שלשה מתמטיקאים ומסר גאולתי אחד

מאת פרופ' דוד אייזנבג, חבר סגל בפקולטה לכימיה בטכניון, ראש המעבדה לאלקטרוכימיה ואנרגיה, וראש תוכנית האנרגיה בטכניון. (הכתבה מובאת כאן מתוך דבריו בעריכה קלה).

אני שמח ומתרגש לקחת חלק בכנס החשוב הזה, המתקיים למעלה מ־30 שנה ומוקדש לדמותו ופועלו של אחיו של הרבי שליט"א מלך המשיח. כמישהו שמחובר גם לעולם האקדמי וגם לעולם החסידות, אני מרגיש שהכנס הזה – בשורשיו, ברוחו ובתכניו – מבטא את הקשר העמוק שבין גולה לגאולה, בין חכמה עילאית לבין חיים של שליחות, בין מדע לחסידות.

הרשו לי לשתף אתכם בכמה רעיונות שמעסיקים אותי ביומיום – כחוקר מדעי, כפודקאסטר, וכחסיד.

על עצמי – בקצרה

אני פרופ' חבר בטכניון, עוסק באלקטרוכימיה ואנרגיה, ובין היתר עומד בראש תוכנית הלימודים של תחום האנרגיה בטכניון – תחום שמבקש להגשים גם בפועל את חזון הרבי שליט"א מלך המשיח (כפי שהובע בי"א ניסן תשל"א ותשל"ב) לקידום אנרגיה סולארית ונקייה.

בנוסף, אני מנחה את הפודקאסט "המדע מחפש משמעות" – שבו אנחנו בוחנים את התפתחות המדע מזווית חסידית. אנחנו קרובים ל־100 פרקים, וברוך ה' הקהל הולך ומתרחב.

מדע ותיקון המידות – יש קשר?

אנחנו בעיצומה של ספירת העומר – תקופה שעניינה תיקון המידות. ודווקא מתוך כך שאלתי את עצמי:

האם למדע יש מה לומר על תיקון המידות?

לכאורה לא. מדע נתפס כעיסוק "קר", ענייני, אובייקטיבי – שעסוק בתופעות ולא באדם. אבל כשמתבוננים בתהליך היצירתי שמניע את עולם המדע, אפשר להבחין שגם שם – דווקא שם – פועלים כוחות הנפש: חסד, גבורה, תפארת.

וכשמבינים את התהליכים האלה לא רק כעניין של שכל – אלא גם של רגש, של רצון ושל משיכה פנימית – אפשר להתחיל להסביר אותם בעזרת הכלים של תורת החסידות.

מהי יצירתיות מדעית?

המדע לא מתקדם רק ברגעי הברקה פתאומיים. גם כשהרעיון נולד, נדרשת עבודה עמוקה כדי להוציא אותו מן הכוח אל הפועל – ממש כמו שמתארת החסידות את תהליך ההתגלות שבין חכמה לבינה, ולבסוף אל המידות.

כדי להבין את זה, בואו נבחן שתי דמויות קיצוניות – שתיהן מתמטיקאים גאונים – שכל אחת מהן מייצגת כוח אחר בנפש: חסד מול גבורה.

פול ארדש – המדען שגופו היה נע ונד, וליבו פתוח לכל

פול ארדש היה מתמטיקאי יהודי מהונגריה, שנפטר לפני פחות משלושה עשורים. הוא פרסם למעלה מ־1,500 מאמרים (!) – מספר בלתי נתפס כמעט – אך חי את רוב חייו כהומלס. לא היה לו בית משלו; הוא עבר בין בתיהם של עמיתים למקצוע, שהיו פשוט מחכים לרגע שבו הוא יופיע על סף דלתם ויאמר: "המוח שלי פתוח."

ארדש לא התעניין בשאלה "על מה אני רוצה לעבוד?" אלא ב"על מה אתה עובד – ואני אעזור לך". חסד טהור. בלי גבולות. בלי סינון. בלי תנאים.

ואף מעבר לכך – ארדש היה נותן את כל כספו לקבצנים שפגש, בלי לבדוק "האם הוא ראוי" או "האם יישאר לי לאחרים". כמידת החסד – נתינה אינסופית.

