הבשורה הנשית של חודש תמוז

עולי בבל הביאו עימם ארצה את שמות החודשים ביניהם "תמוז" הארמי המסמל חום. שם זה אף מופיע בתנ"ך (יחזקאל ח, יד): "נשים יושבות מבכות את התמוז", אלא ששם מדובר אודות עבודת אליל ה'תמוז' הקשור עם השמש, ומכיון שעובדיו סברו שהם מקבלים השפעה ממנו, נהגו הנשים לבכות אותו.

תיקון עורכים איפה שהיה הקלקול, אז, אומר הרבי שליט"א מה"מ, שתיקון עניין "נשים מבכות את התמוז" שייך במיוחד לנשים!

נשים הן המנהלות את הוצאות הבית ומוטרדות מאיך לכלכל נכון הוצאות מול הכנסות. מצד אורח-חייהן נשים עסוקות יותר בצרכים החומריים ולכן לא פלא שהן נותנות משקל-יתר לעניינים גשמיים הנדמים בעיניהן כגדולים יותר מכפי שהם במציאות.

עלינו להפנים שההתעסקות בפרנסה אינה אלא כלי דרכו נמשכת הברכה האלוקית, כמו־שכתוב "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה", זאת־אומרת, שהאדם צריך רק לעשות "כלי" ואילו הברכה וההצלחה תלויים באלוקים. זהו גם ההסבר לביטוי הכל־כך נכון - "לא לחכמים לחם", כולנו מכירות חכמים גדולים אפילו בענייני מסחר ואף־על־פי־כן הם לא סוגרים את החודש!...

כשנמצאים בתקופת תמוז, צריך לתקן את עניין ה"נשים מבכות את התמוז" וזאת על־ידי עבודת הנשים בזמנינו:

תמורת העובדה שלפני אלפי שנים נשים ביכו את התמוז, כי טעו וחשבו שהן מקבלות השפעה מעבודה זרה – אז כעת עלינו להכיר ולראות את האמת, שהבורא הוא בעל־הבית של העולם כולו וכל בית יהודי בפרט! 

וכשהבית מתנהל כמו שבית יהודי כשר צריך להתנהל, ומי שדואג לפרנסה מרוויח את כספו בצורה כשרה על־פי תורה – אז כל סכום כסף שיביא ומתי שיביא, יהיה באופן שכל אגורה תנוצל לעניינים טובים ובריאים, לשביעות רצון כולם.

ממשיך ומורה לנו הרבי מלך המשיח שהנשים צריכות להכיר בכך שהכל בידי הקדוש־ברוך־הוא – "כי ממך הכל", ומכיון שכך, הרי "מידך נתנו לך": 

מה שנותנים לצדקה, ומה שנדמה שנותנים ל"מתחרה" בגלל סגירת העסק בשבת, או אי-קבלת משרה הקשורה בהשגת גבול – זה באופן ש"מידך נתנו לך", והקב"ה מחזיר פי כמה, שבסכום שמרוויחים אחר כך יש תוספת ברכה והצלחה! 

זהו התיקון להתנהגות הנשית הפגומה של לפני אלפי שנים.  

חודש הגאולה

חודש תמוז נקרא בחב"ד "חודש הגאולה". ירח שבמשך דורות סימל חורבן - בעקבות פריצת חומת ירושלים - התהפך ובדורנו התגלה בו פוטנציאל הגאולה שהיה טמון בו מאז ומתמיד.

מראשית ימי העם העברי היו הנשים מובילות בכל הנוגע לגאולה! ממרים הנביאה, הילדה ה'פלפלית' שבתושייתה אמרה לאביה שהתגרש מאמה (בעקבות גזירת השלכת הזכרים הנולדים ליאור שורץ התנינים) שגזרתו קשה משל פרעה - כי פרעה גזר על הזכרים והוא גזר גם על הנקבות! בזכותה, נשא עמרם בשנית את יוכבד רעייתו ואחריו קמו שאר הגברים העבריים והחזירו נשותיהם. 

מרים אף הייתה הראשונה לבשר את בשורת הגאולה "עתידה אימי שתלד בן שיושיע את ישראל"! וגם כשאחיה הושם בתיבה ביאור ואביה טפח לה על ראשה באומרו: "היכן נבואתך?!" היא לא פסקה מלהאמין והייתה היחידה שניצבה שם כדי לראות בהצלתו ו...באקט של תושייה ארגנה לו את המינקת האולטימטיבית, אימו. 

