מאה ועשרים שנות אור: חזון הילדות שהולך ומתגשם

סדרת ספריו של הרבי שליט"א מלך המשיח "אגרות קודש" מכילה אלפי מכתבים לנמענים מכל הקצוות וכל הסוגים. אחד המכתבים ששוגרו ביום הולדתו האישי, י"א ניסן, מוענה למר יצחק בן צבי, מי שכשלוש שנים קודם לכן, נבחר בכנסת לייצג את ישראל כ'אזרח מספר 1'.

אלא, שבסיום המכתב, חושף הרבי שליט"א מלך המשיח, מעט מצפונות ליבו, כשהוא מסביר את הסיבה למניעת תואר הכבוד "נשיא", בפתיחת המכתב:

"בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי".

ומוסיף ומסביר: "מיום הלכי ל"חדר" (=בית הלימודים היהודי, אליו מתחילים ללכת בגיל 3) ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי הגלות הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהיה "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא ה' אלקיו" (הוריות יא, סוף ע"א) (=הכוונה למלך המשיח), והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי". ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה (=נשיא) בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם". יכולתי להשתמש במלה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כבודו (=הכוונה לבן צבי) "אמתי הוא - לא רציתי לכזב" בנפשי, ואתו הסליחה".

ילדות בצל הפוגרומים

שורות אלו, שהתפרסמו בהרחבה במהלך השנים, ואף צוטטו פעמים רבות, מגלות לנו מעט משעבר על הילד הצעיר, אז לפני כמאה ועשרים שנה, כבן למשפחה רבנית ידועה, החיה אי שם באזור אוקראינה, מלאת הרדיפות והפוגרומים.

כבר ברגע לידתו, סומן הילד הצעיר כמשהו מיוחד, והרבי הרש"ב (הרבי החמישי לבית חב"ד) שיגר באותו יום ששה מברקים ובהם הוראות כיצד לנהוג עם העולל שזה עתה הגיע לעולם.

בגיל צעיר ביותר, בו ילדים חולמים על ממתקים, משחקים וכיוצא באלו, הרבי שליט"א מלך המשיח רוקם בדמיונו את חזון הגאולה, גאולה כזו שבה יובנו הצרות והיסורים, עליהם נודה להקב"ה בגאולה האמיתית והשלימה.

לא דבר רגיל הוא. ואכן, בדרך כלל ממעט הוא לספר על ילדותו ועל מחשבותיו בגילאים אלו. אך מילים ספורות אלו, חושפות צוהר לעולמו המיוחד ולהלך מחשבתו הרוחני - אשר כבר אז, עסק בעניני הגאולה.

אמו, הרבנית חנה, סיפרה לימים, כי באותה תקופה נערך פוגרום בעיירה בה חייתה המשפחה, והרבי שליט"א מלך המשיח, שהיה אז רק כבן שלוש, עבר בין הילדים להרגיעם ולהשקיט את בכיים, כדי שלא יתגלה מקום מחבואם.

הכרה עולמית

במשך מאה ועשרים שנות חייו - לחיים נצחיים, מתוכן למעלה משבעים בהן עומד בראש הדור, כמנהיג עם ישראל, הרבי שליט"א מלך המשיח מקדיש את כל כולו למען עם ישראל.

המהפכה היהודית הגדולה, התחייה הפלאית, כמותה לא נראה בתולדות עם ישראל, השפעתו הכבירה על פני כל קצווי תבל, שינו את פני ההיסטוריה לעד.

יעידו על כך דבריו של ביל קלינטון, בעת הענקת מדליית הזהב של הקונגרס, כשהוא מציין כי מעמדו הרם של הרבי שליט"א מלך המשיח, הוכר גם על ידי קודמיו בתפקיד:

"בתנועתו יש היום כאלפיים מוסדות - חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד המכריע של הרב שניאורסון בהרחבת מוסדות אלה".

