יום שני השבוע, סמוך לשעה 10 בבוקר, גדעון שלום, חובש בכיר ומלווה טיולים, בדרכו להצטרף להסעת תלמידי תלמוד תורה 'צבאות מנחם' חב"ד חיפה והקריות. הוא ישב בתחנת האוטובוס בצומת התשבי, ממתין להסעה, כשלפתע הבחין ברכב הדוהר לכיוונו במהירות גבוהה.
"חשבתי שמדובר בתאונת דרכים", הוא סיפר בריאיון. "מיד קפצתי ממקומי ורצתי לעזור לפצועים ברכב. הייתי בטוח שמישהו שם זקוק לעזרה". אך בעודו מתקרב, יצא מהרכב מחבל ימ"ש, עיניו מלאות שנאה, ובידו סכין גדולה באורך כ-35 ס"מ.
"הוא צעק משהו בערבית ורץ לעברי עם הסכין שלופה, הבנתי מיד שאני נמצא באירוע פיגוע, שאין כאן טעות". הוא ניסה להימלט, קפץ מעל מעקה הביטחון וצעק לנהגים בסביבה להתרחק. "פתאום אני שומע יריות. אני מבין שהוא יורה עליי! הרגשתי שאני בתוך מרוץ על החיים שלי".
באותו רגע קריטי, התנועה בכביש הייתה דלילה, ולא נראו אנשים בסביבה, למרות שבדרך כלל הצומת עמוסה מאוד בשעה זו(!) כעבור שניות ספורות, מתוך הצומת הופיעו לפתע שתי ניידות של משמר הגבול (מאוחר יותר התברר שהם היו בכלל בדרכם לאימון, ובהשגחה פרטית, הם הגיעו בדיוק ברגע הקריטי). "ראיתי אותם והבנתי שזה הרגע שלי להינצל. הרמתי ידיים וצעקתי להם שיש מחבל חמוש, שהוא ירה לכיווני ושייזהרו".
לוחמי מג"ב ירדו במהירות מהרכב, ואכן נתקלו במחבל, שהמשיך להתקדם לכיוונם כשהוא חמוש. "תוך 20-25 שניות הם פעלו כמו שצריך ונטרלו אותו".
אך בכך לא הסתיים הנס. בדיווח שהגיע מהנהלת התלמוד-תורה, נודע כי באותו בוקר, בעקבות עיכוב של אחד התלמידים בשל פקקים, ההנהלה החליטה לעכב את יציאת האוטובוס ב-15 דקות נוספות. כתוצאה מכך, במקום שהתלמידים יגיעו לתחנה בדיוק בזמן הפיגוע, הם התעכבו בנסיעה – ונמנע אסון כבד.
"לולא העיכוב הקטן הזה, חלילה וחס, התלמידים היו עלולים להימצא בתחנה בזמן הפיגוע, אנחנו רואים כאן בבירור את ההשגחה העליונה ואת החסד הגדול של הקב"ה".
למרות הכל מאוחר יותר נקבע מותו של משה הורן הי"ד ופציעה חמורה של אדם נוסף לרפואה שלמה.
ניתוח שלבי האירוע, מראה כיצד כל פרט ופרט הינו מדוייק:
תחילה, העיכוב של ההסעה – דבר פעוט לכאורה – שהתברר כגורלי. שנית, העובדה שגדעון, חובש מוסמך ובעל ניסיון, היה זה שישב בתחנה – מה שהעניק לו קור רוח ויכולת לפעול בשעת חירום. שלישית, הופעתם המהירה של לוחמי מג"ב, בדיוק בזמן שבו המחבל התקרב אל הצומת.
תושבי האזור, כמו גם הנהלת תלמוד התורה, הודו לקב"ה על הנס הגדול. "אנחנו לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו", אמר אחד ההורים. "כל יציאה בבוקר, כל חזרה הביתה – הכל בידיים של הקב"ה, ואנחנו מודים לו על כל רגע של חסד והשגחה.
כל מה שקורה בעולם הוא חלק מתוכנית אלוקית מדויקת, וכל מה שנדרש מאיתנו הוא לפקוח עיניים ולראות את ההשגחה הפרטית בכל שלב בחיינו.
אנחנו ממשיכים בשליחותנו, מחזקים את לימוד התורה בביטחון מלא בגאולה הקרובה האמיתית והשלמה על ידי הרבי שליט"א מלך המשיח!".
*
הרב שם טוב אברביה, במחנך של הכיתה בתלמוד התורה מוסיף:
"ברצוני לשתף אתכם בנס גלוי שהתרחש בחסדי ה' יתברך עלינו ביום שני השבוע.
היינו אמורים לצאת לטיול ולאסוף בשעה קבועה מראש את החובש של הטיול -גדעון שיחי'.
כתלמוד-תורה אזורי יש אצלנו ברוך ה' תלמידים ממקומות שונים ורחוקים ,אנחנו בקריות-חיפה וחיכינו בעקבות בקשת אבא של אחד מהילדים שיחי' להמתין לבנו שמאחר עקב פקקים בדרך. התעכבנו כעשרים דקות ביציאה הילד הגיע ויצאנו לדרך.
חסדי ה' על העיכוב "כל עכבה לטובה"
בזכות העיכוב לא הגענו בזמן לצומת "התישבי'' באותם רגעים התרחש פיגוע טירור רצחני בצומת ואיני רוצה לחשוב מה הי'ה קורה לו האוטובוס הי'ה עומד בצומת בזמן הפיגוע.רחמנא ליצלן.
חסדי ה' שגם החובש גדעון ניצל בנס אלוקי מוחשי כאשר הוא שוחח במכשיר הפלאפון שלו בתחנת האוטובוס כשלידו חייל. עקב בעיות קליטה החובש יצא מהתחנה ובאותו רגע ממש התרחש הפיגוע החייל נפצע קשה וכן נהרג יהודי ה' יקום דמו אמן (ישלח לו ה' יתברך ויתעלה רפואה שלימה ומהירה) החובש חזר וראה את המחבל נמלט ממנו וקרא לאנשי מג''ב שהיו באמצע נסיעה בנס באיזור והם חיסלו את המפגע בן העוולה. אתמול הודיעו שהחייל בניסים התחיל להתאושש ובחסדי ה' חזר להכרה.
כמה צריכים להודות לה' יתברך על חסדיו עימנו בכל יום תמיד בחסד וברחמים עצומים, הרי בניו אנחנו ובנו הוא מתפאר "ישראל אשר בך אתפאר" ו"נער ישראל ואוהבהו" שה' מתייחס אלינו בחיבה עצומה - אב לבניו בחינת "נער".
ושנזכה מתוך אהבה חסד ורחמים כולנו יחדיו לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש אמן !!!
כותב מכל הלב מחנך הכיתה שחוותה ב''ה את הנס העצום, שם-טוב אברבי'.ת''ת חב''ד קרית-שמואל ,חיפה.
תגובות