• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ג סיון התשפ"ד (19.06.2024) פרשת בהעלותך

לומדים ובונים את בית המקדש: כ״ג תמוז

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח שבימי "שלושת השבועות" יעסקו בלימוד הלכות ועניני בית הבחירה. יופיעו באתר הגאולה מידי יום קטעים מתוך: ספר יחזקאל, משניות - מסכת מידות, והלכות בית הבחירה להרמב"ם • לקטע היומי ליום כ״ג בתמוז - לחצו כאן
לומדים ובונים את בית המקדש: כ״ג תמוז
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח שבימי "שלשת השבועות" יעסקו בלימוד הלכות ועניני בית הבחירה. יופיע באתרנו מידי יום קטעים מתוך ספר יחזקאל העוסק בתחום זה, משניות מסכת מידות, והלכות בית הבחירה להרמב"ם. לקטע היומי ליום כ״ג בתמוז:

יחזקאל פרק מ פסוקים כו-ל

כו. וּמַעֲלוֹת שִׁבְעָה עלותו ואלמו [עֹלוֹתָיו וְאֵלַמָּיו] לִפְנֵיהֶם וְתִמֹרִים לוֹ אֶחָד מִפּוֹ וְאֶחָד מִפּוֹ אֶל אילו [אֵילָיו].

כז. וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם מֵאָה אַמּוֹת.

כח. וַיְבִיאֵנִי אֶל חָצֵר הַפְּנִימִי בְּשַׁעַר הַדָּרוֹם וַיָּמָד אֶת הַשַּׁעַר הַדָּרוֹם כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.

כט. ותאו ואילו ואלמו [וְתָאָיו וְאֵילָיו וְאֵלַמָּיו] כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה וְחַלּוֹנוֹת לוֹ ולאלמו [וּלְאֵלַמָּיו] סָבִיב סָבִיב חֲמִשִּׁים אַמָּה אֹרֶךְ וְרֹחַב עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת.

ל. וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת.

רש״י

כו) "עולותיו" - כמו מעלותיו. "אל איליו" - על ראש האיל היה דקל מצוייר.

כח) "וימד את השער הדרום" - של חצר הפנימי.

ל) "ואילמות" - ארבו"ץ בלע"ז. "סביב סביב" - הכותל היה עשוי אולמים אולמים נכנסים בעוביו ואולמות הללו היו בפנים (ס"א למעלה מהתאים כי התאים היו מבפני' בחצר הפנימי שהרי אולם השער היה בולט אל החיצונה כמו שאמור בענין וא"א שהיו התאים והאולם פונים למקום אחד להיות פתחי התאים נפתחים לתוך העולם שהרי השוה העניין כל מדות השערים החיצונים והפנימים ולא חלק ביניהם אלא בליטת האולמות כי התאים היו מבחוץ וששה תאים וכותליהם וט"ו אמות של רוחב השער עולים לשמוני' ואחת אמה וכל החצר הפנימי אינו אלא מאה על מאה כמו שמפורש בענין סא"א).

מצודת דוד

כו) "ותמורים לו" - לכ"א היה כותרת בצורת אילן תמר אחד מהעבר מזה ואחד מהעבר מזה וחזר ומפרש הכותרות היו בהמזוזות ממעל. "ואילמיו" - כתלי האולם היו לפנים מהמעלות. "ומעלות" - מספר המעלות שעלו בהם אל השער הזה היו שבעה.

כז) "דרך הדרום" - ברוח הדרום. "משער אל השער" - ר"ל משער חצר הפנימי אל שער חצר החיצונה ברוח דרום.

כח) "כמדות האלה" - כמדות השערים הנזכרים.

כט) "ורוחב" - של השער החיצון. "אורך" - ר"ל גובה השער. "לו" - לכ"א מתאי השער. "ולאלמיו" - לכותלי האולם מסביב. "ותאיו וגו'" - גם לשער חצר הפנימי היו תאים ואלים ואולם והיו כמדות של השערים מעזרת נשים.

