צוחקים ברחובות ירושלים

פעם הלכו רבי עקיבא והחכמים לכיוון ירושלים. כאשר הגיעו להר הצופים וראו מרחוק את הר הבית החרב, החלו החכמים לקרוע את בגדיהם כאות לאבלות. שהתקדמו והגיעו להר הבית, ראו שועל יוצא מ"קודש הקודשים", שהוא המקום הקדוש ביותר בבית המקדש. החלו החכמים לבכות, ורבי עקיבא החל לצחוק. התפלאו החכמים על צחוקו של רבי עקיבא, ואילו הוא התפלא על בכייתם.

אמרו לו: ראה כיצד התקיימה במקום זה מה שאמר הנביא "על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו". והיאך לא נבכה? אמר להם: דווקא לכן אני צוחק, שהרי אם התקיימה נבואת הפורענות בוודאי תתקיים גם נבואת הנחמה: "כּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, עוד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרב יָמִים, וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבתֶיהָ". אמרו החברים: עקיבא ניחמתנו!

רבות נכתב אודות דו-שיח מרתק זה בין רבי עקיבא לשאר החכמים. מה שמעניין אותנו כעת, להבין את הנבואה שהזכיר רבי עקיבא בדבריו. מובן מאליו שרבי עקיבא בחר בנבואה הקשורה לגאולה באופן מיוחד.

הפירוש הפשוט של נבואה זו, שבגאולה זקנים וזקנות ישבו ברחובות ירושלים. נבואה זו מדברת על אותם אנשים שיהיו זקנים ברגע שתתחיל הגאולה השלימה מיד ממש. החידוש הוא שבגאולה הם לא יתעייפו ויתנהגו כמו זקנים. ישארו צעירים לנצח! זוהי כוונת הנביא באמירתו שהם יישבו ברחובות ירושלים - כמו צעירים תוססים, ולא כמו זקנים מופלגים שמרוב חולשה מבלים את היום בביתם.

בהמשך הנבואה נאמר "ואיש משענתו בידו". הכוונה למה שנקרא היום "מקל סבא". הזקנים והזקנות ישבו כמו בחורים ובחורות ברחובות ירושלים ובכל זאת המקלות יהיו בידיהם. נבואה זו קשה להבנה. אם הזקנים חזקים כבחורים והזקנות חזקות כבחורות, מדוע יש להם צורך במקלות?

מפרשי התנ"ך מסבירים שאין הכוונה כאן למקל שנשענים עליו ומטרתו לסייע בהליכה, כי אכן לא יהיה צורך במקל שכזה, אלא הכוונה שלמרות שהם ילכו עם מקלות כדרך הזקנים, בפועל לא יצטרכו את המקלות האלו.

הרבי שליט"א מליובאוויטש, מלך המשיח, עונה תשובה מאוד מעניינת לשאלה זו - מדוע זקנים וזקנות בריאים וחזקים יצטרכו למקלות. לדבריו הם אכן יצטרכו את המקלות בגלל חולשתם!

הסבר הדבר: בגאולה תתבטל הטומאה מהעולם לחלוטין ובעקבות כך תתבטל המיתה. כמו שנאמר "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". באותו זמן יחיו כולם לנצח ויהיו בריאים מאושרים ושמחים. כאשר תיעלם המיתה ויגיעו חיי הנצח, תיעלם גם החולשה מהעולם. מדוע? כי החולשה הבאה לאדם במשך ימי חייו היא למעשה המיתה שמגיעה בשלבים. כדבריו של רבינו בחיי: "תינוק משנולד מתחיל להתייבש". כלומר, התייבשות הגוף והזדקנותו אינה מתרחשת ברגע אחד, אלא בשלבים רבים החל מרגע הלידה.

אם כן, הסיבה לחלישות האדם היא ההתקרבות אל המיתה. ובגאולה, כאשר תתבטל המיתה - תתבטל ממילא החולשה. לכן הזקנים והזקנות לא יהיו חלשים יותר. וכאן חוזרת השאלה, אז למה יצטרכו מקלות?

הקמים לתחיה שנפטרו עם מום כלשהו יקומו כמו שנפטרו ורק אחר כך יתרפאו. לדוגמה, העיוור יקום לתחיה כעיוור ואחר כך יתחיל לראות, החרש יקום כחרש ואחר כך יתחיל לשמוע, האילם יקום כאילם, וכן הלאה. הסיבה שלא יקומו בריאים מהתחלה, כדי שלא יסתכלו עליהם ויאמרו "מדוע השם לא ריפא אותם כבר לפני שנפטרו, ורק עכשיו אחרי שקמו מרפא אותם".

