תהלוכות אלו החלו עוד קודם לנשיאותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות השבועית 'מסיבות שבת'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר מרכז חב''ד 770, ונועדו להפגין עוצמה יהודית ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי שליט"א מלך המשיח עצמו ונשא דברים בפני הילדים.
בתחילה התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת תשט"ז (1956) הם החלו להתקיים בקביעות בכל שנה בה ל"ג בעומר חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יוכלו להשתתף.
תהלוכות אלו נקראות בשם 'פאראד' ('מצעד' בתרגום מאנגלית) והן נערכות על השדירה המרכזית Eastrn Parkway מול בנין 770.
א. פותחין בברכה — כאשר יהודים (ובפרט ילדים) נפגשים יחדיו, הרי (ע״פ הוראת התורה) מברכים הם ומאחלים זה לזה ברכות וכל טוב מעומק הלב. וכאשר רואה הקב״ה שהילדים מתנהגים כך, הרי אז "נער ישראל ואוהבהו." מוסיף הקב״ה בברכותיו כמ"פ ככה לילדים, ולהורים, לסבים ולסבתות, ולמחנכים ומחנכות שחינכו את הילדים בדרך זו.
ב. כינוס זה מתקיים בל״ג בעומר, יום שמחתו של ר' שמעון בר יוחאי, שבודאי התנהג בדרך של רבו ר' עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך . . זה כלל גדול בתורה״ — והרי כשהרבה ילדים מתאספים יחד, הכינוס עצמו מביא לידי קיום ציווי זה, כי ע״י שרואים "דוגמא חי'" מהנהגתם של ילדים כה רבים, הרי״ז פועל על הילד בצורה הכי חזקה,ומשאיר עליו רושם על כל השנה כולה.
וזה פועל לא רק על הילדים כ״א גם על ההורים ובפרט על המחנכים, שכאשר רואים איך שכ״כ הרבה ילדים מחליטים ביחד, בהחלטה תקיפה וחזקה להוסיף ביהדות ובתורה ובמצוות עפ״י ההוראות המיוחדות שלומדים מל״ג בעומר, הרי״ז עושה עליהם רושם גדול כ״כ, שכאשר חוזרים לביתם, מספרים ע״ז בהתלהבות ובהתפעלות למחנכים ולהורים שלא נכחו כאן בכינוס, שגם הם יחנכו את ילדיהם בדרך זו, ובודאי שכאשר אומרים זאת בדברים היוצאים מן הלב, הרי "נכנסים אל הלב", ללב היהודי של ההורים ומחנכים. שגם הם יתחילו להתנהג בדרך זו.
ג. הוראה מיוחדת יש ללמוד מל״ג בעומר, והיא:
א) הטעם למצות ספירת העומר — מוסבר בתורה, שכאשר יהודים יצאו ממצרים, ידעו הם שעומדים לקבל את התורה שהיא "חמדה גנוזה" של הקב״ה, שאפילו המלאכים הכי עליונים לא קיבלו אותה, ורק בנ״י ״אתה בחרתנו״ הם יקבלו את התורה — ״תעבדו את האלקים על ההר הזה״ — מהר סיני. ולכן ספרו היהודים את הימים מתי יגיע היום המיוחד שנקבל את התורה!
ב) באיזה אופן סופרים ספירת העומר? — לא סופרים במספר סידורי, למשל היום יום אחד, היום יום שני היום יום שלישי, וכיו״ב, אלא ביום שני אומרים "היום שני ימים לעומר", וביום ג׳ "היום שלשה ימים לעומר" זאת אומרת שלא שוכחים על היום הראשון, אלא שבנוסף על זה שיש לנו את כל מה שנפעל ביום הראשון, אנו מוסיפים עוד יותר, וסופרים עוד יום נוסף, כך שיש לנו כבר שני ימים, "היום שני ימים לעומר", וכך הלאה.