(אגב, בשעה שהדברים נאמרו לפני קצת פחות משלושים שנה, אכן היו "רק" כאלפיים מוסדות כאלו, מאז ועד היום המספר הוכפל פי חמישה לפחות).

מתנות קטנות

אין כיום בנמצא יהודי אחד, שלא הושפע במישרין או בעקיפין מאחד משלוחיו הרבים הפזורים על פני תבל בהוראתו. אי אפשר לדמיין את העולם היהודי ללא נוכחותו וללא השפעתו, במיוחד בדור מבולבל שכזה, שאך בקושי הצליח להשתקם מהנוראה שבמלחמות, בעוד פגעי הזמן ותנועות רפורמיות שונות תורמות לאיבוד חלקים מיהודי העולם, המתבוללים בארצות הניכר, עד לתנופת פריצת היהדות אותה טבע בדורנו בסיסמת "ופרצת".

יום הולדת אצל כל אדם הינו יום מיוחד וחשוב. על יום זה, אומרת הגמרא בתלמוד הירושלמי כי זהו יום ש"מזלו של האדם גובר בו", ומשכך יכול כל אחד לנצל את יום לידתו להחליט החלטות טובות, על מנת לחזק את חייו הרוחניים ולהתעלות מעלה מעלה.

יום הולדת כללי, של מי שנשמתו כוללת את כל אנשי הדור - "נשיא הדור", זהו יום בו כל אחד יכול וצריך להתחזק ולקבל החלטות טובות.

הרבי שליט"א מלך המשיח, הפועל במרץ לאורך כל השנים לטובתו של כל יהודי, אפילו כזה הנמצא במקום בודד, ואכפת לו מכל אחד, מוביל את כולם לפעולות מעשיות המביאות לקבלת פני משיח צדקנו.

ביום הולדתו, י"א בניסן, (12.4), זהו יום מסוגל לקבלת החלטות טובות. זהו יום בו כל אחד יכול ומוזמן להעניק לו מתנות בחזרה, ומדובר על מתנות בדמות אותן החלטות טובות אישיות שכל אחד לוקח על עצמו לזירוז הגאולה האמיתית והשלמה. זהו היום בו אפשר להחזיר לו ולו במעט, על כל פועלו במשך כל השנים למען עם ישראל, ולמען כל יהודי.

פסח כשר ושמח

על יום לידתו של משה רבינו בז' באדר, אומרת הגמרא, כי יום זה פעל את ההצלה הגדולה של עם ישראל שנים מאוחר יותר, בעת גזירת המן בזמן מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

כך גם יום י"א בניסן, החל בחודש שנקרא בפי חז"ל "חודש הגאולה", יש בו כדי לפעול ולהביא לגאולה האמיתית והשלמה.

בעמדנו בימי ההכנה לקראת חג הפסח, כאשר מבתי עם ישראל עולים ניחוחות הניקיונות וההכנות לקראת חג החירות, זה הזמן לפעול בשמיים עוד זכויות למען עם ישראל, ובימי החודש בו ציינו את הגאולה הראשונה, נציין גם את זו שבאה לחתום את כל ההליך שעבר עם ישראל מאז ועד היום - הגאולה האמיתית והשלימה.

חג הפסח, הינו אחד משלושת הרגלים, בהם נדרש כל יהודי להגיע בעצמו לבית המקדש, ובחג זה, בנוסף לשאר החגים, חלה גם מצוות הקרבת קרבן הפסח, בבית המקדש. לשם יגיעו כל עם ישראל, בערבו של החג, על מנת לקיים את המצווה כנאמר בתורה.

בתוך ימי ההכנה לקראת החג, אל נא נשכח את מטרתו העיקרית, אל נא נשכח על כוחנו הגדול להכריע את העולם כולו, ולהביא על ידי מעשינו ועבודתינו את הגאולה האמיתית והשלימה. כפי שאומר הרמב"ם: "צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב . . עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח, ותיכף ומיד ממש, ומתוך שמחה וטוב לבב.