הלילה - אומרים את חומש דברים ומסיימים אותו עד חצות, ואז מחצות לילה אומרים את כל ספר התהלים כידוע, ואחרי כל אחד מחמשת הספרים של התהלים אומרים 3 יהי רצון [של הושענא רבה, של אחרי צאת הלבנה, וגם של שבת ויום טוב - כפי שהרבי שליט"א מלך המשיח נוהג בעצמו לומר את 3 היהי רצון הללו (ראה ספר "מעשה מלך" וכן קובץ "הנהגות מלך") וכמובא בספר "הלכה למעשה - תשרי" של מכון הלכה חב"ד, על פי שיחת הרבי שליט"א מלך המשיח בהושענא רבה תש"נ].
כמו כן, וכמובא בשיחות הקודש של הרבי שליט"א מלך המשיח, אומרים גם את מאמרי הזוהר המובאים "בתיקון הושענא רבה".
[הרבי שליט"א מלך המשיח אומר במפורש שיש לומר את מאמרי הזוהר הללו - המובאים בתיקון בכמה עמודים בודדים - ראה שיחת ליל הוש"ר תשמ"ג וכן שיחת ליל הוש"ר תשמ"ו, וראה באריכות בענין זה בשיחת ליל הוש"ר תשמ"ח].
1. חיבוט ערבות - רבותינו נשיאינו נהגו לקחת 'הושענות' גם עבור הנשים והילדים, ולכן מקובל שכל אחד מבני המשפחה עושה חיבוט ערבות.
2. אמירת ההושענות (וההקפות) מחר כוללת את כל ההושענות שאמרנו עד עכשיו, ובנוסף את ההושענות של המיוחדות של הושענא רבה (שגם באמירה שלהן מקיפים).
3. אסור לזלזל בערבות של ה"הושענות", ואין לפסוע עליהן.
הרבי שליט"א מלך המשיח לא נוהג להשליכן מעל ארון הקודש, ויש נוהגים לבער אותן בשריפת חמץ.
4. בספר המנהגים מפורש שטובלים את המוציא בדבש בהושענא רבה, ושאוכלים קרעפלאך.
5. עוד מובא בספר המנהגים, שלפני כניסת החג של שמחת תורה, נוהגים להיכנס לסוכה ולאכול משהו ו"להיפרד מהסוכה", ובקובץ "הנהגות מלך" מובא שהרבי שליט"א מלך המשיח טועם שתיה וגם מזונות כדי להיפרד מהסוכה.
6. אומרים "שנים מקרא ואחד תרגום" של פרשת "וזאת הברכה" לפני כניסת השבת והחג [בחו"ל אומרים זאת בשמיני עצרת, לפני שמחת תורה].
7. הרבי שליט"א מלך המשיח מעורר על הוספה בצדקה בהושענא רבה [שיחת תשד"מ, ליל הושענא רבה].
8. הרבי הריי"צ אמר:
"את ארבעים ושמונה השעות [בחו"ל, בארץ הקודש 24 שעות - א.אפרגון] של שמיני עצרת ושמחת תורה, צריכים לייקר מאוד. בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות בדליים ובחביות, בגשמיות וברוחניות, וכל זה על ידי הריקודים" !
ובספר השיחות תרפ"ז מביא הרבי הריי"צ בשם אביו הרבי הרש"ב - כלי להשפעת גשמיות לכל השנה "...על ידי שמחה יתירה על התורה בשמחת תורה".
תגובות