הסוד המטלטל מאחורי מאבקה של אסתר פולארד

אסתר פולארד ז"ל, רעייתו של המרגל היהודי-אמריקאי יהונתן פולארד, הלכה לעולמה. פולארד, שהתמודדה בשנים האחרונות עם המחלה הקשה, פונתה לבית הרפואה הדסה עין כרם בירושלים לאחר שנדבקה בנגיף הקורונה. היא סבלה באופן קשה מסיבוכים של הנגיף. הלווייתה התקיימה בהר המנוחות בירושלים.

אסתר ז"ל התגוררה יחד עם בעלה בשכונת רחביה בירושלים, מאז שחרורו מהכלא האמריקני ועלייתו ארצה בשנה שעברה. במשך עשרות שנים ליוותה את בעלה בשעותיו הקשות מאחורי הסורגים ופעלה ללא לאות לשחרורו.

"מעדיף אני למות בכלא, מאשר לשבת שבעה על מיליוני אזרחי ישראל", אמר המרגל היהודי יהונתן פולארד. כעובד בכיר במודיעין האמריקאי, הוא העביר מסמכים חשאיים לישראל. לטענתו, היו אלו מסמכים שהיה בהם כדי להציל את חייהם של מיליוני יהודים, ואלו היו אמורים להיות מועברים באופן רשמי לישראל, על פי מסמך הבנות שנחתם בין הממשל האמריקאי לזה הישראלי.

עבור חלק ניכר מהקוראים, היה מאסרו של פולארד עובדה שהיא חלק מהחיים. פולארד נכנס למאסר בכלא האמריקאי, קודם לידתם של מליוני ישראלים. במשך שנים ארוכות נעשו מאמצים אדירים לשחרורו. שלושים שנה היה נראה השחרור כחלום רחוק.

אך דמות אחת לא ויתרה. היא עשתה כל מאמץ אפשרי למילוי משימה שהיתה נראית כמעט בלתי אפשרית. רעייתו של האסיר היהודי המפורסם בעולם - אסתר פולארד, הקדישה את חייה למאמצי-על עבור שחרורו של בעלה. כעת, שנים ספורות אחרי שמשימת חייה הוגשמה, היא הלכה לעולמה.

בלי להתפעל

אסתר פולארד דבקה בכל מחיר בהגשמת היעד. עד לרגע השחרור היא מעולם לא זכתה לחיות את חיי הנישואין בחופש, היא לא באמת ידעה כיצד נראה אור השמש אליו שאפה, אך היא התעקשה בכל מחיר.

היא לא התפעלה מאף מכשול בדרך; היא לא שעתה לעצת מומחים שהסבירו כי אין טעם להילחם על ביטול מאסר עולם אמריקאי, כאשר כל מזכירי ההגנה תומכים בו בתוקף; היא לא עצרה לרגע ביאוש, בהבנה כי אין סיכוי.

המאבק העיקש שלה מעורר התפעמות. כיצד עמדה בכל כברת הדרך הארוכה? בתיאור משה רבינו את דמותו של עם ישראל לאחר חטא העגל, מגדיר אותנו משה כ"עם קשה עורף".

בהקשר הזה, ובכלל כביטוי, נשמעת הגדרה זו כשלילית. עם עקשן, חסר קבלת סמכות. קשה להנהיגו כראוי וליצור משמעת. אך כל תכונה ניתנת לניצול שלילי, וגם חיובי.

עקשנות טובה

הרבי שליט״א מלך המשיח מסביר, כי היכולת של עם ישראל לפעול את גאולתו מגיעה מצד תכונה זו - "עם קשה עורף".

נכון לשעת כתיבת שורות אלו, הגאולה מתעכבת. למרות שהובטחנו בנבואה כי בדורנו תגיע הגאולה, ובקרוב ממש, הדבר עדיין לא קרה. עיכוב זה עשוי ליצור יאוש מסויים או חולשה בפעולות להבאת המשיח.

מכיוון שהאחריות להבאת הגאולה מוטלת על כל יהודי פרטי, העיכוב עלול לגרום לנו להרפות מהמאמצים, או לפחות להתעסק גם בדברים אחרים. שכן עם כל מה שעשינו עד עתה - הגאולה השלימה עדיין מתעכבת.

אך אסתר פולארד לימדה אותנו את הסוד. את התכונה הפנימית שבכל יהודי, שעלינו לנצלה בתקופה זו עד תום. אנו עם קשה עורף, באופן חיובי. אנו עקשנים. איננו נכנעים לעיכוב, איננו מסתנוורים משלל האירועים שמסביב.

כאשר אנו יודעים כי בפתח עומדת גאולה שלימה, כאשר אנו מבינים את גודל האירוע העומד להתרחש, וכאשר אנו קולטים כי הדבר בידינו - לא ניתן לעצמנו להתבלבל.

גם פולארד לא הכירה את חיי בעלה מחוץ לכלא, גם היא יכלה רק לדמיין כיצד ייראו החיים אחרי השגת היעד. כמונו. לא חווינו את הגאולה, אנחנו לא ממש יודעים כיצד נראה האור הגדול והטוב העצום שישרור פה. אך כמוה, אנחנו יכולים להילחם על כך, גם אם עדיין לא חווינו.

ברוח ימי חודש אדר, בהם אנו מציינים את גדולתה של אסתר המלכה, גם אסתר פולארד מהווה עבורנו בתקופה מיוחדת זו מודל לחיקוי. לא נוותר, נוסיף במעשים טובים, קיום מצוות ולימוד תורה. וממש ממש כעת, נשיג את היעד הנכסף.