• ב"ה ימות המשיח!
  • כ"ד ניסן התשפ"ד (02.05.2024) פרשת אחרי מות

המרגלים רצו להתבדל, קורח רצה להתחבר

שתי פרשות, זו אחר זו ,מספרות סיפור דומה אך שונה על אותם אלו שחלקו על דרכו ודעתו של משה רבינו. כיצד קורח יצא לדרכו המפלגת, בשעה שנוכח לראות מה עלה בגורלם של המרגלים?
המרגלים רצו להתבדל, קורח רצה להתחבר
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

הסיפור של מחלוקת קורח על משה רבינו מעלה תמיהה על עיתוי המאורע: טענותיו של קורח היו על כך שמשה ואהרון (כביכול) נותנים העדפה ועליונות לבני שבט לוי על פני שאר העם, ועל זה בא וטען "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'".

בסדר האירועים מחלוקת קורח התרחשה לאחר סיפור המרגלים. אם כן, לא מובן: מדוע קורח נזכר לטעון זאת בעיתוי זה? אם טענתו באה בהמשך לציווי ה' לתת את עבודת הכהונה ללויים הרי שחלפה מאז יותר משנה (ממתן תורה ועד לאחר סיפור המרגלים), ואפילו אם טענותיו באו בהמשך למינויו של אליצפן בן עוזיאל לנשיא על בני קהת, הרי גם מאז חלפה כחצי שנה, ואם כן מה קורח נזכר עכשיו לחלוק על משה רבינו?

הטריגר: חטא המרגלים

מסתבר לומר שהטענות של קורח התעוררו דווקא כהמשך לסיפור המרגלים, כפי שיוסבר להלן:

טענת המרגלים הייתה שצריך להתרחק ולהתבדל כמה שיותר מהעולם, ולהתמסר לחלוטין לחיים רוחניים וללימוד התורה, ולכן הם לא רצו להיכנס לארץ ישראל והעדיפו להישאר במדבר, מוקפים בענני כבוד ומלווים בניסים בכל יום כמו ירידת ה'מן' לפתח הבית, ושתיית מים מ"בארה של מרים".

אבל משה רבינו הבהיר להם שגישה זו מוטעית ואינה נכונה, וכל התכלית היא דווקא הכניסה אל הארץ וההתעסקות עם העולם, כדי לזכך אותו ולהכין אותו לדירה עבור הקדוש ברוך הוא.

לקדש את הטכניקה

לפי זה מובן מדוע דווקא כעת התעוררה טענתו של קורח על משה רבינו, כי דווקא עכשיו, לאחר שהוכח לכולם שההתבדלות הרוחנית היא לא התכלית אלא דווקא המעשה, בא קורח וטען "מדוע תתנשאו על קהל ה'":

מילא בנוגע ללימוד התורה ולהשגות רוחניות הרי ברור שמשה ושבט לוי נעלים מכולם, שכן משה קיבל בעצמו את התורה מאת ה' והעבירה לשבט לוי, ורק אחר כך לימדו את התורה לכל העם, אבל באם המעשה הוא העיקר, הרי שאין שום הבדל בין הנחת תפילין של משה רבינו, ובין היהודי הפשוט ביותר.

ומשה רבינו השיב לטענה זו "בוקר וידע ה'", כלומר: הן אמת שהעיקר הוא עשיית המצווה בפועל, שבזה אין הבדל בין יהודי כזה או אחר, אבל הקדוש ברוך הוא אינו מסתפק רק בקיום מצוות בלבד, בצורה יבשה וללא כוונה, אלא הוא רוצה מצוות 'מאירות' ("בוקר וידע ה'") שיביאו את היהודי להכרה וידיעה באלוקות.

ולכן, למרות ש"כל העדה כולם קדושים" – שכל יהודי הוא קדוש ובכוחו להמשיך את עצמותו של הבורא על ידי קיום המצוות, הרי שהמצוות צריכות להיות מצוות ומעשים טובים מאירים, ולכן יש אצל משה רבינו מעלה על פני כל העם, ועוד יותר, כל ההשפעה של העם מוכרחת לעבור באמצעותו של משה רבינו.

האיזון המנצח

וזוהי ההוראה למעשה משני הסיפורים – חטא המרגלים ומחלוקת קורח ועדתו: יש החושבים שאין עניין בקיום המצוות אלא העיקר הוא הרגש הלב, שיהיה 'לב יהודי', ולעומתם יש טוענים שהכוונה כלל לא רלוונטית אלא יש צורך רק בקיום המצוות כפשוטן בפועל.

מלמדת אותנו התורה שלא כך ולא כך, אלא יש צורך בשילוב שני הקוים יחד, הן קיום המצוות כפשוטן והן כוונת הלב, וכך מזככים את העולם ועושים ממנו דירה לה' כפי שיהיה בשלימות בקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלימה.

(על פי לקוטי שיחות חלק ד' ע' 1048)

כשיהודי פורץ דרך בעבודת ה'

אפר של אהבת ישראל

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...