ממתי מקבלים את מלכות המשיח?

הרמב"ם פוסק ש"כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם, שנאמר "כסאך יהיה נכון עד עולם". ואכן, מאז דוד המלך, במשך דורות, עמד לישראל מלך מבית דוד, שירש את המלוכה מאבותיו.

לאורך כל הדורות ואפילו בזמן הגלות, תמיד היה קיים נצר לבית דוד הראוי למלוכה. כפי שהקב"ה הבטיח "אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב - זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי" (תהלים פט, לו-לז) כך אנו אומרים גם בברכות ההפטרה: "כי בשם קדשך נשבעת לו - שלא יכבה נרו לעולם ועד".

כך גם אמרו חכמינו ז"ל: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". אותו אחד ממשיך את שושלת מלכות דוד הנצחית וכוח המלכות קיים בו, אם כי בשלב זה הוא אינו חייב להיות מלך בפועל על עם, אלא מלך בפוטנציאל בלבד, אך כבר בשלב זה הוא מתואר כ'מלך', כיון שהוא מזרע דוד, והוא מלך מבטן ומלידה.

אך כאשר ישנו מנהיג מזרע דוד, צדיק גדול בתורה ובמצוות, שמשפיע על עם ישראל להתחזק בתורה ובמצוות, והוא משפיע בפעולותיו גם על אומות העולם לבל יפריעו לישראל לעסוק בתורה ומצוות, אזי הוא כבר לא רק "ראוי להיות משיח" אלא - כדברי הרמב"ם - בחזקת משיח.

עדיין לא מדובר על הגאולה השלימה. המקדש טרם נבנה וישראל מפוזרים בגולה, ומלך המשיח מנהל מלחמות כדי למלא את משימותיו. אך כבר בתקופה זו מלך המשיח מגלה את כוח המלכות הקיים בו, ומוציאו לידי פועל בהנהגתו את עם ישראל.

זהו השלב בו אנו נמצאים היום. זהו השלב בו נדרש מאיתנו להכיר במנהיג זה כמשיח, ולקבל אותו למלך. אז מתקבצים העם סביבו ועושים אותו למלך 'רשמי' על פי ההלכה, שכל דיני המלכות חלים עליו, ועל ידי זה נותנים לו את הכוח להמשיך בפעולותיו לשלב הבא המתואר ברמב"ם:

"אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל - הרי זה משיח בודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". זהו המצב של הגאולה השלמה. גאולה בכל המובנים.

מקורות: רמב"ם הלכות מלכים פרק א' הלכה ז', פרק י"א הלכה ד'. ש"פ תזו"מ תנש"א הערה 66. פירוש הברטנורא למגילת רות בתחילתו. לקו"ש חכ"ז עמ' 253. חכ"ח עמ' 110. לקוטי שיחות ח"ח עמ' 364. חלק כ"ג עמוד 175 והערה 39.

משיב: הרב מנחם כהן, רב קהילת חב"ד באר שבע