• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ז אדר א' התשפ"ד (26.02.2024) פרשת כי תישא

נשמח דווקא בעיצומה של המלחמה: הקבלן לכוד על הגג

מה אפשר ללמוד מסיפורו של הקבלן שנתקע לבדו על גג הבנין הנעול? הרב דוד גלייזר, מחבר הספר ג' תמוז חלק מהעליה מגיש מאמר דעה על המצב. מדוע למרות הכל צריך להודות לה' ולהיות בקו השמחה
נשמח דווקא בעיצומה של המלחמה: הקבלן לכוד על הגג
הרב דוד גלייזר
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

הרבי מלך המשיח שליט"א אומר:

"ההכרה וההודאה ונתינת השבח לה’ על הניסים שהוא עושה, נוסף על היותם עניין של הכרת טובה – הרי זה גם נוגע לביאת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה, כפי שהגמרא אומרת: “ביקש הקב”ה לעשות חזקיה משיח ... אמרה מידת הדין לפני הקב”ה ... חזקיה שעשית לו כל הניסים הללו (שניצל מסנחריב ונתרפא מחוליו) ולא אמר שירה לפניך, תעשהו משיח?!"”.

על פי זה מובן בענייננו, שפרסומי ניסא של הניסים שעושה הקב”ה בזמננו - הרי זה נוגע להבאת הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש!

 ומזה מתקבלת הוראה עיקרית: לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב”ה עושה עמנו, מתוך ידיעה שבזה קשורה הגאולה האמיתית והשלמה!

***

מספרים על קבוצת אנשים שישבו בבית קפה בחצר בניין גבוה ששופץ לאחרונה בתל אביב. לפתע החל ליפול עליהם חצץ דק. האנשים היו המומים ומיד הסתכלו למעלה לראות מאין זה בא. הם הבחינו באיש העומד על גג הבניין שלידם ועושה בייאוש סימנים בידיו לאות שהוא רוצה שהם יבואו לעזור לו בדחיפות.

כמה חבר’ה נכנסו לבניין, עלו במעלית לקומה העליונה, ויצאו לגג. מה מתברר? עומד שם אדם שמספר שהוא הקבלן של הבניין. לפני כמה שעות סיימו את כל התיקונים והוא עלה קומה אחרי קומה כדי לבדוק אם אכן הכל תקין.

הוא הגיע עד לקומה העליונה, היה שבע רצון מכל העבודה והחליט לצאת לגג לנשום קצת אוויר צח ולהתרשם מהנוף הפנורמי. הכל היה טוב ויפה.

פתאום באה רוח חזקה, טרקה את דלת הגג, ואז התברר שהפועלים שכחו להתקין ידית חיצונית לדלת - והוא לכוד על הגג! הוא ניסה להתקשר לאשתו, אבל התברר שהוא שכח את הנייד ברכב.

הקבלן סיפר שהוא הלך למעקה הגג, הסתכל למטה, ראה את היושבים בבית הקפה והתחיל לצעוק לעזרה. אבל הם לא שמעו אותו... מה הוא יכול לעשות?

פתאום עלה בדעתו רעיון גאוני:

היה לו תיק מלא בדולרים. מה זה יעזור לו אם הוא לכוד כאן ואף אחד לא יודע על כך? הוא התחיל לפזר את הדולרים מעבר למעקה, בתקווה שכאשר אנשים יראו אותם ויתחילו לאסוף אותם, בטח הם יסתכלו למעלה לראות מאיפה הם באו, ואז הוא יסמן להם שהוא זקוק לעזרה.

אכן, האנשים רצו במרץ לאסוף את הדולרים עד השטר האחרון... וחזרו לקפה ולעוגה שלהם – בלי להביט למעלה ולראות מאיפה כל הכסף הגיע. 

הקבלן היה מיואש: אחרי כל הטוב שהוא נתן להם, אף אחד לא חשב לראות מאיפה זה בא. מה הוא יכול לעשות כדי לעורר אותם?

בפינת הגג נשארה ערימה של חצץ שהפועלים שכחו לפנותה. בלית ברירה, כדי למשוך את תשומת הלב של האנשים, התחיל הקבלן לזרוק את החצץ למטה - התוצאות היו מיידיות.

“ואת היתר, אתם יודעים כבר. אני מודה לכם על העזרה”. סיים הקבלן ובירך אותם: “באו נקווה שמכאן ואילך יהיה אך טוב וחסד!” 

***

ובלשון הרבי מלך המשיח שליט"א (ממכתב כ"ז כסלו תשט"ז, אג"ק חלק יב, עמ' קעד):

"...אם היו מתאמצים ובמשך הזמן מתרגלים לכתוב מכתבים בבשורות טובות, הרי בטח שמזמן לזמן היו פוטרים אותם מכמה עניינים משונים שהמסובב מהם הוא כתיבת מכתב...".

למחוק את רצועת עזה מהמפה | אביעד ויסולי

כך תבחרו נכון את החלונות שלכם

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...