• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ח אדר ב' התשפ"ד (28.03.2024) פרשת צו

עולם הבא: כל הפרטים

את המושג "עולם הבא" נוהגים לשייך לזמן שאחרי המוות או כמוטיב מוסרי של שכר ועונש. אך מה זה באמת עולם הבא? מקום תיאורטי או פיזי? והאם נזכה להגיע אליו בעודנו חיים? • כל הפרטים על התקופה והעולם שנראה אולי מיסטי לחלוטין אך ריאלי יותר מתמיד
עולם הבא: כל הפרטים
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

כאשר נברא האדם, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, עלי אדמות, נקבע לו תפקיד מוגדר מבוראו: להכשיר את העולם למקום ראוי לדירה ומשכן לבורא, ובכך להביא את כוונת בריאת העולם לביצוע – "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים", בעולם התחתון והגשמי אותו ברא.

העבודה אותה קיבל האדם הראשון לבצע מוטלת על שכמם של בני האדם מאז ועד עולם, להפוך את העולם למקום ראוי לדירתו של הבורא. על עבודה זו כמובן ישנו גם שכר, אשר זמן קבלתו הוא העולם הבא.

נקדים ונאמר שלפירוש ה"עולם הבא" ישנם מספר משמעויות, אך על משמעות אחת וודאי שאין חולק, והיא שכאשר יוצאת הנשמה מן הגוף והאדם נפטר מהעולם, עולה נשמתו לבית דין של מעלה שם נפסק האם ילך לגיהנום לכפרת עוונותיו ורק לאחר מכן יעבור לגן עדן, או שמא מגיע לו לעבור תיכף ומיד למקום הצדיקים. זה נקרא ה"עולם הבא". אך זהו לנשמות בני האדם שכבר נפטרו מן העולם.

הרבי מלך המשיח שליט"א מבשר שבדור שלנו, דור הגאולה, אנו זוכים לחיים נצחיים לכל אנשי הדור כיון שהגאולה כבר מגיעה תיכף ומיד. ולכן את השכר אותו נקבל על העבודה בזמן קודם הגאולה – נקבל רק בהיותנו בגוף, כיון שאת השכר בעולם הבא (- כלומר, בגן עדן) מקבלים לכאורה רק לאחר המיתה.

ה"עשירי לחודש" של העולם

המשמעות הנוספת שישנה ל"עולם הבא", נתונה במחלוקת. במובן הזה של "עולם הבא" מדובר על זמן הגאולה האמיתית והשלימה, בו נקבל את השכר לאחר העבודה בעולם הזה גם ללא הצורך במוות לקבלתו, אך איך וכיצד בדיוק הוא יתרחש, חלוקים רבותינו:

לדעת הרמב"ם (רבי משה בן מימון) העולם הבא הוא גן עדן, עולם הנשמות, וקבלת השכר לשיטתו הינה באופן רוחני – אותו שכר המגיע לנשמות בגן עדן לאחר צאתם מן הגוף, רק שאנשי דור הגאולה יקבלו אותו מבלי מיתה מוקדמת. כראיה לכך מביא הרמב"ם את דברי חז"ל: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". כיון שאין בעולם הבא אכילה ושתיה, מוכח שאין כל צורך בגוף הגשמי בעולם זה. ולכן מפרש הרמב"ם את המילים "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם" כמשל, וכן את סעודת הצדיקים שתהיה אז מפרש הרמב"ם כמשל.

לעומק יותר הוא מבאר, שהטעם לכך שרבים אינם יכולים להבין את תכלית השכר בעולם לנשמות בלא גופים - הוא מכיון שבתור אנשים מוגבלים וגשמיים, התענוג היחיד אותו אנו יכולים להשיג הוא תענוג גשמי ואין לנו כל אפשרות לתפוס ולהשיג מהו תענוג רוחני.

אך לאמתו של דבר, דווקא תענוג זה הוא התענוג האמיתי. ב"אגרת תחיית המתים" מוסיף הרמב"ם וטוען, כי מכיון שכל הצורך בגוף הוא עבור העניינים הגשמיים כאכילה ושתיה וכדומה, הרי ברגע שיבטלו צרכים אלו שוב לא יהיה צורך בקיום הגוף.