וזאת ההוראה שלומדים מספירת העומר, שעל כל ילד יהודי לדעת את ערך גדלות התורה שניתנה לו ,שהרי מרגע שנולד כבר יורש הוא את כל התורה, (ולכן נוהגים לתלות בחדר התינוק מרגע שנולד פסוקים של תורה, ומרגע שמתחיל לדבר מלמדים אותו לומר אותיות התורה. ואפי׳ כשמרדימים את הילד נוהגים לשיר לו את השיר "תורה אח די בעסטע סחורה" שהתורה יקרה יותר מכל הדברים שיש בכל העולם).
וממילא כשמספרים לילדים שהיום ספרנו ויש לנו כבר 33 ימים לספירת העומר, יודעים הילדים שספירת העומר מלמדת שצריך להוסיף עוד יום ועוד יום, בלימוד התורה ובקיום המצוות. עד שמגיעים לחג השבועות, שאז בודאי כל אחד מהילדים יהי׳ בביהכנ״ס, כאשר הקב״ה נותן את עשרת הדברות מחדש, כשקוראים אותם בתורה ומברכים עליהם ברכת "נותן התורה" לשון הווה. שהקב״ה נותן בחג השבועות הזה את התורה מחדש. עם חיות וכחות מחודשים.
וזוהי גם הוראה בחיי היום יום במשך כל השנה. שילד יהודי צריך לדעת את גודל השמחה והחיבה שנדרשת ממנו בלימוד התורה ובקיום המצוות. ואסור לו להסתפק במה שעשה עד עכשיו. אלא בכל יום צריך הוא לזכור ולספור, מתי הוא יגדל יותר בתורה ובמצוות, ובכל יום עליו להוסיף עוד יותר כלימוד התורה ובקיום המצוות.
אבל, יכול לבוא ילד ולשאול. איך יהי' לו כח להוסיף ולגדול בתורה בכל יום ויום. הרי זה דבר קשה מאד? — וע״ז מלמד אותנו ר׳ שמעון בן יוחאי (שהיום יום שמחתו) אשר בכל מקום שיהודי נמצא, נמצא אתו הקב״ה וכלשונו "גלו לאדום שכינה עמהם". בכל מקום ואפי׳ בגלות נמצא הקב״ה אתנו. — ולכן מובן בפשטות שיש לנו את הכח לזה. שהרי הקב״ה נמצא אתו והוא נותן לו את הכח שיוכל להוסיף בכל יום ויום בתורה ובמצוות.
ד. כנהוג לסיים כינוס זה בנתינה לצדקה. וטעם מנהג זה. שהרי אע״פ שמגיע לכאו״א מבנ״י. ועד״ז מאומות־העולם. שכר על התרי״ג מצוות שמקיים או על הז׳ מצוות שמקיים, בכ״ז רוצה כאו״א בודאי לקבל בנוסף לה גם "צדקה" מהקב״ה וכל' הכתוב "לך ה׳ הצדקה".
ולהעיר בנוגע לז׳ מצות ב״נ שיש לזה גם שייכות לכינוס זה. שהרי כאשר רואים אומות־העולם איך שילדים יהודים מנתהגים בדרך הישר. שאין אצלם אפשרות של גניבה ח״ו. או אפשרות של אמירת שקר ח״ו. והם רק רוצים להוסיף בצדקה וכו׳.
שכ״ז נכלל ג״כ בהז׳ מצוות של ב״נ. עי״ז פועלים הילדים גם על או״ה שיתנהגו בדרך זו. שיקיימו את הז׳ מצוות ב"נ. ויקיימו זאת מפני שהקב״ה ציוה בתורתו להתנהג כך.
ובמיוחד במדינה זו ש״הפרעזידנט" פנה בקריאה מיוחדת. "דעקלאריישען". לכל בני המדינה לקיים 7 מצוות ב"נ מפני שהקב״ה צוה כן בתורתו. ועל יסוד זה יסדו את היסודות "אינדעפענדט" של מדינה זו.
וכמו״כ פנה בקריאה לכל מושלי המדינות בכל העולם שגם הם יפנו אל בני ארצם שיקיימו 7 מצוות כ״נ. ובודאי יפנה עוה"פ בזה. ובודאי יצליח. שכ״ז יוסיף וימהר בקיום היעוד שיהי׳ לעה״ל בלשון הרמב״ם "לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא מחלוקת" מפני שכל אומות העולם יהיו חדורים בהרוח של 7 מצות ב"נ. בעשיית צדקה וחסד.
