• ב"ה ימות המשיח!
  • כ"ב אייר התשפ"ד (30.05.2024) פרשת בחוקותי

לומדים ובונים את בית המקדש: כ״א תמוז

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח שבימי "שלושת השבועות" יעסקו בלימוד הלכות ועניני בית הבחירה. יופיעו באתר הגאולה מידי יום קטעים מתוך: ספר יחזקאל, משניות - מסכת מידות, והלכות בית הבחירה להרמב"ם • לקטע היומי ליום כ״א בתמוז - לחצו כאן
לומדים ובונים את בית המקדש: כ״א תמוז
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח שבימי "שלשת השבועות" יעסקו בלימוד הלכות ועניני בית הבחירה. יופיע באתרנו מידי יום קטעים מתוך ספר יחזקאל העוסק בתחום זה, משניות מסכת מידות, והלכות בית הבחירה להרמב"ם. לקטע היומי ליום כ״א בתמוז:

יחזקאל פרק מ פסוקים טז-כ

טז. וְחַלֹּנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב וְכֵן לָאֵלַמּוֹת וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה וְאֶל אַיִל תִּמֹרִים.

יז. וַיְבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְהִנֵּה לְשָׁכוֹת וְרִצְפָה עָשׂוּי לֶחָצֵר סָבִיב סָבִיב שְׁלֹשִׁים לְשָׁכוֹת אֶל הָרִצְפָה.

יח. וְהָרִצְפָה אֶל כֶּתֶף הַשְּׁעָרִים לְעֻמַּת אֹרֶךְ הַשְּׁעָרִים הָרִצְפָה הַתַּחְתּוֹנָה.

יט. וַיָּמָד רֹחַב מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי מִחוּץ מֵאָה אַמָּה הַקָּדִים וְהַצָּפוֹן.

כ. וְהַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה מָדַד אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ.

רש״י

טז) "וחלונות אטומות אל התאים" - התאים האלה לא היו להם פתחים אל החוץ אלא זה פתוח לזה וכן מצינו במסכת מדות בתאים שסביבות ההיכל ג' פתחים לכל א' וא' א' לתא מן הימין וא' לתא מן השמאל וא' לתא שעל גביו ולתאים שבחצר שלא היו אלא ג' תאים זה אצל זה ולא היו להם תאים על גביהם היו לאמצעי ב' פתחים א' לתא מן הימין וא' לתא מן השמאל ולחיצון של צד השער היו ב' פתחים א' פתוח לאמצעי ואחד לצד השער וכן לתא החיצון של כתף השני מזה ומזה לשער כמו שכתוב למעל' פתח נגד פתח והיו להם חלונות שקופים אטומים פתוחי' לצד החיצון וסתומים לצד פנים כלומר קצרים לצד פנים ורחבים לצד החוץ אל המזרח ומנחם פתר שקופים לשון השקפה כמו (שיר השירים ו') מי זאת הנשקפה (תהלים קב) כי השקיף ממרום קדשו וכן (שמות י"ב) אל המשקוף גם כן פתר לשון השקפה. "ואל אליהמה לפנימה לשער" - ואל כתפות פתחיהם של שני תאים הסמוכים לשער מזה ומזה שהיה פתחן אל תוך אויר השער פתח התא הצפוני מצפון לשער ופתח התא הדרומי מדרום לשער וכתפות הפתחים שמזה ומזה לפתח התא הם האילים והיו בהם חלונות פתוחים לאויר הפסק רוחב השער שהיה מפסיק בין התאים ואותו אויר קורא לפנימה לשער שמי שנכנס לבין אויר בליטת התאים שמכאן ומכאן נראה שהוא נכנס לשער. "וכן לאילמות" - וכן היו חלונות לאילמות של כל שער ושער. "וחלונות סביב סביב לפנימה" - בחומה לצד העזרה מבפנים. "ואל איל תמורים" - ת"י כותרתא כותרות בראש האיל היה עשוי כמין כותרות דומה לדקל כי במשכנא דשלמה הן מתורגמות צורת דקלין פומיל"ש בלע"ז.

יז) "ורצפה" - פלנקי"ץ בלע"ז רצפה אומר אני שהוא עלייה סביב כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא ועל אותה העלייה היו הלשכות קנברא"ש בלע"ז וממה שאמור בענין והרצפה אל כתף השערים ותחתיהם כנגד גובה השערים אנו למדין שהרצפה הזאת עלייה היא.

