העליה שמשנה את התמונה

לכל דבר בעולם יש את המצב האמיתי שלו ויש את מה ש'נראה כמו'. מכשירים, אנשי מקצוע, אוכל, ואפילו אנשים. יש מצב אמיתי ויש כאילו. משחקים בנדמה לי.

גם בתוך האנשים עצמם, יש את הרגעים בהם נשמע קול פנימי "הקול הדובר מתוכי אינו מי שאני באמת", "לא יתכן שאני אמרתי את זה", מה באמת אני עשיתי את זה?!".

יש גם מקרים בהם אנשים אינם מודעים לעובדה שהם לא אוחזים במצב האידיאלי שלהם, מה שנקרא 'חיים בסרט'. הוא בטוח שהוא מקצוען בתחומו וגם דואג לעשות פרסום מסיבי שכולם ידעו. אנשים מהצד קורצים עיניהם זה לזה ומרימים עליו גבה ברחמנות. 

אולי לא נעים לומר, אבל בעצם, לכל אחד יש איזה שהוא נדמה לי. כל אחד בעניינו הוא. כולנו בטוחים בהרבה מאוד דברים שפתאום הם מתנפצים לנו בפנים ומתברר שאנחנו לא מה שחשבנו. ואז אנחנו אוספים את עצמינו וחוזרים הביתה. למקום הבטוח. לקצב הטבעי שלא משקר ולא מחפש לעשות פוזות.

הרבה סבל, דמיונות שווא, חרדות למיניהן ושאר בעיות – קשורות בנדמה לי הבעייתי כל כך.

אתם יודעים מי הבמאי המוצלח ביותר בעולם? מי שברא אותו! מתברר שגם בורא עולם בימה לעצמו סוג של נדמה לי. לא, הוא לא חי בסרט. הוא הבמאי והצופה, אנחנו השחקנים. זהו סרט בלי טריילר ובלי תפנית בעלילה. הכל תוכנן מראש והסוף צפוי גם לצופים. 

גלות. זה הנדמה לי הכי בעייתי שקיים, וממנו מגיעים כל הנדמה לי שאנו חווים. גלות אינה רק בעיה גאוגרפית לעם שלם הנודד ממקומו ומתפזר בעולם. גלות היא אבי אבות מחלות הנפש. מחלה שמטשטשת את האמת וגורמת לאנשים לחיות בסרט דמיוני כל חייהם. 

יש תרופה למחלה: קיבוץ גלויות. לא רק שיתאספו אז כולם חזרה לארץ ישראל, גם הסרט יסתיים. פתאום כולם יראו את האמת של החיים ויפסיקו להשלות את עצמם. 

בדיוק לכן אמרו חכמינו "גדול יום קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ!". כי קיבוץ גלויות מביא את הבריאה לתכליתה ושלימותה. לכן גם נאמר על קיבוץ גלויות "ושב השם אלוקיך את שבותך" – לכאורה הלשון "והשיב" יותר מתאים כאן מאשר "ושב", לומדים מכך חכמינו שהוא בעצמו שב מהגלות ומתקבץ יחד אתנו לארץ ישראל ולירושלים לנצח. 

ומה עם כל אלו שנמצאים עמוק בסרט, ואינם מבינים כמה שהם תקועים שם. האם הם לא ירצו לצאת? אל דאגה, אף אחד לא ישאר בחוץ. וכמו שנאמר: "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". פירוש "תלוקטו"  הנאמר בפסוק, שכביכול הקדוש ברוך הוא מלקט בידיו אחד אחד ולא משאיר אף אחד מאחור. זהו, חוזרים הביתה. הסרט נגמר.

ההבנה שקיבוץ הגלויות אינו רק במובן של התכנסות, אלא גם תחיה נפשית-רוחנית וחזרת המצב הטבעי שלנו בקשר עם השם – מבארת מדוע ניתנת לכך חשיבות גדולה כל כך. 

אגב, קיבוץ גלויות כבר אינו נחלת העתיד בלבד. הרבי שליט"א מלך המשיח מצביע על כך שמדינות שונות לא איפשרו בעבר ליהודים לעלות לארץ ישראל, והיום כבר מאפשרים ואף מסייעים לכך – ודבר זה מגשים למול ענינו את התחלת קיום הייעוד! 

בשולי הדברים חשוב לציין: ישנם המייחסים את העליה הגדולה שהיתה לארץ ישראל לפני כמאה שנה כתחילת קיבוץ הגלויות. אולם האדמו"ר החמישי לבית חב"ד (הרש"ב), הגיב לכך בחריפות, וטען שקיבוץ הגלויות יהיה דווקא לאחר בניין בית-המקדש, ובוודאי לא לפני ביאת המשיח. 

אם מדברים על התהליך הרוחני של קיבוץ הגלויות, הרי בוודאי שתהליך זה הלך והתעצם במשך השנים. ועל-ידי קיום התורה והמצוות של עם ישראל, ניצוצות הקדושה התאספו למקומם האמיתי עד שיתאחדו כולם לשלהבת אחת גדולה בגאולה האמיתית והשלימה.

מהו אם כן ההבדל בין העליה שהיתה לפני כמאה שנה ובין העליה של השנים האחרונות החל מנפילת מסך הברזל של רוסיה הקומוניסטית? ההבדל הוא שהעליה האחרונה נעשתה על ידי מלך המשיח. 

לפני מאה שנה עדיין לא זכינו להתגלות המשיח. הקדוש ברוך הוא לא שלח אותו עדיין, והוא טרם החל את פעילותו בעולם. לכן, אף שעליית יהודים לארץ ישראל הינה דבר טוב, אמנם עדיין לא ניתן לקשר זאת לפעולת קיבוץ גלויות הנעשית אך ורק על ידי המשיח בעצמו.

היום, שהמשיח התגלה והוא פועל את פעולותיו בעולם, בוודאי שהעליה קשורה לפעולות המשיח וכפי שהוא בעצמו אמר על כך. 

השנה אנו נמצאים בשנה מיוחדת מאוד הנקראת "שנת הקהל". בזמן בית המקדש היו כל עם ישראל נאספים יחד ושומעים מהמלך דברים מתוך הספר תורה. דברים אלו חיזקו מאוד את ההמונים והם התאחדו סביב שמירת התורה וקיום המצוות. 

התוכן הרוחני של מצווה זו קיים גם היום, ובמובן מסויים אפילו יותר מפעם. כאשר מסתכלים בלשון הרמב"ם המונה את סדר פעולותיו של המשיח, את קיבוץ הגלויות הוא מזכיר אחרון. מכך מובן שזו הפעולה החביבה והעיקרית ביותר. כלומר, פעולת הקהל – לאסוף ולקבץ את עם ישראל – זהו עיקר עניינו של המשיח!

נתחזק בפעולות הקהל, נבקר ב-770 בברוקלין שבניו-יורק, המקום ששם ירד בית המקדש מן השמים, והעיקר שנזכה מיד ממש להתקהל כולנו ולהתקבץ בבית המקדש השלישי, בהקהל הכי גדול בגשמיות וברוחניות עם כל הכסף והזהב, ונרקוד כולנו יחד בשמחה אמיתית, שמחת הגאולה האמיתית והשלימה יחד עם כל עם ישראל שיבואו ויתאספו מכל העולם כולו. ואז יתקיים הקיבוץ האמיתי והמושלם שכולם יחד יקראו מתוך ליבם "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", יקבלו עליהם את מלכות המשיח ואת מלכות השם תיכף ומיד ממש.