ה. ונחזור לעניננו. ע״י שמוסיפים בנ״י וכן או״ה בנתינת הצדקה. הרי עי״ז גורמים שגם הקב״ה יתן את הצדקה שלו. "לך ה־ הצדקה". הצדקה כי גדולה. שיביא לנו את הגאולה האמיתית והשלימה. במהרה בימינו ממש. אמן כן יהי רצון.
טרם צאתו הודה הרב י. העכט לכל המארגנים והמסייעים וכו׳. ואמר כ״ק אד״ש: במיוחד לילדים. לבנים ולבנות. שהם בני אברהם יצחק ויעקב, ובנות שרה רבקה רחל ולאה. והתחיל לנגן "כי בשמחה תצאו" ומחא בכפיו הק' כחוזק.
בשעה עשר בבוקר החלו אלפי ילדים, למלאות את הרחבה שלפני "בית־חיינו", 770 איסטרן פארקווי בברוקלין ניו־יורק, כדי להשתתף ב״פאראד" המרכזי של ל״ג בעומר בהשתתפות כ״ק אדמו״ר שליט״א.
כעבור שעה יצא כ״ק אדמו״ר שליט״א מחדרו, לקול צלילי מארש "אני מאמין" כשכל קהל האלפים, שמילא את הרחבה הגדולה, עומד על רגליו. כ״ק אדמו״ר שליט״א נופף לשלום לעבר אלפי הילדים ועלה על הבימה הגבוהה והמיוחדת, שהוקמה בקצה השביל המוליך לכניסה הראשית של "770".
בזה אחר זה עלו ילדי "צבאות ה'" על בימה מיוחדת, לצד בימתו של כ״ק אדמו״ר שליט״א, ואמרו את שתים עשר הפסוקים אותם ביקש כ״ק אדמו״ר שליט״א שישננו בכל הזדמנות. הילדים שאמרו את הפסוקים היוו יצוג למוסדות השונים ובאו מערים שונות, כמו מונטריאול, לונדון וממדינת קולומביה, כדי להשתתף ב״פאראד" המרכזי. כ״ק אדמו״ר שליט״א הסתכל כל העת על הילדים שאמרו את הפסוקים. וכל קהל אלפי הילדים חוזר אחריהם.
אחר כך החלו לשיר "ווי וואנט משיח נאו" כשתזמורתם של האחים פיאמנטה ואלי ליפסקר מלווה את השירה וכ״ק אדמו״ר שליט״א מעודד את הגברת השירה במחיאות כפיים נמרצות.
שיחתו הקדושה של כ״ק אדמו״ר שליט״א, שהיוותה את מרכז התהלוכה, נאמרה בשלושה חלקים כאשר הרב יעקב יהודה הכט מוסר תירגום חופשי באנגלית לאלפי המשתתפים. שיחתו של כ״ק אדמו״ר שליט״א ארכה כשעה וחצי ובשעה 12:45 החל מסע התהלוכה לפני בימתו של כ״ק אדמו״ר שליט״א.
שבועות מספר לפני ל״ג בעומר החלה ההתארגנות וההכנות לרגל ה״פאראד". האחראים הרב בן ציון סטאק, הרב משה כצמן והרב שלום בער בוימגרטן בראשותו של הרב יעקב יהודא הכט האחראי הראשי על ה״פאראד", החלו באירגון כל האישורים וההכנות להצלחתו של ה״פאראד".
האחראים הטילו את הארגון על קבוצות שונות של בחורים שנרתמו לעבודה.
ביום שני, שבועיים לפני ל״ג בעומר, בשעה 9:30 התקיימה ב״זאל" הישיבה ב־770 אסיפה של בחורי הישיבה שנקראה ע״י מארגני ה״פאראד". הרב שלום בער בוימגארטן הציג בפני הבחורים. שמילאו את האולם, את ההכנות לפני ה״פאראד" ואת התוכנית של מהלך ה״פאראד". הוא קרא לכל הבחורים להצטרף לעבודה ולסייע לממונים השונים בעבודתם.