יח) "והרצפה אל כתף השערים" - גובה שער החצר היה מפסיק העלייה שלא היתה מסבבת כל החצר והיא לכתפות השער מזה ומזה כנגד גובה השערים. "הרצפה התחתונה" - נשתנית תיבה זו מכל תחתונה שבמקרא שבכל מקום הטעם בנו"ן וזה בתי"ו למדנו שאין תחתונה זו רצפה שתחת אחרת אלא רצפה אחת היא ותחתיתה של רצפה היה לעומת גובה השער וה"א של תחתונה כה"א של ביתה וכה"א של עזרתה ושל חלאתה שהן יתירות.

יט) "וימד רוחב" - חלל עזרת נשים. "מלפני השער התחתונה" - זה השער המפורש למעלה. "לפני החצר הפנימי" - עד עזרת ישראל. "הקדים והצפון" - לשתי רוחותיה חללה מאה אמה.

כ) "מדד ארכו ורחבו" - כמדת שער הקדים כך מפורש בענין.

מצודת דוד

טז) "ואל איל" - בכל מזוזה היה כותרת ממעל בצורת אילני תמר. "וכן לאלמות" - גם לכל האולמות היו חלונות אטומות. "וחלונות" - עוד היו חלונות בכל התאים אשר מסביב והם יפנו לפנים לחלל עזרת נשים כי כותל עזרת נשים היה להם לכותל מאחוריהם ובכותל ההיא היו חלונות כי העזרות לא היו מקורות והיה האור רב בהן. "סביב סביב" - ר"ל כן היה לתאי הקצונים של כל שער ושער. "וחלונות אטומות" - בהתאים היו חלונות סתומות ר"ל לא היו פתוחות מבלי סתימה כלל אלא היו סתומות במחיצה בהירה וזכה לבוא האורה דרך בה. "ואל אליהמה" - החלונות ההם היו במזוזותיה הפונות לפנימה לשער כי תא החיצונה שאצל השער מזה ומזה היו פתחיהן זה מול זה ופנו אל חלל השער החיצון שהיה מכ"ה אמות כמפורש למעלה ובמזוזות הפתחים ההם היו החלונות אולם ביתר התאים יתכן שלא היו חלונות במזוזותיהן כי לא היה שם רב האורה.

 

יז) "ורצפה" - עליה מרוצפת באבנים עשויה בגובה על עמודים עומדת בחצר סביב בארבעת רוחותיה והיתה נשענת אל הכותל ועל הרצפה ההיא עמדו הלשכות והיו שלשים במספר. "והנה לשכות" - ר"ל ראיתי והנה שם לשכות. "אל החצר" - מתחילה עמדו בשער ועתה הביאו בחלל החצר.

יח) "לעומת אורך השערים הרצפה התחתונה" - ר"ל תחתיות הרצפה ההיא היתה מול כלות גובה השערים ובלטה למעלה ממול גובה השערים והלשכות עליה (ועם כי מלת אורך יונח על דבר שטחיי ולא על דבר העומד ברום עכ"ז אמר לשון אורך לפי שכשמדד גבהו ע"י הפתיל ובקנה המדה וכמפורש למעלה היה אז הפתיל מושכב בשטחית הארץ ונופל בו לשון אורך). "והרצפה אל כתף השערים" - הרצפה עמדה בכתף השערים כי ממעל להשערים לא היתה הרצפה וא"כ עמדה בכתף השערים מזה ומזה.

יט) "מאה אמה" - ר"ל מדד אותה מאה אמה והוא חלל עזרת נשים. "הקדים והצפון" - ר"ל כן היה מדת חלל עזרת נשים בפאת המזרח וכן היה מדתו בפאת הצפון וכן בפאת הדרום כמפורש בענין ולקצר לא זכרו (כי עזרת נשים תהיה אז מסבבת את כל בנייני המקדש ועזרת אנשים והלשכות מכל ארבעת הרוחות). "לפני חצר הפנימי" - ר"ל והוא החלל שלפני החצר הפנימי מחוצה לה. "וימד רוחב" - מדד רוחב החלל אשר מלפנים להשער התחתונה היא שער עזרת נשים שהיא בהר מתחת מול שער עזרת אנשים היא החצר הפנימי.

כ) "דרך הצפון" - בפאת צפון של חצר החיצונה. "מדד ארכו ורחבו" - ר"ל מדדו במדת שער המזרחי.