ל) "ורוחב" - הוא הנמשך כלפי אויר החצר. "אורך" - הוא הנמשך עם הקיר. "ואלמות סביב סביב" - בחלל עזרת אנשים בכל שלשת הרוחות במזרח בצפון ובדרום היו אולמות נשענות אל הקיר ופתוחות לפנים.

מצודת ציון

כו) "עולותיו" - מעלותיו.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכות י-טז

הלכה י: יסוד המזבח לא היה מקיף מארבע רוחותיו כמו הסובב אלא היה היסוד משוך כנגד כל רוח צפון ומערבי ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד.

הלכה יא: ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקין והן הנקראין שיתין שהדמים יורדין בהן ומתערבין באותה הקרן באמה ויוצאין לנחל קדרון.

הלכה יב: ולמטה ברצפה באותו הקרן היה מקום אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת קבועה בה שבו יורדין לשיתין ומנקין אותו.

הלכה יג: וכבש היה בנוי לדרומו של מזבח ארכו שלשים ושתים אמה על רוחב ט"ז אמה והיה אוכל בארץ שלשים אמה מצד המזבח ופורח ממנה אמה על היסוד ואמה על הסובב ואויר מעט היה מפסיק בין הכבש למזבח כדי ליתן האיברים למזבח בזריקה וגובה הכבש תשע אמות פחות שתות עד כנגד המערכה.

הלכה יד: ושני כבשים קטנים יוצאים ממנו שבהם פונים ליסוד ולסובב ומובדלין מן המזבח כמלא נימא וחלון היתה במערבו של כבש אמה על אמה ורבובה היתה נקראת שבה נותנין פסולי חטאת העוף עד שתעבור צורתה ותצא לבית השריפה.

הלכה טו: ושני שולחנות היו במערב הכבש אחד של שיש שנותנין עליו את האיברים ואחד של כסף שנותנין עליו כל השרת.

הלכה טז: כשבונין המזבח בונין אותו כולו אטום כמין עמוד ואין עושין בו חלל כלל אלא מביא אבנים שלמות גדולות וקטנות ומביא סיד וזפת וקונייא וממחה ושופך לתוך מלבן גדול כמדתו ובונה ועולה ונותן בתוך הבנין גוף של עץ או אבן בקרן דרומית מזרחית כמדת היסוד וכן נותן בתוך כל קרן וקרן עד שישלים הבנין ויסיר הגופים שבתוך הבנין כדי שתשאר קרן דרומית מזרחית בלא יסוד וישארו הקרנות חלולין.

משניות - מסכת מדות פרק ב משניות א-ב

משנה א: הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רובו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב. מקום שהיה רוב מדתו, שם היה רוב תשמישו.

משנה ב: כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל, חוץ ממי שאירעו דבר, שהוא מקיף לשמאל. [מה לך מקיף לשמאל], שאני אבל, השוכן בבית הזה ינחמך. שאני מנודה, השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך, דברי רבי מאיר. אמר לו רבי יוסי, עשיתן כאלו עברו עליו את הדין. אלא השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

משנה א: הר הבית היה חמש מאות אמה - מוקף חומה סביב: רובו מן הדרום שני לו מן המזרח - כלומר, הרוחק שיש מחומת הר הבית לחומת העזרה לצד דרום, יותר מן הרוחק שיש ביניהן מצד מזרח. והרוחק שיש ביניהן מצד מזרח יותר מן הרוחק שיש ביניהן לצד צפון, והצפוני יותר מן המערב:

משנה ב: נכנסים דרר ימין ומקיפין דרך שמאל - כגון הנכנסים דרך שערי חולדה שהן מן הימין, מקיפין דרך שער הטדי: שאני אבל - נשאלין אותו מה לך להקיף לשמאל, ואמר שאני אבל, אומרים לו השוכן בבית הזה ינחמך וכו': עשיתן כאילו עברו עליו את הדין - אם הן אומרים לו כן, נראה כאלו חבריו עוותו הדין ונידוהו שלא כהלכה: יתן בלבך שתשמע לדברי חבירך - דהשתא משמע שהוא עשה שלא כדין וצריך תשובה. והלכה כר' יוסי:

שערי ניקנור

מלט ובלוקים, או תפילות וציפייה: איך בונים את בית המקדש השלישי?

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...