• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ז אדר א' התשפ"ד (26.02.2024) פרשת כי תישא

“הסטארט-אפ הרזה” משגע את הבורסה

תופעת ההנפקות - תהליך שבו חברה הופכת מפרטית לציבורית ולמעשה נסחרת בבורסה - תפסה תאוצה חזקה דווקא בשנתיים האחרונות, מול משבר הקורונה • מה גורם לחברה לרצות להיות נסחרת בבורסה? האם הנפקה היא דבר טוב? • ואיך כל זה קשור לגאולה האמיתית והשלמה?
“הסטארט-אפ הרזה” משגע את הבורסה “הסטארט-אפ הרזה” משגע את הבורסה “הסטארט-אפ הרזה” משגע את הבורסה
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

ללא ספק אנו נמצאים בזמנים מיוחדים, בכל הקשור לתופעות הכלכליות שנוצרו עקב משבר הקורונה העולמי.

למעשה, הקורונה הגיעה בנקודת השיא של כלכלות העולם. פעילות כלכלית מוגברת, אבטלה בשפל של כל הזמנים, מסחר הולך וגדל בין המדינות ובתוך המדינות, נתוני צמיחה עולים, ובורסות בשיא כל הזמנים - הן רק חלק מהנתונים שהיו בתחילת שנת 2020. ואז הגיעה הקורונה, והיה נראה שהיא מצליחה לטרוף את כל הקלפים. סגרים, אבטלה בשיאים שלא נראו מאז המשבר הגדול של 1929, ענפי תעשייה שלמים משותקים, ופאניקה אדירה בבורסות העולם. בחודש מרץ של 2020, היה נראה שנכנסים לתקופה חדשה של מיתון עולמי מתמשך. 

אלא שבדיוק בנקודה זו נכנסו לתמונה הבנקים המרכזיים. ניקח את ארה"ב כדוגמה. הפד (הבנק המרכזי של ארה"ב), ביחד עם משרד האוצר האמריקאי, קיבלו מספר החלטות מהירות וחריגות - הורדת הריבית מרמה של 2% לרמה של 0.25%, קניית אג"ח ממשלתית וקונצרנית בהיקפים גדולים (מה שמכונה "הרחבה כמותית"), הלוואות מהירות וזולות לחברות ואזרחים פרטיים, מענקים לעסקים ואזרחים פרטיים, ותשלומי אבטלה לאזרחים לתקופה של חצי שנה לכל הפחות. כל זה על מנת לנסות לחסום את הירידה בפעילות הכלכלית בארה"ב, ולהזרים כסף לאזרח שימשיך לרכוש מוצרים ושירותים, ובד בבד לתת לעסקים חבל הצלה, שיצליחו לעבור את תקופת הקורונה.

במצב כזה היה מצופה שתחום ההשקעות ינטש ע"י הציבור, בתקופת משבר בה נוטים אנשים לצבור מזומן. אלא שרוב הציבור לקח את כסף מענקי הקורונה, ופנה דווקא לאפיק ההשקעות - בעיקר בבורסה.

הנפקה

הנפקה היא למעשה הליך מאד מסורבל ודי ארוך, שבה כאמור חברה פרטית הופכת להיות ציבורית. הסיבה המרכזית של הנפקה - החברה מחפשת להרחיב את הפעילות העסקית ובמקום לחפש משקיעים פרטיים וכדומה היא מונפקת בבורסה, ויכולה לגייס הון (כסף) מהציבור. 

נשמע נפלא, נכון? אם כך למה כל מכולת או סופר שכונתי לא מונפקת בבורסה? כאן מגיע התהליך המסורבל ויקר מאוד של הליך ההנפקה. 

על מנת לבצע הנפקה יש חובה להכין תשקיף, מסמך שלמעשה כולל את כל הפרטים על החברה מהקטן ועד הגדול. נשמע פשוט, לא? זהו, שממש לא. לרוב זה מגיע למאות עמודים של כל פרטי החברה, שאחרי כן נבדקת על ידי רשויות הפיקוח של אותה בורסה. בדרך כלל נשכרים שירותיהן של חברות המתמחות בתחום ההנפקות על מנת להכין את המסמך עב הכרס, וכל התהליך יכול לקחת מספר שנים. התהליך עצמו יקר מאוד, והרבה חברות לא מצליחות לעבור את המשוכה. מי שכן צולח בהצלחה את הרגולציה, נפתח בפניו עולם של הזדמנויות שכאמור יכול מאוד להקפיץ את הפעילות הכלכלית. זה, כמובן, אם ההנפקה מצליחה. עכשיו החברה תנסה לעניין חברות השקעה, בנקים להשקעה, ואת הציבור הרחב לקנות חלק ממניות החברה. 