מצודת ציון

טז) "אטומות" - ענין סתימה כמו אוטם אזנו (שם לג). "אל התאים" - ר"ל בהתאים אל במקום בי"ת וכן ואל הארון (שמות כה). "אליהמה" - הם המזוזות. "לאלמות" - מלשון אולם. "ואל איל" - והאיל הוא המזוזה.

יז) "לשכות" - חדרים כמו ויביאם לשכתה (שמואל א ט). "ורצפה" - ענין הצעת אבנים למדרך הרגל וכן על רצפת בהט ושש (אסתר א).

יח) "כתף" - צד ועבר. "לעומת" - נגד.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכות יט-כ

הלכה יט: היו הקהל עניים עושין אותן אפילו של בדיל ואם העשירו עושין אותן זהב אפילו המזרקות והשפודין והמגרפות של מזבח העולה והמדות אם יש כח בציבור עושין אותן של זהב אפילו שערי העזרה מחפין אותן זהב אם מצאה ידם.

הלכה כ: אין עושין כל הכלים מתחילתן אלא לשם הקודש ואם נעשו מתחילתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה וכלי גבוה עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי להשתמש בהן הדיוט ומשנשתמש בהן גבוה אסורין להדיוט אבנים וקורות שחצבן מתחלה לבית הכנסת אין בונין אותן להר הבית.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכות א-ד

הלכה א: המזבח, מקומו מכוון ביותר ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר (דה"א כב, א): "וזה מזבח לעולה לישראל". ובמקדש נעקד יצחק אבינו, שנאמר (בראשית כב, ב): "ולך לך אל ארץ המוריה". ונאמר (דה"ב ג, א): "ויבן שלמה את הבית בהר המוריה".

הלכה ב: ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא.

הלכה ג: מדות המזבח מכוונות הרבה וצורתו ידועה איש מאיש ומזבח שבנו בני הגולה כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה.

הלכה ד: ושלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה אחד העיד להן על מקום המזבח ואחד העיד להן על מדותיו ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות אף על פי שאין שם בית.

משניות - מסכת מדות פרק א משניות ז-ח

משנה ז: שנים שערים היו לבית המוקד, אחד פתוח לחיל ואחד פתוח לעזרה. אמר רבי יהודה, זה שהיה פתוח לעזרה, פשפש קטן היה לו, שבו נכנסין לבלוש את העזרה.

משנה ח: בית המוקד, כיפה, ובית גדול היה, מוקף רובדין של אבן, וזקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם, ופרחי כהונה איש כסתו בארץ.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

משנה ז: אחד פתוח לחיל - הפתח שבצפון בית המוקד היה פתוח לחיל, ושבדרומו היה פתוח לעזרה: פשפש קטן - שער קטן בתוך השער הגדול: שבו נכנסים לבלוש את העזרה - שהיו נכנסים בכל בוקר דרך אותו פשפש לחפש על כל כלי שרת שבעזרה שיהיו כולן במקומן. והכי תנן במסכת תמיד [פרק א'] נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה וכו' אלו הולכים באכסדרה דרך המזרח ואלו הולכים באכסדרה דרך המערב, היו בודקין והולכין עד שמגיעים למקום עושה חביתין, הגיעו, אלו ואלו אומרים שלום הכל שלום, כלומר כל כלי שרת הן במקומן בשלום: לבלוש - תרגום ויחפש, ובלש:

משנה ח: בית המוקד כיפה - בנין של בית המוקד לא היה עליה, אלא כיפה ארקוול"ט בלע"ז עשויה בארץ: מוקף רובדים של אבן - אצטבאות סביב של אבני גזית היו משוקעות בכותל ויוצאות מן הכותל לתוך בית המוקד לצד הקרקע, ועל גביהן אבנים אחרות קצרות מהן שיוצאות נמי מן הכותל, והיו כעין מעלות זו על זו: וזקני בית אב - המשמר היה מתחלק לשבעה בתי אבות כמנין ימות השבוע, כל אחד עובד יומו, וזקני בית אב של אותו יום היו ישנים שם על אותן רובדים: ופרחי כהונה - בחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח, והם היו השומרים: איש כסתו בארץ - שלא היו רשאים לשכב שם על גבי מטות אלא בארץ, כדרך ששומרי חצרות המלכים עושים: כסתו - לשון כרים וכסתות:

האבן שממנה התחיל הכל...

מלט ובלוקים, או תפילות וציפייה: איך בונים את בית המקדש השלישי?

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...