• ב"ה ימות המשיח!
  • ה' תמוז התשפ"ב (04.07.2022) פרשת קורח

שלום בבית

בן לניצולי שואה וחברו, פוסעים במסע מאתגר רצוף מכשולים עד שהחסימות נפתחות והאסימון נופל. ביקורת אמיתית היא זו שבאה לתקן את המצב, לא לשבור או להרוס. כי לפני שאתה רוצה לסלוח לזולת, אתה חייב לדעת לסלוח לעצמך
שלום בבית
חברי אמת, דרך משותפת. אילוסטרציה
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

בניגוד להרבה מבקרי ביקורות, ירחמיאל שלנו היה מרבה לבקר את עצמו. בעצם, יותר משהיה דורש מאחרים, היה מרבה לדרוש דווקא מעצמו.

לא, ירחמיאל לא היה אדם רע או אכזר. להיפך, את ירחמיאל אפיינה מידה מרובה של חן, חסד ורחמים.

כל מי שהכירו לעומק, ידע שהוא תמיד באמת ניסה לעבוד על מידותיו ולנהל ביקורת נוקבת אמיתית על דרכו והתנהגותו.

ירחמיאל היה האחרון שיכולת לומר עליו שהוא עושה הנחות לעצמו לאחר שהרבה בתביעות מפליגות כלפי אחרים, וכשירחמיאל היה דורש ומבקר משהו מאחרים זה לא לפני שערך בדיקות מפליגות אם הוא נוהג נכון ואם הנהגתו מאופיינת ברגישות כלפי הזולת, או שיש כאן הנהגה חסרת אחריות של פיל בחנות חרסינה.

אבל לפעמים הוא הגזים. פעמים רבות היו חבריו תמהים ביותר על הנהגתו המוזרה:

ירחמיאל לא מסוגל היה בכלל לסלוח. לא לעצמו ולא לסובבים אותו.

אצלו האמת לא רק צמחה מהארץ אלא שרטה באכזריות כל מה שזז לידה, כולל ובעיקר את נפשו החלשה והמיוסרת של עצמו.

אחרת אי אפשר היה להבין את הרוח הדיכאונית שהוא טרח להשרות ולפזר לכל סביבותיו ואת השנאה הנוקבת שלו כלפי כל מה שנדמה היה בעיניו כיישור קו עם חולשות מולדות או נרכשות.

במילים אחרות: האמת שלו כבר מזמן הפכה להיות מגורם מבריא ומתקן למשהו אכזרי, מפחיד ודורסני. וכן. קודם כל כלפי עצמו.

המשבר המבורך!

אבל הקש ששבר את גב הגמל, היה דווקא מקרה מטלטל שהזיז את כל אישיותו הדווה, ובהפוך על הפוך גרם לו לפתוח פרונקל פנימי עמוק שכבר שנים לא בא לידי טיפול נכון ואוהב.

זה היה כשפגש את ידידו מילדות, שהיה מכונה תמיד בלעג בפי חבריו: שעפסל'ה החננה. שעפסל'ה היה בן להורים ניצולי שואה, שעבר סריטות נפשיות אדירות. לילות נטולי שינה ושמיעת זעקות טרבלינקה מפחידות לא אפשרו לו לגדול בריא ונורמלי.

כשהיה שעפסל'ה מגיע לבית הספר לאחר לילה אפור שכזה, היה מתכנס בהפסקות באחת הפינות של בית הספר ובוכה ללא הפסקה.

אז היו מנצלים את ההזדמנות כל ה"נשמות הטובות", חלקם בני כיתתו, ונהנים להסתלבט על יגונו כשהמהדרים היו נהנים גם לצרף מתת-יד הגונה כשהם מסבירים לעצמם שכל מטרתם היא לשפר את ה"טמטום המהלך", כהגדרתם, של שעפסל'ה - הילד והכאפות.

בשלב מסוים, החל שעפסל'ה לפתח בעצמו את התכונה ההרסנית - להאשים את הקורבן, ולטעון שכל מה שעושים לו הוא פרי מעלליו, כיון שהוא משוחד ושאינו מסוגל כלל להודות באמת - שכל מסכת ההתעללויות שהוא עובר היא באשמתו.

גבורה להשפיל מושפלים?

ואז אירעה הפגישה הזו, המכאיבה, שנים לאחר שנפרדו דרכיהם. שעפסל'ה פתח את סגור ליבו ומועקותיו אצל ירחמיאל.

הוא סיפר לו על חייו המאתגרים, על הבעיות האופפות אותו מכל עבר, ועל זה שהוא פשוט לא רואה מוצא אמיתי לבעיותיו הדוקרות כל תחום מחייו.

שעפסל'ה - שציפה ליד רכה ומלטפת - נענה באכזריות דוקרת ובלתי מצויה של ירחמיאל, תוך האשמה חמורה ואגרסיבית לכך שהוא עדיין לא מספיק משתדל להיות אמיתי ככל הדרוש, ושכל הצער שהוא עובר נובע מחוסר הרצון המפונק שלו לומר לעצמו את כל האמת המכאיבה בפנים.

ואז אירע הגרוע מכל.

שעפסל'ה חלה נפשית ואושפז במחלקה סגורה לאחר התמוטטות הרסנית, והפך להיות שבר כלי עלוב ומושפל שאיבד את זיק החיים האחרון שעוד היה לו בעיניו.

ירחמיאל, כמו ירחמיאל, לא ויתר. הוא החליט לבוא לבקר את חברו בעת צרתו ולנסות להקשיב לו.