אבל כמו כל כוח שאין לו איזון – גם כאן יש בעיה. בלי גבולות, אין הבחנה. אין מיקוד. אין עומק. לא פלא, לכן, שלמרות ההיקף העצום של תרומתו, לא קיים "הישג מתמטי אחד" חתום על שמו. הוא היה כ"ממטרה" – משקה את כולם בשווה, אך לעיתים בלי לחדור לעומק הקרקע.

הנרי קוונדיש – פרפקציוניסט של גבורה

ומהעבר השני, הנרי קוונדיש – פיזיקאי וכימאי אנגלי שחי במאה ה־18 – הוא הדוגמה הקלאסית למידת הגבורה.

קוונדיש גילה תגליות אדירות: מימן, אינדוקציה חשמלית, מדידת צפיפות כדור הארץ – אך פרסם רק כ־20 מאמרים בכל חייו. למה? כי הוא רצה להבין הכל עד הסוף. רק כשהיה בטוח שהכל מושלם – אולי היה מוכן לחשוף את הממצאים שלו.

המיקוד, הסינון, השליטה – כולם תכונות של גבורה. אך שוב – ללא חסד שדוחף לפרסם, להשפיע, לשתף – ההישגים נותרים במגירה. וכך, תגליות רבות שלו יוחסו לאחרים, רק כי הוא לא הספיק לפרסם אותן.

ז'אן לריי – פריצת דרך מתוך מיצר

אבל יש גם דרך שלישית, מאוזנת, מרגשת במיוחד – והיא גם מחברת אותנו לנושא הכנס: גולה וגאולה.

ז'אן לריי, מתמטיקאי צרפתי, נפל בשבי הנאצים (ימ"ש) ונשלח למחנה ריכוז באוסטריה. כדי לא לשתף פעולה עם מכונת המלחמה, טען שהוא אינו מתמחה במשוואות דיפרנציאליות (שיש להן שימושים צבאיים) אלא רק בטופולוגיה – תחום אזוטרי באותם ימים.

ובמשך ארבע שנים, בכלא, כשהוא מנותק מעולם המדע ותחום עיסוקו, עבד על טופולוגיה בלבד – ודווקא משם צמחו רעיונות מהפכניים, שמשפיעים על המתמטיקה והטכנולוגיה עד היום.

מתוך ההגבלה הכפולה – הפיזית והמחשבתית – נולדה פריצה. כמו ביציאת מצרים, דווקא המיצר הוליד חירות.

כשמדענים הופכים למשל

כשאנחנו מביטים על סיפור חייהם של מדענים בעיניים חסידיות, אפשר לראות בהם לא רק אנשי מקצוע – אלא דמויות סמליות, מלמדות, מחנכות.

ארדש – מייצג את כוח החסד.

קוונדיש – את הגבורה.

לריי – את התפארת שנולדת מן האיזון, ולעיתים דווקא מן הצמצום, מן הגלות.

הרבי שליט"א מלך המשיח דיבר רבות על תכלית הגלות – על המיצר כחלק מהגאולה. ובמובן הזה, גם הסיפור של מדען בכלא – יכול להיות סיפור של גאולה. כי דווקא מתוך ההגבלות נולדת יצירתיות.

סיכום – מה נלמד מזה?

המדע איננו רק שכל קר. הוא שזור בכוחות הנפש.

חסד ללא גבורה – מתפזר. גבורה בלי חסד – נחסם.

גאולה אמיתית באה מתוך שילוב – ואפילו מתוך גולה.

וכמו שאומרים בחסידות, דווקא בימינו – כשאפשר ללמוד מדע ולעסוק בחסידות, כשאפשר לגלות אלוקות בתוך המציאות – זו השעה להפיץ את האור. להפוך כל תחום, גם את האנרגיה, גם את הטופולוגיה – לכלי לגילוי האחדות האלוקית בעולם.

--

הכינוס נערך על ידי מכון ריא"ל על שם ר' ישראל אריה ליב, אחיו של הרבי שליט"א מלך המשיח, בשיתוף האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.