• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אדר ב' התשפ"ד (29.03.2024) פרשת צו

המלך וסגנו שישנו את העולם

השייכות של החג האחרון של פסח עם הגאולה השלימה התגלתה בפרט בדורות האחרונים ע"י הבעל שם טוב שהנהיג את "סעודת משיח" שאותה אוכלים לפני צאת החג, והסביר זאת ש"באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח"
המלך וסגנו שישנו את העולם
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

הדבר המרכזי שמציינים בחג הפסח זה גאולת עם ישראל ממצרים. אז נפתח הצינור לכל הגאולות שלאחריה, אם כן יש קשר חזק בין גאולת מצרים לגאולה האמיתית והשלימה, וכמו שכתוב "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל" - הגאולה השלימה היא המשך ותוצאה מגאולת בני ישראל ממצרים.

בסדר ההפטרות שנקראות בחג, ניתן לראות כי החג הראשון של פסח קשור עם גאולת מצרים, והחג האחרון קשור לגאולה האמיתית והשלימה. בחג האחרון של פסח  ב'שביעי של פסח' קוראים ב'שירת דוד' שקשור למשיח, (שכידוע המשיח הוא מצאצי דוד המלך), וגם ב'אחרון של פסח' (בחו"ל) קוראים בהפטרה באריכות בנושא הגאולה "ויצא חוטר מגזע", "וגר זאב עם כבש" ועוד מיעודי הגאולה.

גילוי הארת המשיח

השייכות של החג האחרון של פסח עם הגאולה השלימה התגלתה בפרט בדורות האחרונים ע"י הבעל שם טוב שהנהיג את "סעודת משיח" שאותה אוכלים לפני צאת החג, והסביר זאת ש"באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח".

גם בכל מוצאי שבת אנו עורכים סעודה (מלוה מלכה), זו שנקראת 'סעודת דוד המלך' - "סעודתא דדוד מלכא משיחא".

ישנם כמה חילוקים בין שתי הסעודות "סעודת משיח" ו"סעודת דוד מלכא משיחא": הן בזמן בו הן נערכות – מלוה מלכה נערכת אחת לשבוע ובמוצאי שבת, ואילו 'סעודת משיח' נערכת אחת לשנה ובסיום החג.

וכן גם בשם של הסעודות: הסעודה של מוצאי שבת נקראת "סעודתא דדוד מלכא משיחא", ואילו ב"סעודת משיח" לא נזכר דוד המלך.

בין דוד למלך המשיח

וההסבר בזה:

במסכת סנהדרין אומרת הגמרא "עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר (שימלוך על בני ישראל) שנאמר 'ואת דוד מלכם אשר אקים להם'" 'אקים' בלשון עתיד. לאחר מכן שואלת הגמרא, כיצד ייתכן שיקום "דוד המלך" חדש, והלא נאמר "ודוד עבדי נשיא להם לעולם"? אלא, אומרת הגמרא, "כגון קיסר ופלגי (חצי) קיסר", זאת אומרת שמלך המשיח ימלוך, ודוד יהיה לו כמשנה למלך.

לצאת מהדרך הרגילה

עיקר החידוש של מלך המשיח הוא תיקון והשפעה על האומות "לכוף כל באי עולם לקבל המצוות שנצטוו בני נח". ולכן הגמרא מזכירה אותו בלשון ארמית – "קיסר", כי עניינו הוא השפעה על האומות.

משמעותה של המילה "קיסר" הוא כמו 'ניתוח קיסרי' - לידה בצורה יוצאת דופן. הגמרא קוראת למשיח בשם זה כי זה מבטא את עניינו - יציאה מדרך הרגיל, כי משיח מביא את הגאולה השלימה, שהיא באה בצורה יוצאת דופן שלא לפי הסדר הרגיל.

וזה החילוק בין משיח לדוד: משיח עניינו הוא יציאה מדרך הרגיל. לעומתו – דוד המלך עניינו הנהגה טבעית ולפי סדר מסודר. ולפי זה מובן החילוק בין הסעודה של מוצאי שבת ל'סעודת משיח': הסעודה של מוצאי שבת קודש היא קשורה עם טבע העולם ולכן היא מתקיימת באופן תמידי – בכל מוצאי שבת. ואילו סעודת משיח היא 'חידוש', ומתקיימת רק פעם אחת בשנה, כי משיח קשור עם יציאה מהסדר הרגיל.

ותיכף ומיד ממש יוצאים לגאולה האמיתית והשלימה וזוכים לאכול "סעודת משיח" בבית המקדש השלישי, בגאולה האמיתית והשלימה.

(ע"פ שיחת אחרון של פסח תשמ"ח)

המלחמה שפרצה בשבת הגדול

אפר של אהבת ישראל

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...