• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אדר ב' התשפ"ד (29.03.2024) פרשת צו

"קהל גדול ישובו הנה"

המלך, העם והאחדות. המאפיין הייחודי של שנת תשפ"ב הוא להיותה שנת הקהל. כל אחד מאיתנו יכול להיות המלך ולהנהיג את סביבתו לחיות מחודשת בענייני התורה
"קהל גדול ישובו הנה"
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

בלוח השנה היהודי ישנם תאריכים רבים, המקרינים על 'סביבתם', כך יש לנו חודשים שלמים הנעים סביב אירוע או מאורע הנמצאים בליבם, וצובעים אותם בצבע חגיגי. הסתכלות זו, אינה שמורה רק לתאריכים מסויימים, אלא גם לשנים מסויימות, אשר מוגדרות בצורה המאפיינת אותן בצורה ייחודית, כמו לדוגמא שנת ה'תשפ"ב, המסתיימת בשבוע זה, שהייתה שנת שמיטה על כל מאפייניה, ובראשם כמובן הפקרת הקרקעות שבארץ ישראל ושביתה ממלאכת האדמה.

מיד לאחרי השמיטה, מגיעה שנת 'הקהל'. אמנם בדורות עברו, מאז חורבן בית המקדש, לא ניתן על מצווה זו דגש מיוחד, אך בדורנו מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח את ענינה של המצווה, החשובה כיום יותר מאי פעם.

כולם יחד, ללא יוצא מהכלל

מצוות הקהל מהתורה, היא אסיפת כל עם ישראל, אנשים נשים ואפילו ילדים קטנים ביותר, לבית המקדש, במוצאי היום הראשון של חג הסוכות, שם קורא בפניהם המלך, חלקים מתוך התורה שיחזקו את ליבם ביראת ה'.

אם במצוות אחרות אנו מוצאים כי הנשים פטורות ממנה, הרי שפה מדובר במעמד אדיר, בו נקהל העם כולו, מכל מקום, כדי לעמוד לפני ה', ולקבל על עצמו מחדש את התורה וקיומה.

הרמב"ם מסביר זאת במילים ברורות: "...להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל".

לב קהל ישראל

בהלכות מלכים, מסביר הרמב"ם את רום מעלתו של המלך, כמי שמקשר את העם לתורה: "על הסרת ליבו הקפידה תורה, שנאמר "ולא יסור לבבו" (דברים יז, יז) - שליבו, הוא לב כל קהל ישראל; ולפיכך דיבקו הכתוב בתורה יותר משאר העם, שנאמר "כל ימי חייו"".

ואכן, באותו מעמד נשגב, זוכה העם לקשור את עצמו מחדש לקיום התורה, כפי שנאמר "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' א-לוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".

אתה המלך!

אם ננתח את מצוות 'הקהל' ונתבונן בתוכנה ובציוויה, נגלה כי היא כוללת שני מאפיינים עיקריים, הראשונה היא התאחדות של העם כולו יחדיו, והשניה היא חיזוק הציות לדברי התורה. למעשה, קורא הרבי שליט"א מלך המשיח לכל אחד, שביכולתו גם היום, להביא שני מושגים אלו לכדי קיום, כשהזמן המתאים לכך ביותר הוא בשנת 'הקהל', או אז מתמלאים אנו בחיות מיוחדת לחיזוק נושאים אלו.

על כל אחד לראות את עצמו כמלך במובן ההשפעה שיש לו על סביבתו. האחד הוא ראש משפחה, השני הינו מורה בבית ספר, והשלישית מנהלת במקום העבודה, וכן הלאה. בכל מקום בו יש לנו אפשרות להשפיע על הסביבה, ולגרום לכולם יחד להתכנס ולהתאחד מתוך מטרה לקיים את רצון ה' ולהתחזק בעניני התורה, הרי אנו מביאים לידי פועל את השפעתנו, בשנה כה מיוחדת, ומקיימים בכך את עניין ההקהל בכל מקום ולאורך כל השנה!

כך גם במישור הפרטי, אם במשך כל הזמן, מוצא את עצמו האדם טרוד סביב נושאים רבים מספור, הרי שבשנה זו ניתנים לו הכוחות לעשות 'הקהל' מכל ענינו סביב נושא אחד ויחיד ובכך לבטא פן נוסף בקיום ענין ההקהל בחייו.

בשנה זו, עליה אמרו את הפסוק "הנני מביא אותם מארץ צפון, וקבצתים מירכתי ארץ, בם עוור ופסח, הרה ויולדת יחדו, קהל גדול ישובו הנה", נזכה לקיום מצוות ההקהל כפשוטה, על ידי הרבי שליט"א מלך המשיח, בבית המקדש השלישי.  

שנה טובה ומתוקה גם בקיבוצים

חיים גאולה בבית המרקחת

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...