במשך הזמן שנותר עד "ל״ג בעומר" עבדו עשרות בחורים במרץ רב, בעיקר בשעות הלילה. על ההכנות ל״פאראד". התמימים מאיר כהנוב וחיים שפרינגר שקדו, בעזרתם של בחורים נוספים. על ההכנה של השלטים הרבים שעיטרו את בנין ה״מרכז לעניני חינוך" ואת רחובות קינגסטון ואמפייר ביום ה״פאראד". קבוצה אחרת של בחורים. בראשותו של הת׳ מנחם מענדל ביגון, החלה בתלייתם של ה״פסוקים" והשלטים על הבנינים השונים, כשבוע לפני יום "ל״ג בעומר".
בד בבד. ביום חמישי בשבוע שעבר. עבדו פועלי חברת החשמל "קון־אדיסון" על תלייתם של הדיגלונים הצבעוניים שכיסו את הרחובות.
קבוצות אחרות של תמימים בראשות הת׳ לוי שם טוב ושלום רייטשיק עסקו בתיאום עם בתי הספר והאירגונים השונים שביקשו להגיע ולהשתתף ב״פאראד". אחרים בראשות הת׳ יהושע הארליג וישראל רוזנפלד עסקו באירגון "עיר הילדים" שהוקמה על רחוב אמפייר. השנה פעלה מחלקה מיוחדת, באירגונם של הת׳ יוסף קרסיק. זלמן גרליק ונחמיה שמרלינג בשיתוף עם ה״ועדה לדוברי עברית". בקרב הישראלים בניו־יורק.
מחלקה אחרת בראשותו של הת׳ ישראל מאנגל עסקה בצד הפירסומי של ה״פאראד". מודעות אודות ה״פאראד" פורסמו בעיתונים והודעות שודרו בתוכניות הרדיו, במסע פירסומי נרחב. השנה. הודפסו מודעות יפות במיוחד בצבעים מרהיבים. באנגלית ובעברית, על התהלוכה, שהודבקו על לוחות המודעות.
עשרות מכוניות סבבו בעיר, וחילקו לאלפי אנשים. את הדפים המיוחדים שהודפסו לשם כך. אוטובוסים עם עשרות תמימים יצאו בלילות להפצת מועד ה״פאראד" ודבר קיומו.
במשרדי "ועד מגיני החינוך הכשר" משם נוהלה הפעילות הגדולה של ההכנות. שקד צוות אחר בראשות התמימים משה דענבערג, זלמן קאו־פ ומ. גאנזבורג על הכנתה של חוברת מהודרת שיצאה לכבוד "פאראד ל״ג בעומר", וחולקה לאלפי הנאספים בתור מזכרת.
בישיבות ובמוסדות השונים עסקו כל אותם ימים בבנייתם של התצוגות שהוצבו על גבי פלטפורמות ענק ונעו במסע התהלוכה.
החידוש הגדול של ה״פאראד" בשנה זו. על פני התהלוכות של שנים עברו. היתה התערוכה הענקית שהוקמה לאורך רחוב קינגסטון המתארת את גלויות עם ישראל. התערוכה, פרי רעיונם של התמימים גרשון אייכורן, הרשי רובשקין ומאיר פרגר. נבנתה בתוך זמן קצר יחסית על ידי תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ב־770 ומומנה על־ידי צעירי אגודת חב״ד המרכזית — עמדה במרכז ההתענינות של המבקרים הרבים.
במוצאי שבת קודש התקיימה התכנסות כללית של כל האחראים והפעילים השונים בהכנות לתהלוכה במשרדי "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר" שם קיבלו הממונים תדרוך מלא ומפורט.
אותה שעה עסקו הממונים על הרכבת הבימה. עליה אמור להופיע כ״ק אדמו״ר שליט״א — כבניתה. הבימה שנבנתה לרגל ה״פאראד" השנה היתה שונה מבעבר. בכך שהיא הובילה מפתח הבנין עד לקצה השביל ללא צורך במדרגות. עד שעות הבוקר טרחו אברכים והבחורים בבניתה של הבימה המפוארת שעוטרה בצבעי אדום כחול וסמל ה״מרכז לעניני חינוך" נקבע בחזיתה. מעליה הוצב שער ענק ועליו הכתובת: "ל״ג בעומר פאראד — שנת השמיטה לה'". בפינות שונות בשכונה פוזרו פלטפורמות ענק. עליהם הוצבו במהלך הלילה התצוגות השונות.