ולכן לשיטת הרמב"ם, לאחר שיקומו כל ישראל בתחיית המתים, יהיה קיומו של עולם התחיה במשך תקופה מוגבלת שלאחריה יחדלו הגופים מלהתקיים ובמקומם יקבלו הנשמות את שכרן בעולם הבא הרוחני. את דברי חז"ל על ביטול המוות והחיים הנצחיים, אגב, מפרש הרמב"ם לגבי חיי הנשמה - שהם יהיו חיי נצח בהם לא שייך כיליון, אך הגוף יכלה ויחדל מלהתקיים.

מה נאכל בסעודה הזאת?

לעומת דעת הרמב"ם ניצבת דעתו של הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) האומרת כי העולם הבא הינו "עולם התחיה" – לאחר שיתרחש היעוד הנבואי של תחיית המתים מקבריהם (שהאמונה בהתרחשות מאורע עתידי זה, אגב, הינה בסיס בעיקרי האמונה היהודית)

הוא מביא ראיה לדבריו ממאמר המשנה: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא . . ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה". הגמרא מסבירה זאת ומבארת: "הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהא לו חלק בתחיית המתים". מכך מובן שהעולם הבא המדבור הוא הזמן של תחיית המתים.

עוד ראיה הביא לדבריו ממה שנאמר במקורות על כמה וכמה צדיקים שלאחר פטירתם נאמר שהם מוכנים לחיי העולם הבא: על משה רבינו נאמר "גנזו לחיי העולם הבא", וכן על רבי עקיבא – "מזומן לחיי העולם הבא". מכך מוכיח הרמב"ם שהעולם בו נמצאות נשמות הצדיקים כעת, בגן עדן, איננו העולם הבא, אלא העולם הבא יהיה רק אחר כך.

לכן קבלת השכר לדעת הרמב"ן תהיה לנשמות כפי שהינם בגופים גשמיים פיזיים, אצל בני האדם שיחיו אז בחיים נצחיים. לכן גם הייעודים שיהיו אז - כמו סעודת הצדיקים בה יאכלו את שור הבר, הלוויתן וישתו את ה"יין המשומר" - יהיו באופן גשמי: בשר, דג ויין. אך הרמב"ם לעומתו מסביר כי כל אותם הייעודים העתידיים יהיו באופן רוחני, כשכר נעלה לנשמות בגן עדן.

מחלוקת מהותית זו נוגעת בעוד מספר פרטים במאורעות הגאולה האמיתית והשלימה, כמו מתי בדיוק תתרחש תחיית המתים והאם הזמן לאחריה הינו מוגבל בזמן (-לפי הרמב"ם) או נצחי (-לפי הרמב"ן), כאמור.

אך לכל הדעות ברור כי העולם הבא הינו שונה לחלוטין מהעולם הזה, בכך שהעיסוק בו יהיו בני האדם 'מונחים' ועסוקים כל העת יהיה אך ורק ב"לדעת את השם", להבין וללמוד את מציאותו ומהותו של הבורא באופן מוחשי שאינו ניתן להבנה שכזו בזמן הגלות.

מה תכל'ס – עולם גשמי או רוחני?

לסתירה הכל-כך משמעותית הזו בין הרמב"ן לרמב"ם, יש הכרעה: לפי פנימיות התורה, תורת החסידות, העולם הבא יהיה לנשמות בגופים. השכר ינתן כשכר גשמי, וסעודות הצדיקים תהיה עם בשר שור הבר ולוויתן גשמיים עם לגימת יין משומר גשמי על שולחן גשמי. ובארבע מילים: החסידות פוסקת כמו הרמב"ן. אפשר לנשום עמוק ולחכות לסעודה הקולינרית המדהימה.

