• ב"ה ימות המשיח!
  • כ"ב אדר א' התשפ"ד (02.03.2024) פרשת כי תישא

הגיע רגע האמת | בנצי פרישמן

"מה הקונץ לרמות טיפש". לנצל כל רגע. להמשיך להגיע לרבי. להביא לרבי עוד יהודי. טור מיוחד לקראת חודש החגים במחיצת הרבי שליט״א מלך המשיח. מאת הרב בנצי פרישמן, משפיע בישיבת תות"ל ראשון לציון וחבר האגודה למען הגאולה
הגיע רגע האמת | בנצי פרישמן
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

 

מספר פעמים זכינו לשמוע מפי קודשו של הרבי מלך המשיח שליט"א: "כידוע מאמר העולם – ששמענו גם מרבותינו נשיאינו" כשהוא מביא את הפתגם הידוע "אי אפשר לרמות את הקב"ה, וגם את העולם לא מרמים; אפשר רק לרמות את עצמו, אבל מהו ה“קונץ“ לרמות טיפש..."?!.

הנה, מגיע רגע האמת, הנה מגיע זמן האמת, הנה מגיע הרגע בו לא אוכל לברוח מעצמי, אצטרך לתת דין וחשבון מלא על מי שאני ומה שאני, והמדובר הוא אודות התייצבותו של החסיד אצל הרבי.

לרגעים אלו, חסידים לאורך כל הדורות התכוננו כדבעי, ידעו הם היטב, כי לא שייך לעמוד לפניו ולזעוק ”ה-מ-ל-ך“ בלי לתת תשובה אמיתית על השאלה הידועה ”אי מלכא אנא עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי"?

לפתע, שם בעומדו בכעין ’יחידות‘ בינות לאלפים והרבבות, בתוך קהל רוגשים, עולה ומתפרצת האמת הפנימית הזועקת – מי אני באמת? כי פה לא שייך לשקר, פה לא שייך לרמות, פה אתה מגלה את עצמך )ובראש ובראשונה אתה נדרש לענות לעצמך על כך.

ואף אם במשך כל השנה, הרשיתי לעצמי לרמות אותי ואת סביבתי, שאני כזה או אחר, שאני לא שייך לענינים כאלו נעלים וכו‘ וד“ל, הרי שכאן, היכן שמתגלת היחידה, אני יודע שכל אלו היו אמתלאות, כל אלו הינם בגדר ה‘שקר גמור ומקח טעות‘ מאחר ש‘נראה העולם ליש‘ אבל האמת היא, שכפי שחיים ב770- כן הוא האמת, כאן זה אני באמת, כאן היא המציאות האמיתית – כאן יודע כל אחד שהרבי מלך המשיח שליט"א חי וקיים בגוף גשמי, לא (רק) מצד הסברים ותשובות (אמתיות) אלא מצד שאפילו הגוף הגשמי והחומרי לא יכול להכחיש זאת. אני מרגיש את זה, ואין שום דבר בעולם שיכול לשנות אצלי זאת.

כאן הידיעה שהוא חי עולמים, משפיעה ופועלת עלי 24 שעות, אני חי עם הרבי מלך המשיח שליט"א, גורם לו נחת, ושומר על עצמי מכל משמר ליקר את הרגעים הנעלים כדי להוסיף בהתקשרות אמיתית, מכאן שואבים את הכוחות לכל השנה כולה כפשוטו.

הרבי מלך המשיח שליט"א אומר בש“פ האזינו תשמ“ה: כל ענייני ”ראש השנה“ נמשכים ופועלים על כל השנה כולה, וכפתגם הידוע: ”כפי שמתייצבים כך נמשך הלאה“ [=ווי מ‘שטעלט זיך אוועק אזוי גייט דאס], אשר למרות שזהו מאמר העולם ”אמרי אינשי“, הרי מכיוון שהדבר נאמר על-ידי רבותינו נשיאינו, נעשה זה חלק מ“תורה“ (הוראה) ובנידון דידן – בקשר לכל ענייני ראש השנה.

תמימים!, חיילי המלך, אל תפספסו שום רגע. כאן כל שניה, נמדדת במשך השנה בשעות ובימים, מה שאפשר לינוק כאן, מה שמקבלים כאן בכל רגע שבו אנו זוכים להיות מ“מיוחדים שבעם והיחידי סגולה“ שבאים לארמון המלך, אי אפשר אחר כך להשיג ברגעי ההתעלות הגבוהים ביותר בארץ הקודש. אל תתנו למרגליות והפנינים היקרות הנמצאות בכל פינה בארמון לחמוק מכם.

כל תפילה עם הרבי מלך המשיח שליט"א, שהתכוננו אליה כדבעי, הרי היא מעלה אותנו לפסגות גבוהות ורמות, כל שיחה, כל התוועדות, כל חלוקה וכל רגע במחיצת המלך הינם בגדר ’בזבוז האוצרות' שהמלך מחלק לנו במו ידיו הק‘ כדי שישמשו אותנו בעבודתנו כל השנה.

מי שרוצה במשך כל השנה, להשפיע על יהודים שיקבלו מלכותו ברצון ולחבר אותם לאילנא דחיי, צריך לדעת שהכח לזה נמצא בהתנהגותו שלו עצמו בתוך 770, כפי שנעמדים כך מקבלים.

ונקודה נוספת, גם כשזוכים להגיע, לא להפסיק לרצות להגיע שוב ושוב, גם כשהצלחנו כבר להרגיש (אולי ואולי מעין ודוגמת...) עדיין צריך לחפש ולפשפש, לבקש ולהתחנן להמשיך ולהגיע עוד הפעם ועוד יותר, הנחיתה בשדה התעופה אינה מסמלת את סוף הדרך אל הרבי מלך המשיח שליט"א, גם לא הירידה מהמונית בפתח המוכר והאהוב והנשיקה הראשונית... ההגעה לרבי מלך המשיח שליט"א הינה עבודה פנימית שנמשכת במשך כל החודש וממשיכה ואפילו נהיית נעלית יותר בכל יום שזוכים להיות ב-770.

ואם כבר זכיתי להגיע, עלי להביא עוד יהודים אל הרבי מלך המשיח שליט"א. ולא מדובר כאן רק על יהודים מהמבצעים וכו‘, אלא על חברים שלנו, חברי החדר, חברי השיעור, תמים שישן איתי בדירה, האם כבר הבאתי אותו לרבי מלך המשיח שליט"א? אולי אני יכול לגרום גם לו להגיע, על ידי שאקבע איתו חברותא על הבוקר או בסדר אחרי הצהרים.

הרבה נמצאים סביבנו ואין מי ששם ליבו אליהם, ואולי בפניה קטנה, בקביעת חברותא אחת - הצלנו עוד נשמה וזכינו להביא עוד יהודי לרבי מלך המשיח שליט"א, בחיוך קטן ובדאגה אמיתית לזולת אנחנו יכולים להציל נפשות.

וכשמדברים על הצלת נפשות, הכוונה היא גם בגשמיות. ישנם לא מעט בחורים שהנסיעה למקום שונה מהרגיל קשה להם ביותר. אם אני כבר מסתדר פחות או יותר, אזי עלי לחפש לעזור ולסייע, גם בגשמיות לאחר. לפעמים סתם עצה קטנה מתוך הנסיון, או אפילו הבאת כוס שתיה לזולת יכולה לחיות נפשו, חפשו נשמות, הצילו אותם.

לחיים! לחיים ולברכה! יחי המלך המשיח!

"אנחנו לשדה (התעופה) - ונוסעים למלך"

לתת לרבי את המילה

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...