החל מהשעה 8:30 בבוקר. החלו כוחות משטרה רבים. לסגור את רחובות קינגסטון ושדרת איסטרן פארקוויי. קטע שבין רחוב אולבני עד לרחוב ניו־יורק.
על הרחבה שמול ״770״ הוצבו אלפי כיסאות במהירות רבה ועד מהרה הוכן המקום לאירוע הגדול.
בשעה תשע בבוקר התרכזו כל המשאיות ועליהם התצוגות על רחוב איסטרן פארקוייי כקטע שבין רחובות ברוקלין לניו־יורק.
אט אט החלה הרחבה לחמות אדם והכל ציפו לביאת כ״ק אדמו״ר שליט״א ל״בית - חיינו - 770״.
קצת לאחר השעה עשר בבוקר הגיע כ״ק אדמו״ר שליט״א מביתו. כשבתוך המכונית. מלפנים, יושב גם שוטר יהודי. הרבי יצא מהמכונית. נופף לשלום. ונכנס לחדרו.
הפאראד נפתח על ידי הרב יוסף גולדשטיין המנחה את ה״פאראד" כשלושים שנה. הוא פתח במשמעות היום ל״ג בעומר. וסיפר לילדים סיפורים מחיי רבי שמעון בר יוחאי. אחר כך הציג המנחה את חביב הילדים המפורסם. הידוע בכינויו "הדוד משה". על גבי פלטפורמה מיוחדת שהוצבה על הכביש שלפני הבימה המרכזית. עמד "הדוד משה" ושימח בשיריו את הילדים.
מסביב לקהל אלפי הילדים שישבו עם מוריהם ומדריכים. ניצבו אלפי חסידי חב״ד ורבים מתושבי ניו־יורק שבאו לקחת חלק ב״פאראד" קידוש ה־ זה לכבוד ל״ג בעומר יום ההילולא של רבי שמעון כר יוחאי.
אח״כ הציג המנחה הפותח הרב גולדשטיין את הרב יעקב יהודא הכט שניהל את כל מהלך ה״פאראד".
בין קהל הילדים ועל גבי פלטפורמות התרוצצו ליצנים ו״חיות" ושמחו את אלפי הילדים, תוך שהם מוסיפים חגיגיות לשמחה שמסביב.
בטרם הופיע כ״ק אדמו״ר שליט״א על הבימה כדי להשתתף ב״פאראד". עמד הרב הכט בדבריו על פעולותיו הכבירות של כ״ק אדמו״ר שליט״א ברחבי העולם כולו לקירוב יהודים ליהדות. כשעה לאחר שהגיע מביתו ל-״770" יצא כ״ק אדמו״ר שליט״א אל קהל האלפים שעמד על רגליו.
היה זה. ללא ספק. אחד ממפגני האחדות וקידוש ה' היפים כיותר שידעה העיר ניו־יורק בשנים האחרונות.
ממול לבימה המרכזית. עליה ניצב כ"ק אדמו״ר שליט״א. עמדה פלטפורמה מוגבהת. עליה ניצבו צוותי טלוויזיה שהעבירו את מהלך ה״פאראד" לריכוזים שונים של חב״ד בעולם.
צוותות מיוחדים של בחורים בראשות הת׳ בערל לאזאר והת' זלמן בוקיעט שמרו על הסדר שהיה מופתי במיוחד הודות לתיכנון ואירגון לפני האירוע.
במקום מיוחד, על ספסלים. לצד בימתו של כ״ק אדמו״ר שליט״א. הוקצו מקומות מיוחדים לזקני החסידים.
על הבימה המרכזית עמדו כמהלך הפאראד גם חתנא דבי נשיאה הרש״ג שליט״א. הרב ח.מ.א. חודוקוב שליט״א, הרב בנימק קליין. הרב יהודה לייב גרונר. הרב מאיר הארליג והרב יעקב יהודא הכט.