בשנים האחרונות הרבה חברות מנסות לחסוך בכל התהליך, ונכנסות דרך מה שמכונה שלד בורסאי (בבורסת תל אביב) או SPAC (ראו לעיל) בארה"ב. שלד בורסאי, היא למעשה חברה שהונפקה בעבר בבורסה אך כעת הפסיקה את הפעילות העסקית שלה, או שהפעילות נמוכה מאוד ולכן לא נסחרת במדדים הרגילים. חברה פרטית שמעוניינת לחסוך את התהליך הארוך והרגיל, יכולה (תמורת תשלום כמובן) להתמזג לתוך השלד הבורסאי, ובכך להיסחר בבורסה ללא צורך בהכנת תשקיף. זו תופעה שהגדילה מאוד את כמות ההנפקות, ומתאימה לחברות שלא צברו פעילות המספיקה לתהליך הנפקה רגיל.

כאן שואל הבן החכם, מהיכן צצות כל החברות האלה? אין קורונה ומשבר עולמי שאמור לשתק את הפעילות העסקית הקיימת, שלא-לומר לא לאפשר לחדשות להיכנס? וורן באפט פעם אמר "היו מפוחדים כשכולם חמדנים, והיו חמדנים כשכולם מפוחדים". המירוץ להיות הדבר הגדול הבא, בשיאו כעת. חברות הסטארט-אפ קמות כמו פטריות אחרי הגשם, בשאיפה להיות היוניקורן (כינוי לחברה הזנק שהצליחה תוך זמן קצר להגיע לשווי של מעל מיליארד דולר. סוג של סיפור אגדות) הבא.

דווקא משבר הקורונה דחף חברות ואזרחים פרטיים לחפש אפיקי השקעה, שיניבו להם רווחים ענקיים תוך זמן קצר. השילוב בין חברות הזנק שמחפשות מימון והצלחה מהירה, למשקיעים שמחפשים להרוויח בגדול, ביחד עם הנפקות בדרך קיצור באמצעות שלד בורסאי , הביאה לעלייה המסחררת בכמויות ההנפקות בשנתיים האחרונות. בשנת 2020, שיא משבר הקורונה כנ"ל, בוצעו מעל 400 הנפקות בארה"ב (לעומת 195 בשנה 2019). מתוכם 248 דרך שלד בורסאי לעומת 59 ב2019. התופעה איננה רק של ארה"ב כמובן. בסין בוצעו מעל 500 הנפקות לעומת 400 ב2019, ובאירופה בוצעו 137 לעומת 100 ב2019. 

שינוי חשיבתי

התופעה של המהירות בה קמות חברות סטארט-אפ היא תוצאה ישירה של השינוי החשיבתי והתפיסתי שמתרחש בעולם העסקי ב-25 שנים האחרונות, ומהם:

SIT ,systematic innovation thinking, או חשיבת חדשנות שיטתית. מדובר על שיטה חשיבתית שנכתבה על ידי פרופסור יהודי בארץ, שכתב סט של מספר הגדרות. באם מיישמים אותן או את חלקן, ניתן להגיע לרעיונות חדשנות במהירות. השיטה ממקדת את האדם על הבעיה הנכונה שדורשת פתרון, ואז נותנת לו כלים איך להגיע לפתרון הבעיה בצורה חדישה ממה שכבר קיים. היא דוגלת בחשיבה מחוץ לקופסה אך בתוך הקופסה, כלומר להסתכל על המציאות הקיימת באופן שונה כך שתוכל לנצל את המצב הנתון בצורה חדישה וכמעט מהפכנית ממה שהיה עד כה. שיטה זו מיושמת היום בהרבה מאד חברות קיימות, ובסטארט-אפים בראשית דרכם.

בעבר על מנת להקים חברה, היה צורך להכין תכנית עסקית. עוד מסמך עב כרס, שהיה כולל בתוכו את הצפיות המשוערות של פעילות החברה, מכירות, עלויות, רווח וכדומה. לאחר שהתכנית העסקית היתה קיימת, היו מנסים לשכנע משקיע פרטי לתת את כספו על מנת שהחברה תנסה את מזלה לייצר את המוצר או את השירות שהיא מציעה. לאחר מכן היו יוצאים לציבור הרחב עם המוצר .אך למרבה הצער, לרוב התוצאה הייתה כישלון חרוץ. הסיבה היתה חוסר תאימות בין הצורך בציבור לבין הצעת החברה, בפרט כאשר מדובר בתחרות עם חברות ותיקות המכירות את הקהל.

