול מיד בהתבוננות מועטה לשים לב על הדיוק בשמירת הזמנים, על ההקפדה הבלתי מתפשרת כלפי הנהגה של סדר ונקיון אפילו בענין חיצוני ומרוחק.
במשמעת מדהימה יכול הוא לעבור ולהעביר את הקהל משיאים של אהבה, שמחה והתרגשות אינסופית היישר בדיוק של חוט השערה אל רצינות אחראית ומחויבת דקדקנית או לחילופין למתינות מיושבת ומעמיקה בדיון תורני עמוס בסברות על כל פרטיו ודקדוקיו.
כי מה זה משיח אם לא היכולת האדירה הזו לחבר את המנוע העוצמתי האדיר הזה ששום מעצור לא יכול עליו אל תוככי המציאות המורכבת על פרטיה הקטנוניים ומשקלותיה המעייפות?
כי אימתי יוכל החוגר להתהולל ולהתרגש?
- רק כאשר המפתח יחבר ויממש!
תגובות