• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אדר ב' התשפ"ד (29.03.2024) פרשת צו

הסוכריה האמיתית

האם יכול להיות שאנו מצפים למשיח רק בשביל שייפתרו כל הבעיות הכלכליות והבריאותיות שלנו? מה זה בעצם אומר משיח? מדוע מחכים לו בציפיה עצומה? ומה השינוי הגדול שהוא יביא כאשר הוא יגיע בקרוב ממש?
הסוכריה האמיתית
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

מה, באמת יגדלו סוכריות על העצים?! שואל הילד בפליאה ובעיניו ניצת זיק תקווה לגאולה... כן! כן! אנחנו עונים לו בהתרגשות, ומוסיפים ידע שלא רק ממתקים אלא גם בגדים, ועוד הרבה דברים טובים. ציפיית הילד הולכת וגדלה לגאולה לאור הממצאים החשובים.

ומה הן הסוכריות שלנו, המבוגרים? בריאות, נחת, ים של כסף, ועוד כמה רצונות של קניות וחוויות. אין בעיה, מותר לנו לרצות חומרנות, רק לא לשכוח לכוון לשם שמיים. אפילו בקריאת שמע מופיעות הבטחות גדולות על שפע גשמי.

אבל אם נכנס רגע לעומק של הדברים, למה באמת אנחנו כל כך רוצים משיח? או במילים אחרות: אם נקום בבוקר אחד עם בשורה שאנחנו חיים לנצח, חשבון הבנק שלנו אין סופי, ויש רק נחת מהילדים - אז כבר לא נרצה משיח (חס ושלום)? מהו המשיח הזה שאנו מצפים לו - גם בלי קשר לשפע הגשמי העצום ושאר סוכריות.

השפע, השלום, וכל המסביב אלו הם תוצאות של המשיח עצמו. אך מהו המשיח הזה?

***  

ישנו סיפור נפלא על האדמו"ר השלישי בחב"ד, "הצמח צדק". בהיותו ילד אימץ אותו סביו הגדול רבי שניאור זלמן מייסד חסידות חב"ד, המכונה "האדמו"ר הזקן". זאת לאחר שהתעורר קטרוג רוחני גדול על הסבא, ובתו הקדושה - אמו של הצמח צדק הקטן - הסכימה להיכנס תחת אביה ומסרה את נפשה במקומו. אחר מאורע זה לקח האדמו"ר הזקן את הצמח צדק תחת חסותו.

פעם אחת, כאשר ישבו יחד הסבא והנכד הקטן, שאל האדמו"ר הזקן את הצמח צדק: "היכן סבא?" הצביע הילד על פניו של אדמו"ר הזקן. "הנה סבא!", קרא הנכד.

אדמו"ר הזקן לא הסתפק בתשובה זו, ואמר "אלו הפנים של סבא, אך איפה סבא?"

הצמח צדק הצביע על ידו של אדמו"ר הזקן, על גופו, על אוזניו, על אפו ועל פיו, אך בכל פעם דחה הסבא את תשובתו, בטענה "זו היד של סבא", "זה הגוף של סבא", "זה האף של סבא..." אך היכן סבא בעצמו?!

הילד הפיקח שמקטנותו נועד לגדולות, לא ויתר. הוא התחבא מאחורי הדלת והחל לצעוק "סבא! סבא!". אדמו"ר הזקן הסיט את הדלת ואמר "כן". אז אמר הילד בתרועת ניצחון "הנה! זהו סבא!!".

סיפור זה משמש לנו דוגמה מצוינת להבנת ההבדל בין עצם לגילוי. בין הסבא בעצמו לאחד מאיבריו. ברור שכל אחד מאיבריו של הסבא הם חלק בלתי נפרד ממנו, יחד עם זאת ברור שהם אינם הוא בעצמו. כל עוד אנחנו קוראים לאחד האיברים בשם "יד" או "רגל", זה אומר שאנו מצביעים כעת על הפרט ולא על המכלול.