בשעה 12:45 החלה התהלוכה כאשר אחרי מכוניות משטרה צעדו שני ילדים ובידיהם דגלי אמריקה ו״מסיבות שבת".
אחר כך "טנק המבצעים" של כ״ק אדמו״ר שליט״א כשלפניו אנשי משטרה רכובים על סוסים.
מצעד תופים. בהדרכתו של הת׳ פוגלמן. ביצע תרגילי סדר מול בימתו של כ״ק אדמו״ר שליט״א כשכל הזמן כ״ק אדמו״ר שליט״א מניף ידו לשלום ומצדיע.
בזה אחר זה צעדו יחידות עילית של חיל הים ומכונית עתיקה משנת 1934. מתוך מכונית "לימוזין" ארוכה פרצו ליצנים שקיפצו ופתחו בריקוד סוער לשמחת החוגגים.
אחר-כך נעה המשאית עם התצוגה שבנו תלמידות מכון חנה בנושא "עד מתי?".
אחרי המשאית שבנו תלמידי בית המדרש של מוסד "אהלי תורה" צעדו תלמידי המוסד ותלמידי ישיבת "יסוד התורה" של חסידי צאנז קלויזנברוג.
ארבע מכוניות שעליהם המבצעים השונים, אותם בנו פעילי ה״ועדה לדוברי עברית" עכרו אחר־כך.
כל אותה שעה נופף כ״ק אדמו״ר שליט״א בידיו הק׳ לשלום.
משאית מיוחדת ועליה ילדים שהגיעו לגיל שלוש והוריהם עברה לפני כ״ק אדמו״ר שליט״א כשעליה "קבר רשב״י", חדר "בית חב״ד", ועוגה של דבש... כשכ״ק אדמו״ר שליט״א מסמן בידיו הק׳ לגנוז את השערות.
אחר־כך צעדו בזה אחר זה תלמידי המוסדות הבאים; ישיבת ליובאוויטש באושען פרקוויי; הילדים המשתתפים ב״שעות האמונה"; ישיבת עטרת ישראל; חדר ליובאוויטש במורסיטון; חדר ליבאוויטש בבולטימור; ישיבת ליובאוויטש בניו־הייבן; ישיבת ספרינג וואלי; ישיבת זכרון יהושע; ישיבת ויזניץ; ישיבת בעלז — כל אלו ממונסי.
"איך חב״ד כובשת את העולם" הדגימה תצוגה שבנו תלמידי ישיבת ליובאוויטש באושען פרקווי. ואחריה משאית שבנו תלמידי המתיבתא של מוסד "אהלי תורה" המדגימה את קיום ״7 מצוות בני נח".
מטוסי סילון חגו באויר. מעל שכונת קראון הייטס. וכתבו על פני השמים: "בית יעקב מצדיע לרבי מליובאוויטש". הרב לייבל גרונד הסב את תשומת לבו של כ״ק אדמו״ר שליט״א והרבי הרים עיניו והתכונן לשמים.
תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש במוריסטון בנו על גבי המשאית. שעברה אחר־כך. את "עיר חב״ד" בירושלים לעולי רוסיה. המשאית עוררה התענינות מרובה אצל כל הצופים וכ״ק אדמו״ר שליט״א הורה לפרופסור ברנובר. שעמד כסמוך. לעלות עליה...
ושוב צעדות ילדים: מועדוני צבאות ה' מבורו־פארק, פלטבוש ועוד. תלמידי ישיבות רצ״ד; ישיבה אוף ברוקלין; רמסן אייד ג־ואיש סנטר; ישיבת "יגדיל תורה" של חסידי גור; ישיבת תורה ודעת; קינגס הייווי ג׳ואיש סנטר; ישיבת ״תפארת דוד״ סקולע; ישיבת חפץ חיים; ישיבה אקדמי מקווינס ותלמוד תורה שערי תורה.
משאית של מוסד "פר״י" המחישה את קריעת ים סוף וקבלת התורה על הר סיני.