התהליך כולו היה ארוך ומייגע שלא לומר יקר. לייצר מוצר, ואז לגלות שאף אחד לא מעוניין בו, עולה המון כסף. והנה מגיע השינוי. מה שמכונה שיטת lean startup  או הסטארט-אפ הרזה. והוא מורכב מ-3 אלמנטים בסיסיים: 1. תמצות מפת התכנית העסקית לתשעה מרכיבים מרכזיים של החברה, המבוסס בחלקו על השערות עתידיות. 2. פיתוח קהל היעד - בדיקה בשטח לגבי דעת הלקוחות על הרעיון, והסקת מסקנות לשיפור המוצר. 3. ייצור מינימלי ומהיר של המוצר, ובדיקה סופית אצל הקהל הפוטנציאלי.לאחר מכן - עוברים לייצור מאסיבי. תהליך שנשמע מעט מורכב, אך חוסך מאמץ, זמן וכסף רב. אלו השינויים שהביאו לתופעת ריבוי הסטארט-אפים.

זה כבר כאן

הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחות ה'דבר מלכות' של פרשות אחרי-מות, קדושים ואמור, אומר שההבדל בין גולה לגאולה זה בסה"כ אות אחת, 'א'. לא כסגולה, אלא משמעות עמוקה מיני ים. זו מהפכה מחשבתית, שלמרות מה שראית עד כה או הצורה בה התייחסת לדברים עד כה, עכשיו תשנה את אופן המחשבה ותראה הכל בצורה אחרת. 

"אי שפיות היא לעשות אותו דבר ולצפות לתוצאה אחרת", אימרה שמיוחסת לאיינשטיין, היא תיאור מדויק על חשיבה גלותית. מנסים שוב ושוב את אותו דבר, אך התוצאה לא משתנה. 

כאן הרבי שליט"א מלך המשיח דורש שינוי מחשבתי - אך לא לצאת מהקופסה. הכוונה ב'לא לצאת מהקופסה' היא שאין עולם חדש וקסום בו הכל טוב. מדובר בעולם הזה, רק תרגיל את עצמך לראות את האלוקות שבעולם. וכפי שכתוב: "לא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך", שהעין הגשמית תראה אלוקות. 

הרבי שליט"א מלך המשיח אומר שהעולם מוכן לגאולה, וזה נראה במוחש לפי התהליכים ושינויים שעוברים על העולם בכל תחום אפשרי, שינויים תפיסתיים ומחשבתיים. כמו כל תהליך של שינוי מחשבתי - אם לא מיישמים ואם לא מתאמנים, לא יהיו תוצאות. נדרש מאיתנו להרגיל את עצמנו, ואת האופן שבו חשבנו עד עכשיו, לחשיבה גאולתית. להכניס א' בגולה, זו המהפכה המחשבתית שמשפיעה באופן מיידי על כל רבדי החיים, ומשחררת אותנו מכבלי הגלות והמיצרים העצמיים שאנו  כופים את עצמנו לחיות על פיהם. 

בחסידות מוסבר כי 'ארץ' היא מלשון 'רצון', ומצרים זה מלשון מיצר וגבול. ארץ מצרים זה הרצון להיות במיצר. לכאורה - למה שאדם ירצה להיות במיצר? הסיבה לכך היא, כי כך הוא הורגל משחר נעוריו. אותו דפוס מחשבתי שחטאו בו אבותיו ואבות אבותיו. תוצר של הגלות המתמשכת. 

עד לדורנו זה, בו מלכנו משיחנו, כמעט בעל כורחנו, מכריח אותנו להפסיק לרצות מיצרים, להפסיק לרצות תירוצים. דוחף אותנו להגיע למיצוי הפוטנציאל, כמו אב שמכריח את בנו ללכת, רק בשביל להראות לו שהוא מסוגל ליותר. כך הרבי שליט"א מלך המשיח דוחף אותנו למיצוי הפוטנציאל האין סופי שטמון בנו.

עוד בית חב"ד, עוד מוסד, עוד מבנה, עוד יהודי שמניח תפילין ואוכל כשר, ועוד יהודי מקבל על עצמו את מלכותו של הרבי שליט"א מלך המשיח. הסטארט-אפ הגדול בהיסטוריה, שכבר בחנו ובדקו את ההתאמה לקהל הלקוחות - נשאר רק לצאת מכלל המיצרים, לצאת החוצה לרחוב ולפגוש את "קהל הלקוחות" - עם ישראל, לקיים את 10 המבצעים והמבצע העיקרי של קבלת פני משיח צדקינו הרבי שליט"א, בפועל ממש ותיכף ומיד ממש!

והרי התחזית: ריבית ברצפה וכלכלה בשמים

“אני רק צינור, הכסף לא מיועד רק לי״ - הגישה החדשה של עשירי העולם

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...