לפי זה ניתן להסביר מדוע הזקנים והזקנות ישבו ברחובות ירושלים עם מקלות. לא משום שכך הם רגילים, אלא שבאמת תהיה להם חולשה בתחילה ורק אחר כך יתרפאו ויתחזקו. וכמו שהקמים לתחיה קמים ורק אחר כך מתרפאים, כך הזקנים יתחזקו בשלב מאוחר יותר.

אולם הסבר זה עצמו תמוה: מה הרעיון שיהיו הדברים דווקא כך? על אלו שנפטרו חולים יש סברה לומר שיתרפאו מאוחר, כפי שהוסבר, על מנת למנוע טענה מדוע לא התרפאו קודם. אך למי אכפת שהזקנים והזקנות יתרפאו מיד מחולשתם?!

גם לא מובן: אם השם עושה נס שמפסיקים למות, ועושה נס שמפסיקים להיות חלשים, שיעשה כבר שהזקנים יהיו צעירים. או אז, לא נראה אותם ברחובות ירושלים כזקן וזקנה אלא כבחור ובחורה. בכלל, אדם הראשן נברא כמו בחור צעיר. ואם המיתה ניטלת מהעולם וכולם חוזרים למצב המקורי של חיי הנצח, מתאים יותר שיחזרו למצב המקורי גם בגיל.

ההסבר לכך מפתיע במיוחד: הגאולה אינה באה לעולם באופן שכופה אותו אלא באופן שהופכת אותו. כלומר, מטרת הגאולה לקחת את העולם כמו שהוא - ולהפוך אותו למושלם. בתורת החסידות נקראים מושגים אלו בשם "אתכפיא" (מלשון כפיה), ו"אתהפכא" (מלשון מהפך).

עיקרון המהפך הינו בסיסי בכל עניני הגאולה, ויבוא לידי ביטוי גם אצל הזקנים והזקנות. מצבם לא יתבטל אלא יתהפך לטוב. לכן יש עניין שיראו איך הם היו פעם - זקנים וזקנות, ומצב זה עצמו מתהפך ונעשה לטוב. זו גם הסיבה שהם יסתובבו עם מקלות - שכולם יראו מהיכן הם הגיעו. מקלות אלו ישמשו כמו דגלים המעידים על אופן התממשות הגאולה בעולם. לא להרוס, אלא להפוך ולשנות את הקיים.

שאלה נוספת המטרידה את המעיינים בנבואת הזקנים והזקנות - מה עם הצניעות? אמרו חכמים "כל כבודה בת מלך פנימה". כלומר, יופייה האמיתי של האשה אמור להיות שמור בבלעדיות לבעלה ואין לה לחלקו לכל מבקש, ובוודאי שלא להבליטו לכל עובר ושב ברחובות ירושלים. אך התשובה לכך פשוטה, מדובר הרי על זמן הגאולה בו לא ישלוט היצר הרע... כמובן שהגבולות ההלכתיים ישארו כמו היום, אך נשים יוכלו להסתובב ברחובות ללא החששות שקיימים בזמן הגלות. הכול טוב.

ולסיום: מה יש לנו ללמוד מנבואה זו כבר היום, עוד לפני שהתקיימה בפשטות? הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר על כך שבעבר לא השקיעו בחינוך הבנות די הצורך. בדורות אלו האחרונים יש להשקיע היטב בתחום זה. וכך אנו רואים את המסר בדברי הנביא: "ירושלים" - שלימות היראה (יראה-שלם). כלומר, יש להשקיע ביראת שמים של הבנות ולפתוח להם מוסדות חינוך מתאימים על טהרת הקודש. ובאופן של "רחובות" - מלשון הרחבה. וכל זה צריך להיעשות באופן מסודר - "ישבו", בהתיישבות. ההשקעה בחינוך הבנות שיהיו יהודיות טובות כשרות קדושות וצנועות, היא עצמה תביא את הגאולה השלימה מיד ממש על ידי הרבי שליט"א מלך המשיח.

מי יודע, עוד יעלו לירושלים רבי עקיבא וחבריו ויראו מרחוק את הדגלים הצהובים מתנופפים ברוח הירושלמית. וכאשר יתקרבו יבחינו בזקנים וזקנות המניפים אותם במקלותיהם וכולם יצטרפו לצחוקו הגדול של רבי עקיבא. מיד ממש.