יום השמחה של י"ט תמוז אינו תוכן הפוך מימי שלושת השבועות, אלא אדרבה, יום זה מגלה ומדגיש את התוכן האמיתי של ימים אלו. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
כיצד ייתכן שאותו החודש מכיל שני הפכים כה קיצוניים - חג של גאולה ויום של אבל וחורבן? מצד אחד ביום י"ז בתמוז הובקעה חומת ירושלים ועל כן חודש זה מסמל אבל וחורבן; אך מצד שני בדורות האחרונים התגלה שחודש תמוז נקרא "חודש הגאולה" על שם חג הגאולה י"ב בתמוז
בשנה זו, מציינים את שנת הקהל, בה היתה מתקיימת מצווה זו, על ידי המלך, במוצאי חג הסוכות בבית המקדש, לשם היו נאספים כל עם ישראל, לשמיעת קריאת התורה. רעיון מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח לשנה המיוחדת בה אנו נמצאים
שלימות העבודה היא דווקא כאשר האלוקות חודרת בכל האדם, עד כדי כך שכל המציאות שלו אינה אלא מציאות של אלוקות, שאז אין הוא צריך לבטל את מציאותו. רעיון שבועי מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת וישלח
יעקב, פעל בכל עת לברר ולזכך את הרע שבעולם ולהפוך אותו לקדושה. לכן הלך יעקב מבאר שבע לחרן - המקום הירוד ביותר מבחינה רוחנית, "חרון אף של מקום". מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח על פרשת ויצא
עשרה נסיונות ניסה הקב"ה את אברהם אבינו, כשהקשה מכולם היה האחרון - "נסיון העקידה", בו ביקש ה' מאברהם לקחת את בנו יצחק ולעקוד אותו על גבי המזבח. אך דווקא על נסיון העקידה נאמר: "עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים". האם הנסיונות הקודמים לא היה בהם ממש?
אחד הניסים הגדולים המתוארים בפרשתנו, פרשת ואתחנן, שהיו במתן תורה הוא שקולו של הקדוש ברוך הוא לא פסק, כלשון הפסוק: "קול גדול ולא יסף". מה המשמעות של נס זה?
השבת, שבת מברכים בה מתכוננים לקראת מתן תורה. סיפור מתן תורה אינו נחלת ההיסטוריה בלבד אלא הוא אירוע בעל משמעות והשלכות עכשוויות, ועל כן ראוי להתבונן כיצד יש להתכונן אליו
מוכרחים לומר שהרמב"ם סובר שישנם שתי תקופות בימות המשיח. בתקופה הראשונה אכן לא יתרחש שום שינוי במעשה הבריאה והנהגת העולם, אלא "עולם כמנהגו נוהג". אך לאחרי תקופה זו תגיע תקופה נוספת בימות המשיח, שבה יתרחשו בוודאי שינויים לרוב בטבע העולם, ואז יקרו כל אותם ייעודים נפלאים הכתובים בתורה
האם יש משמעות עכשווית ליום פסח שני, אותו נציין בתחילת השבוע הבא? הרי כל מהות החג מלכתחילה נועדה רק עבור קבוצה מצומצמת בקרב העם
מה ניתן ללמוד ממצוות ארבעת המינים המופיעה בפרשתנו? מה עושה הערבה שאין לה טעם וריח לצד המינים האחרים על מעלתם? מתורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח
הגאולה חייבת להיות גשמית או שדי בגאולה רוחנית בלבד שלא תחולל כאן שינוי? וגם: למה לא מספיק היה לכתוב בתורה על הגאולה פעם אחת בלבד?
חודש אייר, מבטא את ראשי התיבות אני ה' רופאך. המרמז על רפואה ניסית ומיוחדת הבאה מאת הקדוש ברוך הוא. הכח לזה מגיע מחודש ניסן המבטא את הכוח מלמעלה למטה, למעלה מדרך הטבע
לצד היותו החג בו מציינים את הגאולה ממצרים, חג הפסח ובמיוחד החג האחרון שבו הם מביאים לידי ביטוי את הגאולה האמיתית והשלמה. לכן אנו נוהגים לאכול סעודת משיח ביום האחרון של פסח
כאשר ראש, השנה חל בשבת, תיקנו חכמים שלא לתקוע בשופר. אותו הדבר גם בחג הסוכות שחל בשבת אז לא נוטלים את הלולב. נשאלת השאלה מדוע אנו לא דוחים את ליל הסדר על כל פרטיו כאשר פסח חל בשבת?
שבת זו נקראת בשם 'שבת הגדול', על שם הנס שאירע בשבת שקדמה ליציאת בני ישראל מארץ מצרים, כאשר הבכורות דרשו את יציאת היהודים מארצם, ואילו המצרים סירבו. אך, נשאלת השאלה מדוע דווקא נס זה נקרא בשם 'גדול'?
מתי היתה הפעם הראשונה בה כל עם ישראל קיימו את מצוות ברית מילה, ומדוע זה קרה בלילה. ומה הקשר בין מצווה זו המופיעה בפרשתנו, לבין חג הפסח המתקרב
שבת היא מעין הגאולה, מעין ה"יום שכולו שבת", וכאמור, אי אפשר להגיע למדריגה זו על-ידי עבודה, אלא שהיא נמשכת מלמעלה, בדרך התעוררות מלמעלה בלבד
חג הפורים הינו מיוחד ונעלה יותר מאשר חג מתן תורה. על יום זה נאמר כי בו החלו לקיים את התורה שקיבלו בהר סיני. איך ניתן לומר זאת?
משה רבינו אוהבם של ישראל בוחר להעניק את ברכתו לעוסקים במלאכת הקמת משכן, עם סיום בניית המשכן. ונשאלת השאלה מדוע לא לברך את כל עם ישראל?