האם אנחנו קרובים לביטול ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי?

אחד הנושאים הנפיצים העולים מפעם לפעם לדיון ציבורי על ידי גורמים בעלי אינטרסים, הוא ההפרדה במרחב הציבורי. ההלכה היהודית מורה כי יש להפריד בצורה נאותה בין גברים לנשים, ולקיים מרחב ראוי הן לאלו והן לאלו. 

למותר לציין כי העומד מאחרוי זה הוא לא כפי שטוענים חסרי דעת כי יש בכך הדרת נשים, אלא להיפך בדיוק: התורה מסבירה כי בכך יש דווקא את כבודן של הנשים, ויצירת מקומות וגבולות ברורים לכל מגדר, מבלי ערבובים מיותרים ומסוכנים, העלולים להביא לתוצאות הרות גורל ואסונות ל"ע.

המשורר היהודי המפורסם בעולם - דוד המלך, כבר כתב בספר תהילים "כל כבודה בת מלך פנימה". הצניעות וההפרדה הן הן היופי האמיתי.

אך נבואה מעניינת בספר זכריה, מעידה כי ייתכן ובקרוב תבוטל ההפרדה, וכבר לא יהיה בה צורך. האמנם יקיץ הקץ על ההפרדה היהודית רבת השנים?

עוד יבוא זמן

אחד מייעודי עידן הגאולה המבטא את איכות ואריכות החיים שתשרור אז, כחלק מהפכית העולם לטוב מוחלט וביטול הרע והמוות, מתאר זכריה הנביא במילים "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים". 

ומפרש המצודת ציון על הפסוק:

"עוד יבוא זמן הגאולה העתידה וישבו זקנים וזקנות ברחובות, רצונו לומר לא ישיגם החולשה לשבת בית, כי אם ברחובות ישבו כדרך הבחורים".

והיינו שבפסוק זה מתבטא כיצד בימות המשיח בהם המוות והזקנה לא יהיו קיימים עוד, הזקנים והזקנות שיקראו כך בשל אף עובדה אחרת למעט גילם, ישבו ברחובות בדיוק כמו הצעירים.

וכאן מזדעקת השאלה: היכן ההפרדה? זקנים וזקנות ישבו יחד ברחובות ללא הפרדה? היכן ההלכה היהודית ארוכת השנים, הדורשת הפרדה מגדרית במרחב הציבורי ללא פשרות?

פסוק נוסף שעתיד לעורר תמיהה בנושא זה, הוא כאשר מתאר ירמיהו הנביא את השמחה שתתקיים בגאולה: "עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה". אקורד הסיום של פסוק זה עלול לצרום מעט לעיניים תורניות, שהרי ישנו איסור הלכתי ידוע ומוכר ובלתי מתפשר על שמיעת קול אשה, האם גם איסור זה ייעלם בימות המשיח?

סוף לערבוב המבולבל

מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח (בשיחת י' שבט ה'תשכ"ה) כי בגאולה, בה רוח הטומאה תועבר מן הארץ לצמיתות ויהפך לטוב מוחלט, ערבוב זה של טוב ורע הקיים בערבוב המגדרי - ייעלם גם הוא. ולכן בימות המשיח מתייתר הצורך בהפרדה זו.

בזמן הגלות כל עוד הגאולה לא הגיעה בשלימות, בית המקדש טרם מתנוסס על הר הבית והיצר הרע עדיין שוכן בצידו השמאלי של ליבנו. ערבוב מגדרי מבולבל הוא פסול בתכלית, ועלול להביא לתוצאות שליליות והרות גורל. לכן ההלכה היהודית מצווה זה אלפי שנים, על ההפרדה המכבדת הן את הנשים והן את הגברים - ומציבה גבולות וכללים ברורים לאינטראקציות חברתיות ביניהם.

מאז חטא עץ הדעת בו התערבבו הטוב והרע יחד, עד כי לעיתים רבות לא ניתן להפריד ביניהם. עם כל הרצון הטוב, אנחנו נדרשים להימנע גם מדברים טובים - כל עוד גם רע מעורב בהם. 

כשהבורא יברור עבורנו את הטוב בפינצטה

הדבר דומה למשקה חשוב ויוקרתי שלמרבה הצער עורב בו בטעות מעט רעל קטלני. הרי זה רק מעט רעל, והמשקה הוא חשוב ויקר שלא בכל יום מוצאים כמוהו! האם תשתו? שאלה זו הינה רטורית בלבד כמובן, שכן ברור לכל בר דעת כי אם הוא חפץ בחיים - עליו להישמר ממשקה זה, טיפת הרעל הקטנה המעורבת בו תגרום לסכנת מוות מיידית.

כך גם כאשר מדובר בערבוב מגדרי מבולבל - הוא פסול בתכלית. כל עוד בורא עולם לא הוציא עבורנו את הרע המעורבב, הוא יכול לגרום לתוצאות קטלניות, ושומר נפשו ירחק.

בגאולה השלמה, כשהרע יעלם ויתאדה והטוב יהיה השולט היחיד. ההפרדה המגדרית ככלי לשמירה מערבוב של רוע, תתייתר מאליה וזקנים וזקנות יוכלו לשבת בצוותא ברחובות ירושלים. וגם יישמע גם קול החתן וגם קול הכלה, וכמו שאומר בעל התניא (בספרו תורה אור) שלעתיד בגאולה יהיה 'נקבה תסובב גבר', תתגלה מעלת הנשים שהן למעלה מהזכרים.