כיום לא מעט אנשים יודעים שבכל צעד בחיים, עלינו ליטול קודם כל, ברכה ועצה מהרבי שליט"א מלך המשיח.
באחת מאגרות קודשו כותב הרבי שליט"א מלך המשיח (עוד קודם לנשיאויתו, בתקופת הרבי הריי"צ): "יש רבי בישראל ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע והרוצה ללכת לבטח דרכו, במסחר, בהנהגת הבית וכו' לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי".
בן בן־ברוך אינו מגדיר את עצמו כחסיד חב״ד, אך בעיר בת ים, יצא לו להכיר כמה מחסידי חב"ד. אלו דיברו איתו כמה פעמים על נושא הכתיבה לרבי שליט"א מלך המשיח, באמצעות האגרות קודש.
בהתחלה הוא צחק. איך אפשר לקבל מענה לשאלה אישית, כאן ועכשיו, מספר שנכתב לפני עשרות שנים? אבל אז זה קרה. פעם אחת. ועוד פעם. עד שבשלב מסוים זה כבר הפך למשהו שאי אפשר להתעלם ממנו.
בשבוע שעבר הוא קיים ריאיון פודקסט עם הרב שניאור גרינוולד, מנהל בית חבד 770, שעמד מאחורי ביקוריו ב-770 ואף היה שותך לכמה מהפעמים בהם כתב לרבי שליט"א מלך המשיח, במהלכו חשף את אחד הסיפורים האישיים שלו.
היה זה במהלך סיבוב ההופעות הראשון שלו בארצות הברית, שכלל עשרות טיסות והופעות צפופות, הגיעה הדרמה הגדולה. לאחר הופעה בס. פרנסיסקו, היה אמור בן לטוס לסיאטל - טיסה קצרה של קצת יותר משעה. אלא שמזג אוויר קיצוני גרם לדחיות אינסופיות, ובסופו של יום, אחרי כמעט 12 שעות בשדה התעופה, הטיסה בוטלה.
לא הייתה ברירה. ההופעה בסיאטל בוטלה, מאות רוכשי כרטיסים התאכזבו, והצוות המשיך ליעד הבא - ניו יורק. אלא שבסיאטל נשאר קהל שמצפה להופעה.
אחרי הופעה בניו יורק, כשכבר היה מותש לחלוטין, פנה אליו המפיק יוני דביר בהצעה לא הגיונית: לחזור במיוחד לסיאטל, לטוס שש וחצי שעות, להופעה אחת - ואז לחזור שוב לניו יורק, רק כדי לשמח אותם.
מבחינה פיזית, נפשית וכלכלית - זה לא הסתדר. בן לא האמין שיעשה את זה. ואז, רגע לפני ההופעה בניו יורק, הוא נכנס ל־770.
הוא כתב במכתבו: "יש לי דילמה קשה מאוד. האם לחזור ולהופיע ליהודים בסיאטל?"
הוא פותח את ספר האגרות קודש, במקום בו הכניס את המכתב - וקורא. המילים פוגעות בדיוק בנקודה: קיבלת מתנה וכלי להשפיע, מחובתך להגיע לכל קבוצה, גם אם היא קטנה, ולשמח יהודים.
בן מספר שהוא קפא במקום. זה היה חד מדי. מדויק מדי. בלי השתהות – ההחלטה התקבלה. הוא מתקשר ליוני: "תארגן כרטיסים. אנחנו טסים לסיאטל”.
הטיסה היחידה הייתה לפנות בוקר. בלי שינה. בלי אוויר. אבל הם עשו את זה. ההופעה בסיאטל התקיימה - והייתה אחת המרגשות בסיבוב כולו. קשרים חדשים נוצרו, חברויות שנמשכות עד היום, והשפעות שהתגלגלו הרבה מעבר לערב אחד.
מותש לחלוטין, בן חזר שוב לניו יורק, המתין שעות בשדה, וטס לארץ בג’ט־לג "של אסטרונאוט שחזר מהירח", כפי שהוא עצמו מגדיר זאת בחיוך.
"זה מטורף", הוא מסכם. "אבל כשאתה רואה את זה קורה - אתה כבר לא שואל איך. אתה פשוט עושה”.
כשהרבי שליט״א מלך המשיח מראה את הדרך, הולכים בה. בלי חשבונות. ומצליחים בגדול ב"ה.
תגובות