אך לצערו, כבר לא היה לו עם מי לדבר.

שעפסל'ה איבד כל קשר עם המציאות, והתרופות שנועדו להרגיע אותו על שלל תופעות הלוואי שלהן רק הכניסו אותו לספירלה של לופ הרסני, מביך ומכאיב עוד יותר.

ושוב ירחמיאל האמיתי והנוקב, שהיה בעצמו בעבר הכבשה השחורה ושק האיגרוף של הסביבה, החל לעשות חשבון נפש נוקב ללא פשרות עם עצמו.

איך ובאיזו נבזות, הוא הרשה לעצמו לנהוג בכזו אכזריות מתנשאת כלפי ידיד נעוריו הרגיש והכאוב?

שחרור פנימי

בתוך נפשו הרגיש ירחמיאל שהפתרון האמיתי לבעיה של שעפסל'ה יהיה גם המוצא האחרון עבור התחבטויותיו ומערכת תסכוליו שלו עצמו.

הוא החליט לערוך ביקורת נוקבת עם עצמו ללא ויתורים כלל ולהתייצב באומץ מול המראה ולנסות לאבחן את בעייתו.

ואז, ביום בהיר אחד, הוא מקבל שיחה כאובה משעפסל'ה שהצליח להתעשת ולהיחלץ קמעא מדכאונו ויסוריו.

באינסטינקט הטבעי שלו הוא כבר התחיל להכין במוחו את הביקורת המכאיבה לשעפסל'ה, אבל אז, בדיוק ברגעים אלו, נפל לו האסימון:

חייבים לשנות גישה ולהתחיל באמת ובתמים להיות אמיתי.

הוא קלט לפתע שלהיות אמיתי כלל וכלל לא עומד בסתירה עם הרחמים, החסד והאמפתיה שהוא צריך להפגין כלפי חבירו.

ההיפך הוא הנכון.

ההחמרה המכאיבה הזו היא לא רק בעיה טקטית, כי מעבר לכך שהיא אינה פותרת בפועל שום בעיה אמיתית, היא גם טועה נחרצות בקריאת המציאות:

שורש הבעיה שרודפת אותי כל החיים, אמר ירחמיאל לעצמו ללא כחל ושרק, הוא חוסר הרצון שלי לסלוח לעצמי ולדעת לפרגן לאישיות שלי עצמי, לדעת שכל אדם על כל ההתנהגויות שלו נולד שונה, עם הדגשים אחרים, ושלא כל הדגים בים זהים לגמרי.

שאין אדם רע, יש אדם שרע לו, ושחייבים להיזהר תמיד שלא לשפוך את המים עם התינוק כשרוצים לבוא ולשפר את המצב.

ירחמיאל נפגש עם חברו, והפגישה שלהם נגמרה כשהם בוכים זה על צווארו על זה. כן. הם למדו להתפייס גם עם עצמם.

לתקן זה לאהוב

נמצאים בחודש הכי מאתגר בשנה - החודש של תיקון המידות, חודש אייר, ורוצים לקבל החלטה אמיצה לממש את כל המטען המופלא של חודש הגאולה שלפניו ולהחדיר את המסרים שלו עמוק עמוק בלב עד לרובד של חיי המעשה עצמם.

אז צריך תמיד לזכור שגם אתה וגם חבירך הם בריאה אלוקית מופלאה ואהובה, שמעבר לשפיר ולשליה האופפים אתכם כדרך הטבע, יש כאן גם ובעיקר נפש יקרה ומיוחדת שניחנה באפיון מסוים המיוחד רק לה. גם האסרטיבי והקפדן על גבול האגרסיבי וגם ילד החננה והכאפות הסמרטוטי והנלעג - שניהם במהותם יצירה אלוקית, שלא רק שלא אמורה לחיות בסתירה מכאיבה עם האישיות המנוגדת באופן סימטרי אל חברתה, אלא להיפך - יש כאן השלמה מדהימה של שני חצאי שקלים לאחדים כאחד.

כן. הגיע כבר הזמן שלנו לעשות שלום בבית.

עם עצמנו.

להבין היטב את הנטיה הפנימית הנפשית של עצמנו ושל הנשמות האהובות שמקיפות את חיינו.

לדעת שיש דברים שעלינו לשנות, אך גם לדעת לקבל את הדברים המולדים שבתוכנו ולנסות לגרום שהתכונות הללו שלנו יופנו לאפיק מתקן, בריא ומחייך באהבה.

כן, גם לעצמנו!

חזק על חלשים

כך בדיוק ולא אחרת נוהג כצאן עמו, דוד עבדו, מלכנו משיחנו שליט"א, כלפינו.

בחיוכו המלטף והאוהב הוא אוסף את העם השבור והרצוץ הזה לאחר אלפיים שנים של סבל מתמשך ומכאיב, ומביא מזור אמיתי לכל תחלואיו ומכותיו.

כמשה רבינו בשעתו ודוד המלך בזמנו, הוא נוהג בחסד ובחמלה אל השה הפצועה, ולוחם באומץ ובנחישות כלפי כל טורף אכזרי או שרץ ארסי המאיים על חייה.

ולכן דווקא הוא ולא אחר, נבחר והובא מאחר עלות לרעות את צאן עמו ואת ישראל נחלתו, ולהוליך אותם באהבה ובחמלה אין קץ במסע הלימוד המפרך והטירונות המאתגרת - לבית המקדש השלישי, עכשיו וכאן. 

רגע הסרת הלוט!

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...