בל נשכח שעדיין נתונה המשמעות של "העולם הבא" גם לעולם הנשמות, כאשר מדובר על השכר שמתקבל לאחר המיתה כמו שהזכרנו לפני כן. אך "העולם הבא" המתייחס לגאולה האמיתית והשלימה – יגיע לנו, אנשי דור הגאולה, כשנשמותינו בגופנו.

מהו אם כן פירוש דברי חז"ל שבעולם הבא "אין בו לא אכילה ולא שתיה", אם מדובר על חיים גשמיים ולא רוחניים?

הרמב"ן מסביר שהגוף יתקיים אף על פי שלא תהיה אז אכילה ושתיה, כמו שהיה אצל משה רבינו בעלותו להר סיני לקבל את התורה, ששהה בהר במשך ארבעים יום וארבעים לילה ללא אכילה ושתיה, אלא רק גופו ניזון מהגילוי האלוקי הנעלה של "זיו השכינה". כך גם יהיו חיי הנשמה שלנו בגופנו בעולם הבא.

הרמב"ן ממשיך ומקשה, מהו אם כן הצורך בקיום הגוף כשאין בו כלל אכילה ושתיה? במה יהנה הגוף אם לא מאכילה גשמית?

על שאלה זו איננו מתרץ, ואומר שיש בכך "סודות עמוקים" ורק הקדוש ברוך הוא בעצמו, שברא את הגוף, יודע מהו הצורך בו. עלינו רק להאמין בכך באמונה פשוטה.

אך למרות דברי הרמב"ן הרבי מלך המשיח שליט"א מציין שבעולם הבא כן תהיה אכילה ושתיה, ומה שאמרו חז"ל "אין בו לא אכילה ולא שתיה" - הכוונה שלא יהיה צורך באכילה ושתיה לצורך חיבור הנשמה עם הגוף, אבל תהיה לצורך אחר.

המשיח מתווך: גם וגם

בשיחה מיוחדת מבאר הרבי מלך המשיח שליט"א שהרמב"ם בכלל מודה לדברי הרמב"ן ומסכים עימו!

הרבי מלך המשיח שליט"א קובע שגם לדעת הרמב"ם יהיה שכר המצוות בשלימות דוקא בעולם התחיה, אלא שלא הזכיר זאת בפירוש בספרו הי"ד החזקה ("משנה תורה") - שמכיון שהינו מגדיר אותו כספר הלכות, כתב בו רק על שלימות השכר כפי שהיא מצד הנבראים, מצד הנשמות עצמם. אך עיקר ושלימות השכר כפי שהוא קשור לקדוש ברוך הוא יהיה דוקא בעולם התחיה.

כחלק מהסבר זה הרבי מלך המשיח שליט"א מבאר באריכות שבעולם הבא יהיו שתי תקופות, המבטאות שתי עליות: בתקופה הראשונה של "העולם הבא" תתרחש סעודת שור הבר והלווייתן, ובה יינתן השכר על לימוד התורה וקיום המצוות. עניין התקופה השנייה שלאחריה הוא השלב עליו אומרים חז"ל, ועימם הרמב"ם והרמב"ן, כי "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה". ואם כן יוצא שגם הרמב"ם מסכים שהשכר לעתיד לבוא יהיה בגשמיות, בתקופה הראשונה.

אפשר להתחיל לאכול

הרבי מלך המשיח שליט"א בישר לנו כי כבר הגיע הזמן של הסעודה המדוברת שתתקיים בעולם הבא, ורק צריך לפקוח את העינים לראותה! ובלשונו הקדושה: "בימינו אלה ממש צריכים רק לפתוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש היינו שיושבים יחד עם הקב"ה בשולחן ערוך לסעודת הנישואין, הסעודה דלוויתן ושור הבר ויין המשומר, שבסיומה אומר לו הקב"ה לדוד - דוד מלכא משיחא - טול כוס של ברכה וברך אומר להן אני אברך ולי נאה לברך שנאמר "כוס ישועות אשא ובשם ה אקרא",

תיכף ומיד ממש!

שאלות ותשובות: חי וקיים בגוף גשמי

עיקרי האמונה בסיום ספר הרמב"ם

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...