• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ב סיון התשפ"ד (18.06.2024) פרשת בהעלותך

מנהגי ל"ג בעומר ומשמעותו של היום

היום בו הגיעה לגילוי תורת הנסתר, נקרא 'יום מתן תורה של פנימיות התורה'. על משמעותו של היום כפי שהתברר בצורת החסידות ועל מנהגי החג בכתבתו של הרב אבישי איפרגון
מנהגי ל"ג בעומר ומשמעותו של היום
מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי. מירון. (צילום: זאב שטיין, מתוך אתר פיקיויקי)
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

היום הגדול בפתח - ל"ג בעומר - היום הקדוש והמיוחד עליו נאמר בתורת החסידות שהוא:

"מתן תורה של פנימיות התורה".

ל"ג בעומר הוא "יום שמחתו של רשב"י" - כמובא בכתבי האריז"ל ובשיחות קודשו של הרבי שליט"א מלך המשיח. וביום זה "פועל ישועות בקרב הארץ" [מתוך מאמר הרבי שליט"א מלך המשיח, ערב ל"ג בעומר תשמ"ז, על יסוד דברי אדמו"ר הזקן בתניא באגרת הקודש סימן כ"ח].

כותב אדמו"ר הזקן בעל התניא, בסידור עם דא"ח, שער הל"ג בעומר:

"דהנה ידוע ששרש נשמת רשב"י היה מניצוץ משה עליו השלום, ולכך היה התגלות סודות התורה ופנימיותה על ידו דוקא, ולא על ידי תנא אחר, כמבואר בזוהר, כמו שהיה התגלות התורה הנגלית ע"י משה רבינו עליו השלום. 

והנה, כל ימיו היה עוסק בסודות התורה, וכשהגיע עת הסתלקותו, בודאי הגיע בשעה ההיא, לתחילת וראש כל המדריגות שלו, בבחינת השגות ברזין דאורייתא... לכך נקרא אז הילולא דרשב"י. 

ולפי שגם כל מה שעוסק כל ימיו ברזין דאורייתא, עלו עם שרש נשמתו בעלותו בשעה ההיא, לכך היה אז דוקא גילוי הארת עיקר שרש שרשו, ברום המעלות במדריגה היותר עליונה, למעלה מעלה, וכמו שאמר על עצמו בחד קטירא אתקטרנא כו'... "

ומוסיף אדמו"ר הזקן וכותב (שם, בסוף שער הל"ג בעומר):

"דהנה נצוץ רשב"י עליו השלום היה מבחינת מדריגות דמשה...כמבואר בכתבי האריז"ל ובפירוש התחלת האדרא זוטא... ולכך הזכיר פעמים רבות בלשונו, שלא יהא כדורו עד דרא דמלכא משיחא דוקא.  

ולכאורה יפלא, למה האריך הזמן, שלא יהא כדורו עד דורו של משיח דוקא? 

אלא לפי שהיה שורשו מבחינת משה ומבחינת משיח... והיה מגלה בזה העולם רזי דרזין - שהוא מבחינת פנימיות אור אבא - מדריגות משה ומשיח."

ומוסיף (שם) אדמו"ר הזקן ש"בהכרח שהיה מאיר בו מבחינת אור היותר שלם, והוא מבחינת הארת אורו של משיח, דכתיב ונחה עליו רוח ה' ... ולכך זמן הסתלקותו של רשב"י היה בל"ג בעומר, שהוא בבחינת הוד שבהוד, שהוא היותר אחרון כנ"ל שנעוץ שם מבחינת תחילתן ביותר... ובזמן הסתלקותו בהכרח שהיה מאיר בו מבחינת תכלית שלימות רוחו למעלה מעלה ברום המעלות... בל"ג בעומר דוקא ודי למבין".

ומכל זה נבין קצת יותר, את גודל מעלתו של יום הל"ג בעומר, שהרי כמבואר בחסידות, מדי שנה בשנה, חוזרת ומאירה קדושת החגים והמועדים (וביניהם ובראשם ל"ג בעומר - מתן תורה של פנימיות התורה כנ"ל) - והיא אף גדלה והולכת משנה לשנה, לפי הכלל הידוע "מעלין בקודש [ראה תניא - אגרת הקודש, סימן י"ד].

ממנהגי היום הנפוצים:

אין אומרים תחנון, ומרבים בו בשמחה לפי שבו פסקו תלמידי רבי עקיבא למות ובו הילולת הרשב"י, ובכמה מקומות מדליקים מדורות גדולות לכבודו. מי שיכול מגיע לציון הרשב"י, שם גם מקיימים את מנהג התספורת הראשונה הידוע (חלאקה).

בשיחת הרבי שליט"א מלך המשיח (פרשת מצורע תשמ"ב) מובא המנהג לאכול חרובים.

הרבי שליט"א מלך המשיח בעצמו אוכל ביצה מבושלת (שנצבעה בצבע חום במהלך בישולה - ראה ספר "מעשה מלך"), ויוצא לתהלוכת הל"ג בעומר שעוברת ליד 770. הרבי שליט"א מלך המשיח אומר שיחות קודש בל"ג בעומר, ולעיתים גם הייתה התוועדות בל"ג בעומר, שבה גם הורה לפעמים לנגן את ניגון ד' בבות לאדמו"ר הזקן.

ולכן, נוהגים להשתתף בהתוועדויות, ובמיוחד מקיימים את הוראתו הקדושה של הרבי שליט"א מלך המשיח להשתתף, אנשים נשים וטף, בתהלוכות ל"ג בעומר שנערכות בכל מקום ומקום, על ידי כל הבתי חב"ד, בארץ ובעולם, לכבודו של רשב"י, ולזירוז הגאולה, שתבוא בקרוב ממש, היום הזה ממש, שבו מאיר אורו של רשב"י - ששורשו מבחינת משיח, ומאיר בו אורו של משיח כנ"ל בדברי אדמו"ר הזקן בעל התניא.

ל"ג שמח! יחי המלך המשיח!

כמובן יום מסוגל להוספה בלימוד פנימיות התורה, שנתבארה בתורת החסידות. כמו בכל יום הילולא נוהגים להוסיף בתפילה (תהלים - הרבי שליט"א מלך המשיח עורר לפחות באחת השנים שיאמרו לפחות את פרק ל"ג), הוספה בצדקה (במספר ח"י), ויש המדליקים נרות.

חלקם של הילדים בגאולה

האמת ההיסטורית של ל"ג בעומר

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...