משאית מטעם צעירי אגודת חב״ד בארץ הקודש עברה ועליה מפת ענק של ארץ ישראל עם ציון 113 הסניפים של חב״ד שם. ותיאור פעולות חב״ד בקרב חיילי צה״ל.
אח״כ החלו צועדות ילדות ממוסדות שונים. ואחריהם ילדי ליובאוויטש מבוסטון. משאית של מוסד "בית רבקה" בנושא "עד מתי?" עוברת. ואחריה זו של "תפארת בחורים" ממוריסטון שניסו להמחיש מה יכולה לפעול מצוה טובה אחת.
המשאית אותה בנו תלמידי ה״קבוצה" מארן הקודש עבור מוסד "ברית אברהם" הפועל בקרב יהודי רוסיה הדגימה אף היא והמחישה איך העולם כולו צועק: "עד מתי?" אח״כ צעדו בנות "בית רבקה" לפי חלוקה של כל ה״אמהות" משרה אמנו ועד לאמו של כ״ק אדמו״ר שליט״א. הרבנית חנה נ״ע.
משאית נוספת עוברת, ארגון חמ״ה הפעיל גם הוא בקרב יהודי רוסיה בעולם כולו הציגה את פעולותיו של המוסד. וכ״ק אדמו״ר שליט״א התחיל לנגן את הניגון "ניעט ניעט, כשהמשאית עברה על פניו. כל הקהל הצטרף וכ״ק אדמו״ר שליט״א עודד את השירה בידיו.
בשעה שתים ועשר דקות נסתיימה התהלוכה וכ״ק אדמו״ר שליט״א החל לנגן "כי בשמחה תצאון" ומחה כפיים בחוזקה. אח״כ הסתובב כ״ק אדמו״ר שליט״א ופנה בצעדים נמרצים לחדרו.
בטרם פנה כ״ק אדמו״ר שליט״א לחדרו הודה הרב יעקב הכט לכל המארגנים והעוזרים ל״פאראד" וכ״ק אדמו״ר שליט״א אמר: ובמיוחד לילדים והילדות מבני אברהם יצחק ויעקב וכנות שרה רבקה רחל ולאה.
בתום התהלוכה החל צועד כל הקהל העצום לעבר "עיר הילדים" כשעל רחוב קינגסטון נעצרים כולם לחזות בתערוכת ה״גלות וגאולה".
כעבור עשר דקות מאז נכנס לחדרו. יצא כ״ק אדמו״ר שליט״א ונסע למקוה וחזר לאחר כחצי שעה. בשעה שלוש אחר הצהרים הגיעה הרבנית לרחוב אמפייר דרך רחוב קינגסטון. כשהיא מלווה במכונית משטרה. ונופפה לשלום לחוגגים במקום.
עשרים דקות לאחר השעה ארבע הגיע כ״ק אדמו״ר שליט״א לרחוב אמפייר ל״ביקור המלכותי". מכונית כ״ק אדמו״ר שליט״א שלוותה במכונית משטרה כשאליה מצטרפים הרב בנימין קליין והרב לייבל גרונר עם מכוניתם. הרבי נסע דרך רחוב קינגסטון עד לרחוב קראון. שם פנה לכיוון רחוב ברוקלין.
כ״ק אדמו״ר שליט״א נופף כל העת לשלום בשתי ידיו לעבד הילדים החוגגים ב״עיר הילדים". משם נסע כ״ק אדמו״ר שליט״א ל״אוהל". בשעה שבע בערב הסתיימו האירועים ברחוב אמפייר, שם הוקמו גם פינות מיוחדות לקירוב יהודים. בהנחת תפילין. רישום לספר התורה וכדומה.
בשעה 8:45 הגיע כ״ק אדמו״ר שליט״א ל- ״770״. לאחר תפלת מעריב הסתובב הרבי לקהל ואמר: מכיון שהיום לא חולק צדקה והלילה הולך אחר היום לכן מי שרוצה לקחת יכול לבוא ולקחת.
חלוקת הדולרים הסתימה בשעה 10:20 ולאחר מספר דקות נסע כ״ק אדמו״ר שליט״א לביתו.
תגובות