בכלל, מרים נולדה בזמן של החמרת השיעבוד המצרי האכזרי, לכן נקראה מרים - "על שם המירור"(!) ועם זאת לא איבדה את שמחתה ואמונתה בגאולה והכינה במצרים עם נשות ישראל תופי נגינה - כי בטוחות ומוכנות היו ליום הגאולה. עימם אכן שרו, רקדו ותופפו לאחר קריעת ים סוף וטביעת הרודפים המצריים. 

הבת שבישרה לכל העולם

בימים אלו אנו חוגגים את חג הגאולה של הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסון - מי שעמד בראש המחתרת היהודית בברית המועצות. 

בתו, חיה מושקא, ניצבה בראש החץ בפעילות אביה ושימשה כמזכירה ובלדרית המעבירה חבילות ומסרים חשאיים בהצלחה. 

בלילה בו הגיעו אנשי היבסקציה, המחלקה היהודית בק.ג.ב., לאסור את אביה (בעוון היותו אנטי־מהפכני, עקב פעולותיו לשימור והחייאת היהדות), היא בדיוק חזרה מפגישה מוצלחת עם הבחור שעתיד להיות חתנה - הלא הוא הרבי מליובאוויטש הנוכחי - שליווה אותה הביתה. 

כבר מבחוץ הבחינו באורות דולקים בחדרי הבית, משהו שאינו אופייני לאחר חצות ליל והדבר היה נראה חשוד למדי. היא עלתה הביתה ובעוז קראה לעברו מהחלון מבלי שאיש יבחין: "שניאורסון, אורחים בבית"... הוא, מיד הבין שהכתובת הבאה תהיה מזכיר הרבי ומיהר לביתו, הקיצו משנתו ודאג לבער ולשרוף כל בדל נייר שעלול להפליל מישהו; כל מכתב בעל מאפיינים "אנטי מהפכניים" שעסק בהוראות ושליחויות להפצת יהדות וחסידות, הקמת מקוואות טהרה, 'חדרים' ללימוד תורה וכדומה. 

באותו 'לילה לבן' בזכותה הוא גם העביר למקומות מסתור כתבי חסידות עתיקים של אבות החסידות ודאג להציב מעקבים אחר כיוון נסיעת הרכב עימו נלקח הרבי למאסר כדי לדעת לאן נלקח. 

כעבור שבועיים, לאחר ביטול ניסי של גזר דין המוות שהושת על הרבי הריי"ץ הומר עונשו לבסוף בגלות בת שלוש שנים בקסטרמה הנידחת. מכל באי ביתו בחר הרבי דווקא בבתו חיה מושקא שתלווה אותו לשם. 

והיא, כמרים בשעתה, זכתה כעבור תשעה ימים - ביום הולדת אביה - לבשר את בשורת הגאולה למשפחה ומשם הועברה הבשורה לעולם כולו. 

הרבנית גם הייתה הראשונה לחגוג עם אביה את חירותו כששרה בפניו את המנון המרד הלא־רשמי: "לא נפחד מאף אחד רק מה' אחד"...

גם לנו הבטיח הרבי, המשיח, בנבואה חיובית שאינה חוזרת ריקם כי דורנו דור הגאולה. חז"ל כבר הצביעו על אלו שיגרמו לבואה באומרם כי בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכותן עתידין להיגאל!!!

אנו, הנשים הצדקניות שעם כל קשיי הקורונה, הכלכליים והבריאותיים, איימי מבצע "שומר החומות" ואתגרים נוספים אישיים - ממשיכות לנהל את הבית כבית יהודי; 

לא מוותרות על יסודות העם, מצוות הח"ן הנשי: חלה (כשרות) נידה (טהרה) והדלקת נרות שבת; מחזקות את מורל משפחתנו ונותנות לבתים שלנו צביון יהודי כשר וגאה מתוך אמונה וביטחון שנכונו לנו ימים טובים והגאולה בוא תבוא. 

באופטימיות לא זהירה עלינו לשמוח ברגעים האחרונים, הקשים כצירי לידה, על בוא הגאולה שהנה־הנה מפציעה ומופיעה במלוא הדרה - בזכותך ובזכות כל אחת מאיתנו, הנשים הגדולות מהחיים!