בחסידות נקראים מושגים אלו בשמות "עצם" ו"גילויים". המושג "עצם" בא להורות על הדבר עצמו - הסבא. שאר הדברים נקראים "גילויים", על שם שמתגלים ממנו אך אינם הוא עצמו ממש.

כך גם השמש והאור שלה. יש את קרני השמש, שעושות אור וחום, ויש את כדור השמש שתלוי בשמים הרחק מאיתנו. כלומר, כדור השמש "עצם" השמש, והאור היוצא מהכדור הם ה"גילויים" של השמש.

מכך אפשר להבין קצת את הרעיון איך הדברים אצל השם. יש אותו בעצמו, ה"עצם" שלו. ויש את האור המאיר ממנו - "גילויים" של השם. כעת אפשר להבין: כל מה שיש לנו היום זה רק גילויים, ובגאולה יתגלה אלינו השם בעצמו.

אז ששואלים: "נו, אז מה זה באמת משיח?" התשובה היא: התגלות של השם בעצמו! וכתוצאה מכך יתגלו כל הדברים הנפלאים של שפע בכל התחומים, ברכה והצלחה.

***

מסופר על האדמו"ר הזקן שבא להיכנס לבית המדרש יחד עם רבי לוי יצחק מברדיטשוב. מחמת הצפיפות הגדולה לא יכלו הצדיקים להיכנס. הציע הצדיק רבי לוי יצחק לאדמו"ר הזקן פתרון פשוט: לעבור דרך הקיר. אך האדמו"ר הזקן לא אהב את הרעיון ואמר שלא כל דבר צריך להראות...

הוא לא רצה להראות, אבל לא היה לו בעיה לעשות זאת. ומדוע? כי אצל הצדיקים הגדולים מאירה בגלוי האמת, שכל העולם זה השם ואין עוד חוץ ממנו. הם מרגישים שהשם הוא המציאות האמיתית היחידה, ובמילא יכלו לעבור דרך הקיר, שהרי הקיר אינו מציאות אמיתית.

זאת הרגשה של הגאולה, וזהו המשיח לו אנו מחכים. זאת הסוכריה האמיתית!

וכאשר חלום זה יתממש מיד ממש - נוכל לקיים את המצוות בשמחה ונחת, ללא מלחמה עם היצר. גם המריבות בין אנשים, המחלוקות, הפוליטיקות, ושאר הדברים הלא נעימים שיש עדיין בעולם - כולם נראים לנו אך ורק משום שטרם התגלה בעולם השם בעצמו.

לכל יהודי, יהיה מי שיהיה, בוער רצון אמיתי לראות את השם. כי השם הוא המציאות האמיתית של היהודי, וכיוון שכך, אנו בתשוקה גדולה להתגלותו המלאה. אז גם יפתרו כל הבעיות מהצד, ויהיו הרבה סוכריות, אבל זה כבר בונוס...

***  

מכיוון שאנו קרובים כל כך לגאולה, אנחנו יכולים כבר עכשיו, לגלות את השם עצמו בתוכנו ובתוך העולם, ועל ידי זה גם נזרז את הגילוי השלם של הגאולה.

הדרך לגלות את השם נעשית על ידי לימוד תורה בעניינים אלו - ענייני גאולה ומשיח. כאשר השכל מבין, הלב מתחיל להרגיש! כשהשכל מבין את השם - הלב מרגיש את השם.

חשוב להדגיש כי פעם לא כל אחד היה יכול להגיע לדרגות נעלות כאלו של לראות את השם בחייו הפרטיים, ועניין זה היה שייך רק לצדיקים הגדולים. אבל היום, כשאנו נמצאים כבר בזמן של הגאולה, כל אחד יכול להיות בדרגה הזאת ולראות השם!

מה בתפריט? איזה מותג נלבש היום? תושיט את היד ותיקח

עיקרי האמונה בסיום ספר הרמב"ם

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...